בדיוק במקום, בדיוק בזמן

הכול בסדר.
הכול כבר בסדר.
הכול בסדר ואף פעם לא תשלים את כל המשימות שלך.
לעולם לא תהיה במקום שבו כל מה שאתה רוצה מתמלא.
המקום הלא מושלם הזה שבו אתה נמצא כרגע, הוא המקום הכי טוב שאתה יכול להיות בו.
אתה בדיוק במקום שבו אתה אמור להיות.
בדיוק בזמן.
הכול מתפתח בצורה מושלמת.
הכול בסדר.
הכול כבר בסדר.

חיים מלאים. היום.

אולי זה זמן לקחת את הזמן

כשמשהו כל כך כואב, עצוב, בלתי נתפס
אולי זה זמן לקחת את הזמן.
לנשום.
לא לצאת בהצהרות.
לא לחפש אשמים.
אפילו לא לחפש לקחים או למידות.
לא עכשיו.

אולי זה זמן להתנתק.
להתנתק מהזרם הבלתי פוסק בטלוויזיה, ברדיו, בעיתונים וברשתות החברתיות.
אולי זה זמן לצאת להפסקה.
אולי זה זמן לדבר פחות.
אולי זה זמן לנוח.

חיים מלאים. היום.

כשהדברים מתפרקים

"דברים שמתפרקים הם מעין מבחן וגם מעין ריפוי.
אנחנו חושבים, שהעיקר הוא לעבור את המבחן ולהתגבר על הבעיה,
אבל האמת היא שהדברים לא באמת נפתרים.
הם מתאחים ומתפרקים.
אחר כך הם שוב מתאחים ושוב מתפרקים.
הריפוי מגיע מהשארת מקום לכל זה לקרות:
מקום לצער, להקלה, לאומללות, לשמחה.

כשאנחנו חושבים, שמשהו, יגרום לנו עונג, אנחנו לא יודעים, מה באמת יקרה.
כשאנחנו חושבים, שמשהו יאמלל אותנו, אנחנו לא יודעים.
היכולת להשאיר מקום לאי-הידיעה היא הדבר הכי חשוב.
אנחנו מנסים לעשות את מה שאנחנו חושבים שיעזור, אבל אנחנו לא יודעים.
אנחנו לעולם לא יודעים, אם ניפול על הפנים או נשב זקוף.
כשאנחנו חווים אכזבה גדולה, איננו יודעים, אם זה סוף הסיפור.
ייתכן שזו דווקא תחילתה של הרפתקה גדולה."

~ "כשהדברים מתפרקים" / פמה צ'ודרון

**
יכול להיות שקיבלנו משהו שלא ביקשנו.
התנאים מושלמים.
עכשיו זה הזמן.
להתאמן.
לתרגל.
ללמוד.
לחוות.
לגדול.
להיות.

חיים מלאים. היום.

אי-הלימה

כמות הזמן, האנרגיה ותשומת הלב
שהשקעת בדבר המסוים הזה,
ושלא השקעת בדבר המסוים ההוא,
אינה בהלימה
למה שאתה אומר או מרגיש שהכי חשוב לך.
למה שאת יודעת או מאמינה שהכי חשוב בחייך.

**
שב עם זה קצת…
תהיי עם זה כמה דקות…

רק לרגע בלי החלטות, מסקנות, ניתוחים, סיבות,
תירוצים, האשמות, שיפוטים או הלקאות עצמיות.

רק להיות עם זה…
רק להיות ועם עצמך…
לאט לאט…

חיים מלאים. היום.

הפעם הקודמת שעשינו משהו כזה

"מַה שֶּׁהָיָה הוּא שֶׁיִּהְיֶה,
וּמַה שֶּׁנַּעֲשָׂה הוּא שֶׁיֵּעָשֶׂה,
וְאֵין כָּל חָדָשׁ תַּחַת הַשָּׁמֶשׁ"

~קהלת א, פסוק ט

**
הפעם הקודמת שעשינו משהו "כזה"
היתה לפני כארבע שנים.
הרבה קרה מאז.
לכל אחד מאיתנו.
בינינו.
לנו.
והנה אנחנו פה, שוב…
לא אנחנו של "אז",
אנחנו של היום.
של עכשיו.
של כאן.

