תגית: התבוננות

5 סוגים של לחצים (רשימה חלקית)

א. לחץ מאי-נוחות
משהו לא יהיה מושלם, כיף, מהנה ונוח.
אולי גם "נשלם עליו" בזמן, באנרגיה, בכסף.

ב. לחץ מעומס
ריבוי משימות ועניינים שאנו עוסקים בהם בו זמנית.
גם אם כל משימה בפני עצמה היא ברת-ביצוע ואינה מאתגרת במיוחד,
כשכולן נערמות ביחד ומתרחשות בעת ובעונה אחת זה מלחיץ.

ג. לחץ מהלא – נודע
אי – וודאות וחוסר אונים שאנו חווים כשאין לנו מושג איך המצב יתפתח ומה יקרה.
אנו חיות אנושיות המחפשות וודאות ונלחצות כשאין.
לחץ מהלא – נודע יתפוגג או יומר ללחץ מסוג אחר כשהבהירות תיווצר.

ד. לחץ מכישלון
בביצוע משימה מסוימת או תפקיד כלשהו.
הכישלון יכול להיות מוגדר ע"י סמכות חיצונית או פנימית (אנחנו).
בעבודה, במערכות יחסים, בלימודים ובכל תחום שהוא.

ה. לחץ הישרדותי
סכנת חיים שלא בטוח איך נצא ממנה.
ענייני בריאות או כסף שמאיימים על חיינו.

**
החופש הגדול, שינוי תפקיד,
קניית ומכירת בית, איסלם קיצוני בעולם,
מזג האוויר, החלפת בית ספר,
המבחן הקרוב, הפרויקט הנוכחי,
הפגישה הבאה, הטיסה לחו"ל,
הפידבק שקיבלתי, רופא השיניים…

**
יש משהו מרגיע בעצם ההתבוננות בלחץ שלך,
הזיהוי שלו וההבנה שהוא אינו לחץ הישרדותי אמיתי.

במצבים שבהם ישנו לחץ הישרדותי אמיתי,
כדאי שהוא יקבל עדיפות עליונה.
כל השאר פחות חשוב כרגע.
ופחות מלחיץ.

חיים מלאים. יום יום.

"תרגול של מודעות הוא, למעשה, תרגול של אהבה.
כדי לעודד מודעות, באנשים המתעתדים לחיות עם אדם אחר,
ביקשתי מתלמידי לעזור לי להקים 'מכון לאושרו של אדם אחד'.
יהיו לנו תכנית שנתית וקורס אחד בלבד, שייקרא 'התבוננות עמוקה'.
במשך שנה ילמד כל תלמיד לתרגל התבוננות עמוקה בתוך עצמו
כדי לגלות את כל הפרחים והזבל הנמצאים בתוכו –
לא רק את אלה שיצר בעצמו,
אלא גם את המורשת שקיבל מאבותיו ומהחברה.

בסוף הקורס יקבל כל תלמיד תעודה,
שכתוב בה שלאותו התלמיד יש הכישורים הדרושים לנישואים.
לדעתי, חשוב שכל הזוגות הצעירים יתרגלו בצורה זו
לפני צאתם למסע הגילוי ההדדי, דהיינו – הנישואים.
אם הם אינם מכירים היטב את עצמם
ואינם מקדישים זמן להתרת הקשרים הפנימיים שבתוכם,
תהיה שנת נישואיהם הראשונה קשה."

**
"כשמישהו אומר לנו משהו לא נעים,
ואיננו מבינים למה הוא אומר זאת,
אנחנו נפגעים ונוצר קשר בתוכנו.
היעדר הבנה הוא המקור לכל הקשרים הפנימיים.
אם אנחנו מתרגלים מודעות,
אנחנו יכולים ללמוד איך לזהות קשר ברגע שהוא נוצר בתוכנו
ונוכל למצוא דרכים להתיר אותו.
מבנים פנימיים דורשים את תשומת ליבנו המלאה ברגע שהם נבנים,
כשהם עדיין רופפים, וכך התרתם תהיה קלה יותר.
אם איננו מתירים את הקשרים ברגע היווצרותם,
הם יתהדקו ויתחזקו."

~ הקטעים מתוך הספר "לגעת בשלווה" מאת טיך נהאת האן.

חיים מלאים. יום יום.

יש אנשים שמסתכלים על כוס
ורואים את החלק המלא שלה.
אחרים מסתכלים על אותה כוס
ורואים את החלק החסר שלה.

