כ"ו טבת – איך לנצח במרוץ?

איך לנצח ב"מרוץ"?
להתחיל הכי מהר שאפשר, להגביר תוך כדי כל הזמן ולהאיץ לקראת סיום.

כשקוראים את "מרשם ההצלחה" הזה הוא מעורר חיוך.
ברור שהוא אבסורדי ולא הגיוני.

ולמרות זאת … אנשים רבים מנסים לפעול לפיו ב"מרוץ החיים" ובהתנהלות היום-יומית שלהם.
משום מה הם מאמינים שהם יכולים "לנצח".
ללא הפוגות, עצירות, האטה, חגיגות, למידה, מילוי מצברים, מנוחה ומשחק.

יתרונו המרכזי של "מרשם ההצלחה" הזה הוא הוודאות המוחלטת שהוא מייצר.
מתכון בטוח לקריסה, לנפילה, לכשלון, לפספוס ולסבל.

**
הבוקר היתה לי הזכות להיות נוכח בעצירה קצרה של ארגון מופלא שרץ למרחקים ארוכים בצורה אינטנסיבית מאוד.
עצירה להתבוננות ולהקשבה.
עצירה לחגיגה ולאבל.
עצירה להכרת תודה וללמידה.
עצירה משמעותית ומרגשת.
עצירה לשעתיים בלבד.
כל אחד יכול.
גם אתם.

חיים מלאים. יום יום.

 

כג' טבת – צעד אחורה

רגע לפני שאתה עושה את זה עצור. קח צעד אחורה.
צא מהמרוץ והסתכל מהצד.

רגע לפני שאת עולה לבמה האטי. קחי נשימה.
התבונני על זה מלמעלה.

**
רגע לפני ש"נכנסים למים" –
עוצרים.
נושמים.
מחדדים כוונה.
בודקים שלא שכחנו משהו חשוב.
נזכרים למה אנחנו כאן.
מודים על מתנות שקיבלנו.
נותנים מקום להתרגשות.
שמים לב ללחץ.
חוגגים את הדרך שעשינו.
לוקחים נשימה עמוקה ו…קופצים פנימה.

**
הערב יוצא לדרך המחזור הראשון של "ספרינט 21".
קבוצה יוצאת דופן של אנשים ופרויקטים.
רגע לפני שזה קורה,
אחרי עשייה אינטנסיבית בת מספר שבועות,
זה הזמן לעצור.
לקחת צעד אחורה.
לנשום.
להתבונן. אחורה, פנימה, קדימה.
לחדד כוונה.
להתרגש.
להודות.
לחגוג.
ו…לתת בראש 🙂

בהצלחה לכל משתתפי ומשתתפות הספרינט הקרוב !

חיים מלאים. יום יום.

ט"ז טבת – באיזה דלי תבחרו?

אתם צריכים להעביר מים מנקודה א' לנקודה ב' בעזרת דלי.
באיזה דלי תבחרו – הגדול יותר או הקטן יותר?
הגדול יותר הוא לא תמיד המשתלם יותר.
בטח לא כשיש בו חורים והמים זולגים ממנו תוך כדי תנועה.

**
איזה ארגון רווחי יותר –
ארגון א' שסך ההכנסות בו 10 מיליון ₪ או ארגון ב' שסך ההכנסות בו 20 מיליון ₪?
גדול ההכנסות אינו הגורם היחיד המשפיע על הרווחיות ולעתים גם לא המרכזי.
לפעמים הקטנת הכנסות יכולה להגדיל רווחיות (כתוצאה מהקטנת הוצאות ומיקוד בפעילויות בעלות ערך גבוה).

**
מהר יותר, גבוה יותר, חזק יותר, הרבה יותר,
זה לאו דווקא טוב יותר או אפקטיבי יותר.
וגם לא בהכרח שמח, משמעותי או בריא יותר.

