ללמוד, להתאמן, להשתפר

קשה למצוא רופאה מצטיינת שמרשה לעצמה להפסיק ללמוד, להתאמן ולהשתפר, גם לאחר שהיא כבר הוסמכה.
קשה למצוא ספורטאי על שמרשה לעצמו להפסיק ללמוד, להתאמן ולהשתפר, גם לאחר שהוא כבר חתם על חוזה או זכה בתואר.
קשה למצוא מפתחי תוכנה, אנשי כספים, שפים או אומנים מהשורה הראשונה שמרשים לעצמם להפסיק ללמוד, להתאמן ולהשתפר בתחומי העיסוק שלהם.

**
קל למצוא מנהלים שלא לומדים, מתאמנים ומשתפרים בניהול.
קל למצוא הורים שלא לומדים, מתאמנים ומשתפרים בהורות.
קל למצוא בני ובנות זוג שלא לומדים, מתאמנים ומשתפרים בזוגיות.

**
"או שיש לך או שאין לך את זה",
"יש דברים שאי אפשר ללמוד",
"יש דברים שלא צריכים להילמד",
הם שלושה מיתוסים מופרכים.
אולי אפילו מסוכנים.

**
את הדברים החשובים בחיים,
אפשר וכדאי להמשיך ללמוד. עוד ועוד ועוד.
בדברים החשובים בחיים,
מומלץ להמשיך להתאמן ולשאוף להשתפר.

**
לא תמיד זה קל.
לפעמים זה אפילו קשה.

חיים מלאים. היום.

שנים של ניסיון

כשמישהו אומר שיש לו עשרות שנים של ניסיון בתחום
אני תוהה לגבי הניסיון שלו בחודש האחרון
ועד כמה הוא עדיין רעב, נרגש, לומד ומתפתח.

**
כשמישהי מספרת על עשרות שנים של זוגיות
אני חושב על האיכות של השנים הללו
ועל איך זה עבורם היום בשונה מאז.

**
כמות של שנים היא מדד לדרך שעברו מחוגי השעון.

מעניין מה אנשים לא אומרים כשהם בוחרים לדבר על כמות של שנים

חיים מלאים. היום.

לולאה אינסופית

אם היא היתה רק קצת יותר מפרגנת/סבלנית/אוהבת/מתחשבת,
אז אני הייתי יכול להיות קצת יותר מפרגן/סבלני/אוהב/מתחשב.
אבל אני לא.
למה לא?
בגלל ההתנהגות שלה.
היא לא מאפשרת לי.
היא לא מספיק מפרגנת/סבלנית/אוהבת/מתחשבת.
למה לא?
בגלל ההתנהגות שלי.
אני לא מאפשר לה.
אני לא מספיק מפרגן/סבלני/אוהב/מתחשב.
למה לא?
בגלל ההתנהגות שלה.
אילו היא רק היתה קצת יותר מפרגנת/סבלנית/אוהבת/מתחשבת,
היא היתה מעודדת אותי להיות קצת יותר מפרגן/סבלני/אוהב/מתחשב.
אבל היא לא.
למה לא?
בגלל ההתנהגות שלי…

**
במערכת יחסים,
כשאדם אחד מצליח להתחיל להתנהג בצורה שונה,
ולהמשיך להתנהג כך בצורה עקבית לאורך זמן,
אז גם האדם השני משתנה.
ואז, כל מערכת היחסים משתנה.

מכיון ששניהם מגדירים ויוצרים את מערכת היחסים ביחד,
אין כל אפשרות אחרת.
זה בהכרח מה שקורה.
אבל רק במאה אחוז מהמקרים.

* הפוסט בהשראת קטע מתוך Process Model שנכתב ע"י ד"ר יוג'ין ג'נדלין.

חיים מלאים. היום.

זוגיות

יכול להיות שבכל פעם
שאדם מחפש אתגר מתאים
גם אתגר מחפש אדם מתאים
והסיבה שמשהו עוד לא קרה
היא פשוט מפני שהם טרם נפגשו.

**
בהצלחה רבה לכל מי שבוחר או מאמץ לעצמו/לעצמה אתגר השנה.
מוזמנים לשתף את העולם ו/או אותי באתגר שלכם…
רק אם מתאים כמובן…
(יש אומרים ששיתוף פומבי מעלה משמעותית את הסיכוי להצליח…)

**
בינתיים… בהצלחה ובהנאה רבה לחן, נריה ויונית
שבחרו לעצמן התחייבות כתיבה יומית לשנה הקרובה:
– חן שקד – "בוחרת בחצי הכוס המלאה"
נריה שפירא –  פרמקלצ'ר, חיים ולמידה.
– יונית לב – "הקשבה. ביטוי" – לעידוד ההקשבה פנימה והביטוי העצמי.

חיים מלאים. היום.