עבור אנשים וארגונים רבים
האתגר אינו כיצד לראות את החלק המלא,
(הם רואים אותו … )
אלא כיצד להוריד הילוך,
להמשיך להסתכל עוד קצת על אותה הכוס,
להכיר בהישג,
(החוזה, הפרויקט, הסדנה, הארוחה, החופשה,
מערכת היחסים, ההתמודדות, ההתקדמות, …)
לפרגן לעצמך ולאחרים
ולחגוג את מה שיש לפני שרצים הלאה.

**
בכל רגע נתון ישנה כוס אחרת שעדיין אינה מלאה.
בכל רגע נתון אפשר להתחיל לרדוף אחר כוס חדשה,
ריקה יותר, גדולה יותר, מאתגרת יותר.

יכול להיות שהעניין הוא פחות מה את רואה כשאת מסתכלת על הכוס
ויותר על איזו כוס את מסתכלת או באיזו תדירות אתה מחליף את הכוסות שלך.

חיים מלאים. יום יום.

"מאיצים"
להגביר קצב,
לשחרר משהו תקוע,
לפרוץ דרך,
לייצר מומנטום,
להתקדם בצורה משמעותית,
לממש פוטנציאל,
לעשות יותר ומהר.

**
"מאיטים"
להוריד הילוך.
לעצור.
להיות.
להתבונן.
להקשיב.
לנוח.
לנשום.

**
9 מחשבות על "מאיצים" ו"מאיטים":
• למאיצים ולמאיטים יש המון כוח ועוצמה.
• מאיצים ומאיטים משלימים זה את זה ותומכים זה בזה.
• מאיצים ומאיטים אינם מתנגשים זה בזה.
• כחברה מערבית, אנו מעריכים יותר מאיצים ממאיטים.
• רבים מאיתנו כמהים להאטה.
• שילוב של מאיצים + מאיטים כמפתח לחיים מוצלחים, מלאים ומאושרים …
• אפשר ללמוד להאיץ, אפשר ללמוד להאט. לפעמים קל יותר ללמוד ולעשות את זה בקבוצה.
• ב – 18/2 מסתיימת הגשת מועמדות למחזור ב' של מאיץ בהנחייתי שייפתח ב 29/2.
• אם אתם בעניין של מאיטים צרו איתי קשר או הרימו יד. מדגדג לי מאוד להרים משהו כזה בקרוב.

חיים מלאים. יום יום.

יום "רע":
לא הגעתי לשלושה דברים מאוד חשובים שתכננתי לעשות.
חלקם פתוחים כבר זמן מה ונסחבים יותר מדי.
לא החזרתי תשובות לכמה מיילים שרציתי ושמחכים לי.

**
יום "טוב":
סגרתי שני עניינים חשובים וקידמתי משמעותית עוד חמישה.
התפניתי לטיפול בנושא חדש שהופיע ושלא היה מתוכנן.
למדתי כמה דברים חדשים שיעזרו לי בהמשך.

**
יום "בינוני":
הצלחתי להגיע לשבעה מתוך עשרה דברים שתכננתי.
הקדשתי תשומת לב לנושא שחשוב לי אבל הצלחתי לקדם אותו פחות ממה שקיוויתי.
פגשתי מישהו שממש היה חשוב לי לפגוש (למרות כל העומס) ולא הצלחתי לפגוש מישהו אחר שהיה חשוב לי באותה מידה.

**
היום שלי (עד כה) הכיל את כל מה שמתואר למעלה ועוד.
יום "טוב", "בינוני" או "רע" זה עניין של הגדרה.

"איך היה היום שלך" הוא פונקציה של נקודת מבט ושל הציפיות שלך מעצמך.
כישלון או הצלחה הם לפעמים רק כותרת שרירותית או החלטה פנימית.
כותרת שרירותית שיכולה לשנות, להרוס או ליצור חיים שלמים.

חיים מלאים. יום יום.

רגע לפני שאתה עושה את זה עצור. קח צעד אחורה.
צא מהמרוץ והסתכל מהצד.

רגע לפני שאת עולה לבמה האטי. קחי נשימה.
התבונני על זה מלמעלה.

**
רגע לפני ש"נכנסים למים" –
עוצרים.
נושמים.
מחדדים כוונה.
בודקים שלא שכחנו משהו חשוב.
נזכרים למה אנחנו כאן.
מודים על מתנות שקיבלנו.
נותנים מקום להתרגשות.
שמים לב ללחץ.
חוגגים את הדרך שעשינו.
לוקחים נשימה עמוקה ו…קופצים פנימה.

