את מה שהיה אתמול אני רוצה לזכור

את מה שהיה אתמול אני רוצה לזכור.

אירוע אחד, מספר שעות, קפסולה קטנה, דחוסה ומרוכזת המכילה בתוכה המון:
עבודת צוות, עזרה הדדית, יצירתיות, מחשבה, עומק, ירידה לפרטים, שותפות, מחויבות, חריצות, דיוק, מצויינות, אהבה, אנושיות, אכפתיות, מקצוענות, חברות, הערכה, למידה, יושר, שמחה, חיבור, אומץ, חוכמה, ענווה, תעוזה, הנאה, כיף, אחריות, הקשבה, שותפות, התמסרות, כנות, התמודדות ועוד ועוד ועוד…

**
את מה שהיה אתמול אני רוצה לזכור.
לזכור ולחגוג לפני שאני ממשיך הלאה.
אני מורגל להמשיך הלאה ויכול בקלות לפספס את מה שהיה אתמול.
מה שהיה אתמול הוא פרי של אינספור זרעים אשר נזרעו במקומות ובזמנים שונים על-ידי אנשים שונים לאורך ימים, חודשים ושנים.
מה שהיה אתמול הוא זרע לאינספור פירות שיצמחו עם או בלי ידיעתנו מתישהו, איפשהו בצורה כזו או אחרת.

**
מה שהיה אתמול
הוא מסוג הדברים שאי אפשר למדוד או לכמת.
מסוג הדברים שאפשר להרגיש.
להאמין.
לדעת.

חיים מלאים. היום.

זמן מדבר

זמן מדבר

לא אהבת את העדכון שקיבלת אתמול.
משהו שקיווית שיקרה לא קרה.
יש בך אכזבה, תסכול וכעס.
עליהם ואולי גם על עצמך.
חרטה ועצב.
בהירות.
חוסר וודאות.
פחד.

**
הגיע הזמן.
פרק משמעותי עומד להסתיים.
אתה יודע מה לא יקרה.
אין לך מושג מה כן.
זמן מדבר עכשיו.
פרק חדש מתהווה.

**
שותפיך העתידיים,
שעדיין לא מכירים אותך,
יכולים להתחיל לחגוג
את הפרק החדש שלהם אתך.

היום נזרע הזרע.
תן לו קצת זמן לנבוט.

**
אביתר כתב עבורך:

"חיים גדולים נולדים בכאב
ראיתי את זה מספיק כדי להאמין
(גם כך יהיה הפעם)
כנראה עומס יתר
כנראה צריך לתקן
כנראה תקופה חדשה מתקרבת

עכשיו הזמן שלך למשוך למעלה
להפוך את האדמה
תנועה כל הזמן
זמן לחברים עד שהלב נפתח
להיזכר בכוח
לשים שיר ולרקוד
תנועה כל הזמן "

**
לא…לא מאוחר מדי…
זמן טוב לדייק.
זמן טוב לתקן.

כנראה תקופה חדשה מתקרבת…

חיים מלאים. היום.

כ"א תמוז – רגעים, זרעים ופירות

"כל אחד יכול לספור את מספר הגרעינים שבתוך תפוח
אף אחד לא יכול לספור את מספר התפוחים שבתוך גרעין."
(ציטוט ממקור אנונימי)

הרגע הזה מכיל פוטנציאל אינסופי היכול להתפתח באינספור צורות שונות.

**
כל אירוע, כל אינטראקציה, כל אמירה, כל עשייה, כל מערכת יחסים,
הם זרעים המחכים להגשמה ולמימוש.

כל אירוע, כל אינטראקציה, כל אמירה, כל עשייה, כל מערכת יחסים,
הם פירות של זרעים שנזרעו והבשילו.

**
הפוסט המסוים הזה הוא זרע המגיע לאנשים שונים,
מעורר מחשבות ורגשות, משפיע על פעולות, יוצר מציאויות.

הפוסט המסוים הזה הוא פרי של הרצאה שהעברתי הבוקר (תודה על ההזמנה סלבה)
של מפגש למידה חוויתי שהשתתפתי בו אתמול (תודה על השיעור דנה)
ושל תהליך ייחודי ויוצא דופן שמעולם לא היה ולעולם לא יהיה כמותו.

חיים מלאים. יום יום.