י"ז תמוז – אושרו של אדם אחד

"תרגול של מודעות הוא, למעשה, תרגול של אהבה.
כדי לעודד מודעות, באנשים המתעתדים לחיות עם אדם אחר,
ביקשתי מתלמידי לעזור לי להקים 'מכון לאושרו של אדם אחד'.
יהיו לנו תכנית שנתית וקורס אחד בלבד, שייקרא 'התבוננות עמוקה'.
במשך שנה ילמד כל תלמיד לתרגל התבוננות עמוקה בתוך עצמו
כדי לגלות את כל הפרחים והזבל הנמצאים בתוכו –
לא רק את אלה שיצר בעצמו,
אלא גם את המורשת שקיבל מאבותיו ומהחברה.

בסוף הקורס יקבל כל תלמיד תעודה,
שכתוב בה שלאותו התלמיד יש הכישורים הדרושים לנישואים.
לדעתי, חשוב שכל הזוגות הצעירים יתרגלו בצורה זו
לפני צאתם למסע הגילוי ההדדי, דהיינו – הנישואים.
אם הם אינם מכירים היטב את עצמם
ואינם מקדישים זמן להתרת הקשרים הפנימיים שבתוכם,
תהיה שנת נישואיהם הראשונה קשה."

**
"כשמישהו אומר לנו משהו לא נעים,
ואיננו מבינים למה הוא אומר זאת,
אנחנו נפגעים ונוצר קשר בתוכנו.
היעדר הבנה הוא המקור לכל הקשרים הפנימיים.
אם אנחנו מתרגלים מודעות,
אנחנו יכולים ללמוד איך לזהות קשר ברגע שהוא נוצר בתוכנו
ונוכל למצוא דרכים להתיר אותו.
מבנים פנימיים דורשים את תשומת ליבנו המלאה ברגע שהם נבנים,
כשהם עדיין רופפים, וכך התרתם תהיה קלה יותר.
אם איננו מתירים את הקשרים ברגע היווצרותם,
הם יתהדקו ויתחזקו."

~ הקטעים מתוך הספר "לגעת בשלווה" מאת טיך נהאת האן.

חיים מלאים. יום יום.

ח' אדר ב' – לנהל עובד שאיננו

** בתחתית המסר תמצאו הזמנה למפגש תקשורת מקרבת ייחודי למנהלים/ות ומובילים/ות **

לשתות מכוס שבורה.
כשאני שותה מים מהכוס הזו עכשיו, אני מבין שהיא כבר שבורה.
כי הכוס הזו שנוצרה מתישהו, כמו כל דבר אחר, גם תישבר, תיסדק או תשנה צורה.
יכול להיות שייקח לזה עוד יומיים, שנתיים או עשרים שנה לקרות,
יכול להיות שהיא תיפול מידי, תתרסק ממגש כלשהו או תיזרק בזמן מעבר דירה.
גורלה נחרץ – גם אם היא עדיין שלמה, היא כבר שבורה.
כשאני מבין שהכוס הזו כבר שבורה,
אני יכול להעריך את מה שהיא מחזיקה עבורי כרגע,
להנות מהמגע הקריר והמרענן בכפות ידי,
להתענג על המים הזורמים אל גרוני ומרווים את צמאוני.

**
לנהל עובד שאיננו.
כשחתמנו על חוזה העבודה אתמול והסכמנו להתחיל לעבוד ביחד,
הבנתי שאתה כבר לא כאן.
כי כל מה שמתחיל גם ייגמר.
כשנפסיק לעבוד ביחד זה יקרה כי תמשיך הלאה. או כי אני אעבור תפקיד.
ייתכן שזה שינוי שמישהו מאיתנו יזום ואולי הוא ייכפה עלינו.
זה יכול לקרות מחר בבוקר או כשנצא לפנסיה.
כשאני מבין שבעוד רגע אתה (או אני) כבר לא כאן,
חשוב לי לנצל את הזמן שלנו יחד.
ליצור ביחד משהו משמעותי ובעל ערך.
להנות מעשייה ומדרך המשותפת.
לתת לך ולקבל ממך.
לראות אותך. שתראה אותי.
לפתח אותך ולהתפתח לצדך. כאדם וכאיש מקצוע.

**
להיות הורה זמני.
כשהגחת לעולם והצטרפת למשפחתנו זה היה הרגע הכי עוצמתי בחיי.
עוד מעט כשנתפצל, מישהו מאיתנו ימשיך לדרכו.
אין לי מושג מה תהיה הדרך, לאן נפנה ומתי זה יקרה.
משהו בי מקווה שזה לא יקרה בקרוב מדי.
בינתיים אנחנו כאן. את ואני.
אני רוצה לראות את הנס הזה בכל בוקר, ערב ותוך כדי היום.
לחיות את זה בהסעות, בדיבורים, בטיולים, בחיבוקים, בשתיקות, בויכוחים.
בשמחות, בצחוקים, בכאבים ובקשיים.
אני רוצה לזכור את המתנה המופלאה הזו
ולחוות את מערכת היחסים הנדירה שלנו בכל רגע ורגע.