**
הערב יוצא לדרך המחזור הראשון של "ספרינט 21".
קבוצה יוצאת דופן של אנשים ופרויקטים.
רגע לפני שזה קורה,
אחרי עשייה אינטנסיבית בת מספר שבועות,
זה הזמן לעצור.
לקחת צעד אחורה.
לנשום.
להתבונן. אחורה, פנימה, קדימה.
לחדד כוונה.
להתרגש.
להודות.
לחגוג.
ו…לתת בראש 🙂

בהצלחה לכל משתתפי ומשתתפות הספרינט הקרוב !

חיים מלאים. יום יום.

אתמול בערב שמתי לב שהנשימה שלי קצרה.
ואז…יכולתי לחוש בלחץ שהיה שם בתוכי…
לחץ כללי כזה, שילוב של כמה גורמים.
בדיעבד הוא היה אתי לאורך היום כולו.
חלק ממנו קשור לדברים שכבר קרו וחלק אחר לכאלו שיקרו בעתיד.

עצרתי לבדוק בסקרנות מה יש שם.
איזה מין לחץ זה וממה הוא נובע.
התמונה התחילה להתבהר.
גיליתי שהלחץ הכללי בעצם מורכב מפלונטר של מספר נושאים:

1. לחץ מלעשות משהו שמעולם לא עשיתי – ואין לי ביטחון שהוא יצליח.
2. לחץ מלהגיע לקהל או לקבוצה שאני לא מכיר – ופחד ולהיכשל שם.
3. לחץ מעומס גדול של מספר משימות שרצות במקביל – איך שומרים את כל הכדורים באויר?
4. לחץ מדבר אחד מסוים שמרגיש תקוע ולא ברור איך להתקדם איתו.
5. לחץ מלא להספיק – ברור מה צריך לעשות ולא ברור איך מגיעים להכול.
6. לחץ של לרוץ ממקום למקום, להגיע בזמן ולא לאחר.
7. לחץ מכמה שיחות שלא נענו, הודעות ומיילים "שמחכים לי" ושטרם הגבתי עליהם
8. לחץ מכך שאני פחות מוכן מכפי שהייתי רוצה להיות בשלב הזה – ועדיין אני מחוייב "לעלות על הבמה" מחר בוקר או בקרוב.
9. לחץ מאחריות שלקחתי על עצמי וחשש לא "לספק את הסחורה".
10. לחץ מכך שמשהו שאמרתי יתפרש אחרת ממה שהתכוונתי.
11. לחץ מכך שמשהו שלא עשיתי יתפרש אחרת ממה שאני רוצה.
12. לחץ מלעשות טעות. מלא לעשות את הדבר הנכון והמדויק.
13. לחץ מחוסר וודאות ומעתיד לא ברור – מה יקרה? איך יתפתח המצב שאני חושב עליו?

**
זוהי אינה רשימה תיאורטית.
כל סעיף מחזיק אירוע רלוונטי מסוים שחי בי בזמן הבדיקה.
–
זוהי אינה רשימה דרמטית.
לרבים מאיתנו יש רשימות דומות.
אני חי בשלום עם כל הסעיפים. שום דבר ברשימה לא מדיר שינה מעיני או גורם לי להתעורר עם זיעה קרה.
–
הרשימה מרגיעה ומקלה.
מיפוי הסעיפים השונים והורדתם אל הכתב מקל ומפנה מקום לדברים נוספים (לדוגמא: שמחה והכרת תודה).
עד שזה קורה הכול "מוחזק" בתוכו בעירבוביה מעיקה.
–
הרשימה יוצרת בהירות ומחדדת.
הפירוט מחדד סדרי עדיפויות, יוצר בהירות ומסייע לראות פעולות מסוימות שאפשר לעשות.
חלק מהלחץ יורד או מתפוגג מעצם המודעות אליו. לא כל סעיף מצריך פעולה.
–
עצירה לכמה דקות, בדיקה סקרנית פנימה והסדרת נשימה יכולות להביא לשינוי גדול ומיידי.

חיים מלאים. יום יום.

בשבוע הבא אקיים סדנת יום לכתשעים מנהלים בדרגים שונים של חברה מסוימת.
לקראת סיום, בחמש עשרה הדקות האחרונות של המפגש,
יקבלו כל משתתפי ומשתתפות המפגש פתק קטן ויתבקשו לכתוב לעצמם תשובה לשאלה הבאה:

"מה הדבר או שני הדברים (כלי, תובנה, שאלה וכו') שאת/ה לוקח/ת לעצמך מהיום?"