**
כמה דברים שתורמים ל"שורה התחתונה" ו"לסגירת חורים בדלי":
• עצירה. נשימה.
• חגיגה והכרת תודה.
• רפלקציה ולמידה.
• מיקוד בדברים חשובים.
• שותפים אמיתיים.

אם אתם לא מקדישים מספיק תשומת לב לדברים הללו סביר להניח ש"הדלי" שלכם דולף וש"ההכנסות" שלכם מתאדות.

חיים מלאים. יום יום.

יב' טבת – אם לא תעשי את זה היום

אם לא תעשי את זה היום, כנראה שכבר לא תעשי את זה.
אם לא תאמר את זה בסוף המפגש, כנראה שכבר לא תאמר את זה.
אם לא תבחיני בזה עכשיו, כבר לא תוכלי לראות את זה.

הכרת תודה.

רגע לפני שמתחילים לדאוג לדבר הבא,
רגע לפני שעוברים הלאה,
רגע לפני שהיום נגמר,
עוצרים.
בודקים.
רואים.
חווים.
מודים.
חוגגים.

עוצרים.
לוקחים אוויר. נשענים אחורה. נושמים.

בודקים.
למי ועל מה אני מכיר תודה?

רואים.
מתחילים להבחין: במחוות, במתנות, בתמיכה, בפרגון, באכפתיות.

חווים.
נותנים לזה לחלחל פנימה. מרגישים את זה.

מודים.
באותנטיות, עם כוונה. לאנשים מסוימים על דברים קונקרטיים שהעשירו את חיינו או תרמו להם.

חוגגים.
את השפע. את החיבור. את מה שאינו מובן מאליו. אנחנו עשירים. אנחנו לא לבד.

חיים מלאים. יום יום.

כט' כסלו – להיכנס למים או לשחק על החוף

לפני כשנתיים וחצי פניתי לחברי צביקה ברגמן וביקשתי להיפגש אתו.
התחשק לי לכתוב ספר ורציתי לקבל מ"המומחה" עצות, טיפים, הכוונות וכלים.
צביקה כתב עד כה עשרות ספרים בנושאים שונים.
הוא כותב בקצב מטורף של 3-4 ספרים לשנה (כולל מחקר שנדרש לעתים)
וברוב חנויות צומת ספרים וסטימצקי תמצאו מדף שלם או חצי מדף של ספריו.

חשבתי על הרעיון הזה של כתיבה הרבה מאוד זמן.
הפעם, הרגשתי בשל ורציתי "לצאת לדרך".

הפגישה עם צביקה היתה מצוינת: קונקרטית, תכל'סית ובעלת ערך גבוה עבורי.
יצאתי ממנה עם המון אנדרנלין.
כבר באותו ערב התחלתי לכתוב את תוכן העניינים של הספר ואפילו שלחתי אותו לצביקה.
בבוקר למחרת התעוררתי מוקדם והתחלתי לכתוב את הפרק הראשון.
פחות חשוב כמה ויותר חשוב שזה יקרה.
בדיוק לפי ההוראות של צביקה.
אנרגייה מטורפת.
גם בבוקר שאחרי התעוררתי מוקדם, עוד לפני שהשעון צלצל וישבתי לכתוב.
הפעם הלך קצת יותר קשה אך עמדתי בזה.
שלושה ימים רצופים של עשייה.

בבוקר הרביעי התחילו סימני שאלה ותהיות.
זה הרגיש לי לא מדויק.
אולי אני צריך לעשות את זה בשיטה אחרת?
אין לי השראה כרגע והכתיבה קצת מאולצת.
אולי עדיף לפנות זמן כתיבה מרוכז ולהתנפל על זה (הרי קשה להתעורר בכל בוקר ולכתוב)?

מדי פעם החלפתי מיילים והודעות עם צביקה.
עדכנתי אותו במה קורה אתי, בסימני השאלה ובהתלבטויות.
צביקה כדרכו היה מאוד לבבי וזמין.
הוא המשיך לשתף אותי מניסיונו ולחזק אותי בדרכי.