**
לחיות בזוגיות נפרדת.
כשבחרנו לצעוד זו לצד זה וזה לצד זו במסע הזה,
בחרנו באותה נשימה גם להיפרד. מתישהו.
לא ראיתי את זה אז, אני רואה את זה בבהירות עכשיו.
הפרידה תקרה בקרוב. או בעוד שנים רבות.
כשנהיה בריאים או חולים, קרובים או רחוקים, צעירים או מבוגרים.
זו יכולה להיות החלטה שלך, שלי או של שנינו.
זה יקרה ביום שנתכנן או ביום מפתיע שיבחר בנו.
כשאני מבין שבעוד רגע אנחנו כבר לא ביחד,
קל לי לראות כמה את יפה,
ואני נמלא הכרת תודה, התרגשות ואהבה.

**

כשבחרנו ליצור בחרנו גם להרוס.
כשבחרנו להצטרף בחרנו גם לעזוב.
כשבחרנו להתחבר בחרנו גם להיפרד.
כשבחרנו להיוולד בחרנו גם למות.
חיים מלאים.
בין לבין.
גם וגם.

הפוסט הזה נכתב בהרשאת קטע מהספר "מי מת" מאת סטפן לוין.

*****
הזמנה למפגש תקשורת מקרבת למנהלים ומובילים
ביום חמישי 31/3 אנחה מפגש תקשורת מקרבת חד פעמי למנהלים ולמובילים
אשר יתמקד בערך שתקשורת מקרבת יכולה לתת למנהלים/ות ומובילים/ות בארגונים, בחברות ובפרויקטים.
המפגש יכלול:
– הצגת גישת התקשורת המקרבת ומספר עקרונות מרכזיים בה
– דוגמאות אמיתיות (Case Studies ) לשימוש בתקשורת מקרבת מתוך מגוון פרויקטים וארגונים.
– הדגמות Real Time לדילמות ואתגרים שיעלו ממשתתפי המפגש.
– שאלות ותשובות
– שתייה וכיבוד קל

המפגש יתקיים ברמת השרון בשעות 17:30- 21:00 (כתובת הגעה תישלח לנרשמים)
עלות המפגש 150 ₪ למשתתף ו- 250 ₪ לזוג משתתפים – בהרשמה מוזלת עד 22/3
180 ש"ח למשתתף ו – 300 ש"ח לזוג משתתפים – מה 23/3 ואילך.
מספר המקומות במפגש מוגבל.
להרשמה צרו אתי קשר ישירות במייל חוזר.

שבת של שלום, 
חיים מלאים. יום יום.

ו' טבת – לפני 25 שנים

לפני 25 שנים הייתי עדיין בצבא, לפני לימודים ולפני עבודה.
לפני 25 שנים לא הייתי נשוי, לא היו לי ילדים ואבי היה בחיים.
לפני 25 שנים לא היה פייסבוק, גוגל, טלפונים סלולריים, ווייז או וואטסאפ.
לפני 25 שנים לא היה לי חיבור לאינטרנט.
את האימייל הראשון שלי שלחתי רק לפני כ-17 שנה.

העולם שאני חי בו היום שונה מאוד מהעולם שחייתי בו לפני 25 שנים.

***
בדרך לסדנה בחיפה הבוקר, עברתי ליד מחלף עתלית.
נזכרתי שלפני כ-25 שנים הייתי עובר שם הרבה.
עלתה בי מחשבה שיש דברים שלא השתנו.
שיש דברים שעדיין שם עבורי, בחיי, גם אם הם השתנו מעט.
קטע הכביש הזה, המחלף המסוים הזה, לא השתנה (מהותית) במשך רבע מאה.
דבר נוסף שנשאר, הוא הקשר עם בת זוגי לחיים. היינו ביחד אז ואנחנו ביחד עכשיו.
קיים אתגר מסוים וחשוב שהעסיק אותי אז ומעסיק אותי גם היום. יותר מאחד.
חלק מהנושאים שעניינו אותי לפני שניים וחצי עשורים מעניינים ומושכים אותי גם היום.

ברמה מסוימת העולם שאני חי בו היום דומה מאוד לעולם שחייתי בו לפני 25 שנים.

***
הרבה יקרה ב 25 השנים הקרובות.
העולם ימשיך להשתנות, כנראה בקצב הולך וגובר.
אבל אולי, רק אולי, כמה דברים יישארו כמו שהם.
ואולי, רק אולי, ביניהם יהיו כאלה שחשובים במיוחד.
בדיוק כמו שקרה ב- 25 השנים האחרונות.

שבת שלום. חיים מלאים. יום יום.