תגית: הר

"לפעמים התעורר בה גם הצורך לקבוע כללים ותקנות, אבל אלה היו שונים מאוד מהכללים והתקנות שלו:
'מה בן-אדם צריך?' הכריזה יום אחד, אחרי הכפית הראשונה של המנה האחרונה.
'לא הרבה:
משהו מתוק לאכול, וסיפור לספר, וזמן ומקום, וגלדיולות באגרטל,
ושני חברים, ושני ראשי הרים, על האחד לעמוד ועל השני להביט.
ושתי עיניים לבדוק בהן את השמיים ולחכות.'

~ הציטוט מתוך "יונה ונער" מאת מאיר שלו

**
הרבה אנשים ישמחו לעמוד עכשיו על ראש הר ולהביט.
הרבה אנשים ישמחו לארח שני חברים בביתם עכשיו.
הרבה אנשים ישמחו לבדוק עכשיו את השמיים.
הרבה אנשים מחכים עכשיו.

**
לאט לאט.
יום ועוד יום.
מחר יום חדש.

חיים מלאים. היום.

העזרה שתוכל לקבל ממומחה עולמי לעיניים היא מוגבלת,
אם הבעיה שאתה מתמודד איתה היא בעיית מעיים.
הערך שתקבלי ממומחה עולמי לפסיכולוגיה יהיה מועט,
אם העניין שאת מתמודדת איתו הוא אורתופדי.

**
בשונה מהדרך שלפיה מחולקות הפקולטות באוניברסיטאות,
או הצורה שבה מאורגנות המחלקות בבתי החולים,
לאתגר שאתה מתמודד איתו אין כותרת ברורה, אחת ויחידה.
אולי אפילו לא כותרת עיקרית.
לא בטוח שאפשר להכניס אותו לקופסה מוכרת.

**
יכול להיות שגם למומחים המובילים בתחומם,
לא יהיה פתרון מובהק שיעזור לך עם העניין שלך,
בטח לא אחרי עשר דקות של שיחה.
לצפרדע שלך לא מחכה הנסיך המנשק המתאים.

**
זה ההר שלך.
קח אחריות, קח אויר.
בקש עזרה.
היה פתוח ללמידה.
המשך לטפס.
צעד ועוד צעד.

**
זה המסע שלך.
את מובילה ואת לא לבד.
המשיכי לנוע ולגלות.
את הדרך.
את עצמך.
יום ועוד יום.

חיים מלאים. היום.