בבוקר החמישי הרשיתי לעצמי לא לכתוב וכך גם בשישי.
היו לי דברים אחרים לא פחות חשובים להתמקד בהם.

באחד הבקרים שאחרי צביקה התעניין בי ובהתקדמות שלי.
לאחר שסיפרתי לו בפירוט על הימים האחרונים,
קיבלתי ממנו את ההודעה הבאה:

"תקבע יעד ללכת בכיוון מסויים לחודש או חודשיים ואז תעצור.
תביט לאחור ותראה אם ולאן התקדמת….
אם לא התקדמת או קידמת סימן שהדרך לא נכונה.
אולי אתה סתם נהנה להשתעשע על החוף ולא בא לך בכלל לשחות?"

האמת, המשפט האחרון הקפיץ אותי.
אני? משתעשע?? דיבורים ולא עשייה ???
הטריגר הזה גרם לי להתבונן במראה והעיר אותי.
באופן זמני…

המאמצים לכתיבת הספר המשיכו עוד זמן מה ואז נפסקו.
זה קרה כשהודיתי בפני עצמי
שכרגע אני עוד לא באמת מתכוון להיכנס למים ולהתחיל לשחות.
אני מעדיף להשתעשע על החוף.
אני נהנה לדבר על זה, לחלום על זה, לשחק עם זה,
ועדיין לא "ללכת על זה".

ההכרה הזו חשובה בעיני.
יכול להיות שבזמן שאני משתעשע על החוף "בכתיבת ספר"
אני עמוק במים בהרבה נושאים אחרים. וזה בסדר.
כדאי שאבין האם אני על החוף או במים ביחס לנושא מסוים.
יש הבדל גדול בין להיכנס למים ולהתמודד עם מה שמגיע,
לבין להישאר על החוף או להרטיב את קצות האצבעות.

תכנית "ספרינט 21" מיועדת לאנשים שרוצים להיכנס למים ולהתחיל לשחות.
בתחום מסוים שחשוב להם.
בפרויקט מסוים שהם רוצים לקדם.
להירטב, להתמודד עם הקור, עם הגלים ועם המלח.
לעבור מדיבורים למעשים.
להתחייב בפני עצמם.
לחגוג התמודדות.
לחגוג עשייה.
לחגוג התקדמות.

שבת של שלום.
חיים מלאים. יום יום.

כח' כסלו – הוראות הליכה לדרך

הוראות הליכה לדרך:

להחזיק כוונה.
לבחור כיוון.
להיות מחוייב לתהליך.
להיות מחוייב לדיאלוג.
לגלות גמישות.
להימנע מהינעלות על פתרון מסוים (או על נקודת מבט אחת).
לנוע יום-יום.
לחגוג.
להתאבל.
ללמוד.
לנוח בין לבין.

חיים מלאים. יום יום.

כה' כסלו – האדם הכי חשוב שתפגוש היום

האדם הכי חשוב שתפגוש היום
הוא האדם שיביט אליך מהמראה.

התייחס אליו בכבוד וברגישות.
אהוב אותו.
האמן בו.
אל תהיה יותר מדי קשה אתו.
אל תוותר לו.
אל תוותר עליו.
למד אותו לחגוג ולשמוח.
היה לצדו בקושי, בכאב ובפחד שלו.
עודד אותו לנוח. לשחק. ללמוד.

היחס שלך אליו ישפיע על כל אדם אחר שהוא יפגוש היום.

חיים מלאים. יום יום.

ז' כסלו – גם וגם

להתכוונן ליעד שאליו רוצים להגיע וגם לדרך מסוימת שחשוב לנו ללכת בה.
לתכנן לפרטי פרטים וגם להיות גמיש וספונטני.
להקשיב פנימה וגם החוצה.
להקשיב לעצמנו וגם לקבוצה.
לחשוב קדימה וגם להיות נוכח כאן ועכשיו.
להחזיק את התסכול וגם את ההתלהבות.
לבוא במגע עם הפחד וגם עם התשוקה.
לחפש את את ההרמוניה וגם את החיכוך.
להרשות לעצמך להוביל וגם להיות מובל. וגם להיות שותף.
להיות מחובר לשטח וגם לעוף גבוה ורחוק.
לחגוג וגם להתאבל. לשמוח וגם לכאוב.