סביר להניח שיותר מ- 50% מהם יתעלמו מההזמנה, יעבירו את הדקות האחרונות ויחכו שהסדנה תסתיים.

30%-40% ישרבטו משהו על הפתק.
כי הם ממושמעים וכי חשוב להם להיות "בסדר" עם מארגני הסדנה.

10%-20% יזקקו ויחדדו לעצמם 1-3 נקודות מפתח מרכזיות עבורם מיום העיון.
תובנה אישית, כלי מקצועי, למידה משמעותית וכו'.
ייתכן שהם ימשיכו לחשוב על כך בדרכם הביתה ובאותו ערב.

כ 3% או פחות יקחו את נקודות המפתח שלהם וינסו להטמיע אותן בשטח.
ליישם כבר למחרת בבוקר או עוד באותו שבוע.

*****
כשנכנסים בבוקר לחדר, תוך כדי היום ואפילו בסופו,
אין באמת יכולת לצפות מי מהמשתתפים יהיו בקבוצת ה 10-20% ומי בקבוצת ה 3%.
לכולם יש את חופש הבחירה, האפשרות והיכולת.
למעטים יש את הכוונה, הרצון והמשמעת.

בריצה למרחקים ארוכים,
הכוונה, הרצון והמשמעת ללמוד וליישם יוצרת הבדל עצום לאורך זמן.
הרבה יותר מתנאי הפתיחה, מהמזל ומגורמים נוספים.

למידה יכולה להתרחש בכל יום, בכל מצב ובכל מקום.
אין צורך לחכות לסדנה רשמית או להזמנה של מנחה כדי לסמן לעצמנו מה אנו לוקחים מכאן.

עצירה של כמה דקות להתבוננות ולמידה,
בגמר פגישה, לאחר פעילות, או בסופו של יום,
תהיה כנראה אחת ההשקעות היותר משתלמות שלך בעצמך. לעצמך.

תרבות של למידה משמעותית ויומיומית בארגון או בחברה,
בשונה מתרבות של אשמה וענישה,
יכולה להפוך ליתרון מקצועי, אסטרטגי ותחרותי מהמעלה הראשונה.

חיים מלאים. יום יום.

את חולמת בלילה שהוא לא ראה אותך כשממש היית צריכה,
מתעוררת בבוקר ומתנפלת עליו בכעס.
הוא לא מבין מאיפה את מגיעה ולמה הוא אשם במה שחלמת.

אתה חולם בלילה שהיא פגעה בך,
מתעורר בבוקר ונכנס בה.
היא לא מבינה למה זה מגיע לה. למה היא צריכה לשלם על משהו שהיא לא עשתה. על משהו שלא קרה.

יש משהו די משחרר בלשפוך עליו את הכעס שלך מהלילה.
גם אם זה לא באמת קשור אליו.

יש משהו די משחרר בלהשליך עליה את התסכול שלך מהלילה.
גם אם זה לא באמת קשור אליה.

אבסורד.

*****
קל להבחין בין חלום-לילה לבוקר שאחרי.
למרות שאנו מבינים שחלמנו ושעכשיו אנו ערים, האנרגייה והרגשות עדיין שם.

יותר קשה להבחין בין חלום-ערות לבין המציאות.
בין הסיפור שאנו מספרים לעצמנו והסרט שאנו חיים בתוכו לבין מה שקורה באמת.

הפרשנות שלך למה שהוא אמר או לא אמר בונה את החלום שלך. את הסרט שלך.
המשמעות שאתה מייחס למה שהיא עשתה או לא עשתה יוצרת את הסיפור שלך. את הסרט שלך.

רגע לפני שאתם שופכים זה על זו את המטען שצברתם במהלך היום, הלילה או השבוע,
רגע לפני שאתם ממשליכים זו על זה את הכעסים והתסכולים שלכם,
רגע לפני שאתם נותנים למישהו תפקיד מרכזי בסרט שלכם ומאשימים אותו בעלילה שמתפתחת,
עצרו.
קחו אויר.

בדקו אם מתאים לכם לעשות זה.
אולי יש דרך אחרת.

חיים מלאים. יום יום.

*****
לפעמים החלום מכיל אמת שאנו מסרבים לראות. שיעור שחשוב שנלמד.
יכול להיות שכשהיא חולמת עליך בתפקיד מסוים, יש בזה משהו עבורך. בדוק את עצמך.
יכול להיות שכשאת מככבת בסרט שלו בתפקיד מסוים, יש בזה משהו עבורך. בדקי את עצמך.