**
דומה ושונה, כמו גם ישן וחדש,
הם רק עניין של הגדרה.
של נקודת מבט, הערכה ופרשנות.
של בחירה.

חיים מלאים. היום.

דברים שאפשר להספיק בחצי שעה

א. דברים שאפשר להספיק בחצי שעה:
לעמוד בפקק.

**
ב. דברים שאפשר להספיק בחצי שעה:
פגישת עבודה קצרה.

**
ג. דברים שאפשר להספיק בחצי שעה:
לאכול ארוחת צהריים.

**
ד. דברים שאפשר להספיק בחצי שעה:
לצפות בחצי פרק של "משחקי הכס".

**
ה. דברים שאפשר להספיק בחצי שעה:
להתכנס.
להתחבק.
לומר קדיש.
כמה פעמים.
להספיד.
ילדה. ואישה.
לסחוב ארונות מכאן לשם.
אחד רגיל ואחד קטן.
לומר קדיש.
אל מלא רחמים.
לקבור.
אם. ובת.
להניח פרחים.
לשים אבנים.
להתחבק.
להיפרד.

חיים מלאים. היום.

הנהג, חוטב העצים ואנחנו

הנהג, חוטב העצים ואנחנו

1. אדם נוסע במהירות במכוניתו ובה נורית הדלק דולקת.
בעוד רגע, כשייגמר לו הדלק הוא ייתקע.
"למה אתה לא עוצר לתדלק?" שואלים אותו…
"אין לי זמן, " הוא עונה, "אני חייב להמשיך לנסוע".

**
2. חוטב עצים מיוזע עובד שעות רבות ביער.
עם הזמן, הגרזן שלו הופך להיות קהה.
הוא משקיע יותר ויותר מאמץ ומצליח לכרות פחות ופחות עצים.
"למה אתה לא משחיז את הגרזן?", שואלים אותו…
"אין לי זמן, " הוא עונה, "אני צריך לסיים לכרות את כל השורה הזו".

**
3. מדהים כל פעם מחדש,
כמה קל לנו לראות את האבסורד בשני המצבים הללו
וכמה קשה לנו לראות את ההקבלה לחיינו.
לראות או לעשות איתה משהו.

חיים מלאים. היום.

עכשיו פחות מתאים

עכשיו פחות מתאים.
סוף יוני.
מסיבות סיום בבתי הספר, בגנים ובחוגים.

גם יולי לא משהו.
חופש גדול.
וחם. חם מדי.

ועל אוגוסט בכלל אין מה לדבר.
החודש של אחרי הקייטנות.
והחופשה משפחתית.

בשבועיים הראשונים של ספטמבר חוזרים ללימודים.
התארגנות על מסגרות חדשות.
ימים ראשונים של תחילת שנה.

השבוע השלישי של ספטמבר זה כבר ראש השנה.
ואז כיפור, סוכות, שמחת תורה.
עד אמצע אוקטובר.

**
בקיצור, עכשיו פחות מתאים…
וגם אחר- כך.
אולי באמצע אוקטובר.
אולי…
כשנגיע נראה …

**
או ש…
עכשיו זה הזמן.
בדיוק עכשיו.

חיים מלאים. היום.

עניין של זמן?

"אין לי זמן" זה רק תירוץ.
יש לך שפע של זמן.
לכולנו.
עשרים וארבע שעות שלמות בכל יממה.
תמיד.
בלי יוצא מן הכלל.

זה ממש לא עניין של זמן.
הזמן לא רלוונטי.
בכלל.

**
זה יותר עניין של תשומת לב.
עניין של מיקוד בדברים החשובים.
ושל סינון הדברים הלא חשובים.
או הלא מספיק חשובים.
כרגע.
זה עניין של לקיחת אחריות מלאה על הבחירות שלנו.
ושל לקיחת אחריות אמיתית על המשמעויות של הבחירות שלנו.
של מוכנות ואומץ לומר "לא".
של מוכנות ואומץ לומר "כן".
לדברים.
לאנשים.
זה במידה רבה עניין של כבוד ושל הערכה.
לעצמנו.
לאחרים.
זה המון עניין של משמעת.

**
זה עניין של כל כך הרבה דברים.
אבל זה ממש ממש ממש לא עניין של זמן.
אפשר להפסיק לברוח.
מומלץ להפסיק לתרץ.
כדאי להפסיק להתחבא.

חיים מלאים. היום.