חיים מלאים. יום יום.

ה' כסלו – שתי שאלות לפני שזה נגמר

אם זה היה נגמר עכשיו –
1. מה היית חוגג/ת?
2. על מה היית מתאבל/ת?

*****
שלוש דוגמאות ליישום "השיטה":

* אם הסדנה היתה נגמרת כרגע –
1. מה היית חוגג שקיבלת עד כה? אלו צרכים חשובים התמלאו עבורך?
2. אלו ציפיות לא התממשו? מה היה חסר? מה קיוית לקבל ולא קיבלת?

** אם השבוע היה מסתיים עכשיו –
1. על מה היית מודה שכבר קרה? במה היית גאה ושבעת רצון (שעשית או שקידמת)?
2. מה התפספס? איזה דבר חשוב לא התבצע? על מה היית מצטערת?

*** אם חייך היו מסתיימים היום –
1. מה הדברים המרכזיים שהיית חוגג? על מה היית מכירה תודה? במה היית הכי גאה?
2. על מה היית מתאבלת? מה קיווית לעשות ולא הספקת? אלו דברים חשובים התפספסו לך?

*****
מספר נקודות למחשבה:

• כששואלים את השאלות בנקודת הסיום (של הסדנה, השבוע, החיים) מקבלים תמונה חדה של מה חשוב יותר ומה חשוב פחות. מה עיקר ומה טפל.

כיף להגיע לנקודת הסיום (של הסדנה, השבוע, החיים) לראות ולחגוג את ההצלחות.

כואב להגיע לנקודת הסיום (של הסדנה, השבוע, החיים) להכיר בפספוסים ולהתאבל עליהם.

• כששואלים את השאלות לפני נקודת הסיום (באמצע הסדנה, בערב שלישי בשבוע, היום במסע החיים) מקבלים תמונה חדה ויש עדיין אפשרות לשנות, להשפיע ולעדכן מסלול.

• שאילת השאלות וההקשבה לתשובות דורשות אומץ.

האם יש לך את הרצון, הפניות והאומץ לשאול את השאלות עוד היום? לקבל תשובות עוד היום?

חיים מלאים. יום יום.

כו' תשרי – מה הזב"ד שלך?

אחד המדדים המקובלים בעולם מערכות המידע לאיכות של מערכת הוא "זמן בין תקלות".
ככל שהזמן הממוצע בין תקלות גבוה יותר כך המערכת בריאה ויציבה יותר.
זב"ת (זמן בין תקלות) אפס, מציין שבכל רגע נתון במערכת יש תקלה מסוימת.

בדומה לבדיקת איכות המערכת אפשר לחשוב על מדדים שיראו את איכות החיים האנושית:

זב"ד – זמן בין דאגות.
מה הזמן הממוצע שעובר מדאגה אחת לאחרת אצלכם?
זב"ד אפס אומר שבכל רגע נתון אתם מודאגים ממשהו.
כשהזב"ד שלכם גבוה, המשמעות היא שיכול לעבור זמן ממושך שבמהלכו לא תהיו מוטרדים ממשהו עתידי.
זב"ד נמוך מצביע על איכות חיים נמוכה מכיוון שחלק גדול מהאנרגיה החשיבתית, הרגשית והנפשית מושקע בדאגה ובחרדה מדבר כזה או אחר שיקרה או שלא יקרה.
בכל אותו זמן אתם באיזשהו עתיד מדומיין ואתם לא כאן.

זב"כ – זמן בין כעסים.
מה הזמן הממוצע שעובר בין כעס מסוים לכעס אחר אצלכם?
זב"כ אפס אומר שבכל רגע נתון אתם כועסים על משהו.
כשהזב"כ שלכם גבוה, המשמעות היא שיכול לעבור זמן ממושך שבמהלכו אתם משוחררים מכעס על דברים שקרו בעבר.
זב"כ נמוך מצביע על איכות חיים נמוכה מכיוון שחלק גדול מהאנרגיה החשיבתית, הרגשית והנפשית מושקע בכעס, בשיפוטיות, בהאשמות כלפי אנשים, התרחשויות, פעולות ואמירות.
הכעס יכול להיות מופנה כלים אנשים או כלפי מצבים, כלפי אחרים או כלפי אצלכם.
בכל אותו זמן אתם חיים בעבר, מסרבים לקבל את מה שכבר קרה ואינכם נוכחים כאן.

זב"ח – זמן בין חגיגות.
מה הזמן הממוצע שעובר בין חגיגה אחת לאחרת?
הכוונה אינה לחגיגת יום הולדת או לאירוע חיצוני טקסי אחר אלא לתחושה אותנטית של שמחה והכרת תודה.
זב"ח אפס אומר שבכל רגע נתון אתם חוגגים משהו. (זב"ח של אנשים "מוארים" ??).
כשהזב"ח שלכם גבוה, המשמעות היא שיכול לעבור זמן ממושך שבמהלכו לא תחוו חגיגה, שמחה, הכרת תודה, אושר, סיפוק ושביעות רצון.
זב"ח נמוך מצביע על איכות חיים גבוהה מכיוון שחלק גדול מהאנרגיה החשיבתית, הרגשית והנפשית מופנית להכרת תודה, לכל מה שכבר קיים ושאינו מובן מאליו.

ארבע נקודות מחשבה לסיכום:

1. קיים קשר בין שלושת המדדים הללו: זב"ד וזב"כ נמוכים יביאו לזב"ח גבוה.
ריבוי דאגות מהעתיד וריבוי כעסים על העבר מביאים לשביעות רצון נמוכה מהווה.
ולהיפך.

2. המדדים של שני אנשים שחווים מצבים זהים יכולים להיות שונים לחלוטין.
המציאות החיצונית והטריגרים שהיא מביאה לפתחנו אינה קובעת או מגדירה את התגובה החשיבתית, הרגשית והנפשית שלנו.
כעס, דאגה וחגיגה נובעים במידה רבה מבחירות תשומת הלב שלנו.

3. אחת השיטות הכי אפקטיביות לשנות את מדדי הזב"ד, זב"כ, זב"ח היא מודעות.
הבדיקה הסקרנית איפה תשומת הלב שלכם כרגע יכולה להשפיע מיידית ובעוצמה רבה.
אתמול בבוקר שמתי לב שאני מודאג מסדנה שהייתי אמור להעביר.
מייד לאחר הסדנה (שהתנהלה לשביעות רצוני) שמתי לב שאני מודאג ממשימה שרציתי להשלים.
מייד לאחר השלמת המשימה (שוב לשביעות רצוני) שמתי לב שאני מוטרד מכך שאולי אאחר לאזכרה שהיה חשוב לי להגיע אליה בזמן.
מייד לאחר שהגעתי בזמן (וחשתי הקלה) שמתי לב שאני מודאג ממשהו שיקרה מייד אחרי האזכרה.
המודעות לכך שבאופן עקבי אני מודאג ומוטרד (ושבאותה מידה הייתי יכול לחגוג ולשמוח) מציבה מראה חזקה מול הפרצוף.

4. ניתן לשלוט באנרגיית הכעס והדאגה שלנו.
זה מצריך זמן והתמדה. שינוי דפוסים שאינו קל.
ניתן לשנות את אנרגיית החגיגה שלנו.
זה מצריך בחירה להסכים לראות את מה שיש.
גם זה מצריך זמן והתמדה אך הוא קל יותר ליישום – התוצאות המיידיות מובטחות.