ד' ניסן – ברשת שבה הכול קשור להכול

ברשת שבה הכול קשור להכול יש אינספור תנודות, גירויים, תנועות, מהלכים ורעשים.
ברשת שבה הכול קשור להכול נדרשים שקט, נוכחות, הקשבה ותשומת לב.
ברשת שבה הכול קשור להכול חוסר תנועה ותנועה חשובים באותה מידה.
ברשת שבה הכול קשור להכול לפעולות קטנות ומדויקות יכולות להיות השפעות עצומות.
ברשת שבה הכול קשור להכול לזיהוי הדבר החשוב ולהפניית תשומת לב אליו יש חשיבות מכרעת.
ברשת שבה הכול קשור להכול נדרשת יכולת סינון רעשים ופילטור מסיחי דעת.
ברשת שבה הכול קשור להכול שחרור הזדמנות לא רלוונטית חשוב באותה מידה כמו התנפלות מיידית על הזדמנות רלוונטית.
ברשת שבה הכול קשור להכול מעבר ממנוחה סטטית והקשבה מלאה לפעולה מיידית ואינטנסיבית יכול להתרחש בעשירית שנייה.
ברשת שבה הכול קשור להכול פרודוקטיביות, ניצול זמן והספק אינם שם המשחק.

חיים מלאים. יום יום.

כ"ה אדר ב' – אל תחשבי ש…

אל תחשבי ש…

1. "אל תחשבי שאת מיוחדת"
2. "אל תחשוב שאתה מספיק טוב"
3. "אל תחשבי שאת כזו חכמה"
4. "אל תחשוב שאתה ראוי"
5. "אל תחשבי שמגיע לך משהו אחר"
6. "אל תחשוב שאתה שייך"
7. "אל תחשבי שאת יודעת משהו שאנחנו לא"
8. "אל תחשוב שאכפת לנו ממך"
9. "אל תחשבי שאנו אוהבים אותך"
10. "אל תחשוב שאנחנו לא יודעים מי אתה באמת"

**
כמה זמן אפשר לחיות בסביבה שבה אלו המסרים שמקיפים אותך?

– הרשי לעצמך להתעלם ממסרים כאלו שמגיעים אלייך.
– חלק מהמסרים הללו אתה מפיץ בעצמך, לפעמים לאנשים הכי קרובים אליך. שים לב.
– אם אתם מאמינים למסרים כאלו שאתם מקבלים, עצרו ובדקו:
יכול להיות שזו תוצאה של יותר מדי זמן בסביבה כזו? של הקשבת – יתר לאנשים מסוימים?

חיים מלאים. יום יום.

כ"ב אדר ב' – "לא" = "כן"

– "מתאים לך לבוא לסרט הערב? … לא.. אין לי חשק…"
– "האם את מוכנה לעזור לי עם העניין הזה? … סליחה, אין לי פניות לזה עכשיו"

**
כשאת אומרת "לא" למשהו,
את בעצם אומרת "כן" למשהו אחר.
למה את אומרת "כן" ?
אם תבטאי את ה"כן" שלך כשאת אומרת "לא",
יהיה לאנשים קל יותר לשמוע, להבין ולקבל אותך.

**
כשאתה שומע "לא" ממישהי,
אתם בעצם שומע "כן" שלה למשהו אחר.
למה היא אומרת "כן"?
כשתצליח להבין את ה"כן" שלה,
תיקח פחות אישית את ה"לא",
תוכל להעמיק את החיבור ולהמשיך בדיאלוג.

חיים מלאים. יום יום.

יד' אדר ב' – אם הייתי במקום שלך..

אם הייתי במקום שלך, חווה את מה שאתה חווה ומאמין במה שאתה מאמין,
כנראה שהייתי עושה בדיוק את מה שאתה עושה.

אם הייתי במצב שלך והיו לי את אותם המשאבים הזמינים לך כרגע,
סביר להניח שהייתי נוהג בדיוק כמוך.

יש בי כבוד לך ולמציאות שאת חיה בה כרגע.

אני מבין שהעולם שלך והעולם שלי שונים מאוד.

יש בי הכרה למרחק בינינו ולמורכבות של הסיטואציה.

כשאני שופט אותך, ברור לי שאני שופט מתוך הסיפור שלי, איזושהי דמות מדומיינת שאני מזהה כ"אתה".

**
כמה דברים שאני יכול לעשות עכשיו:

1. לראות אותך קצת יותר כמו שאתה וקצת פחות כמו הסיפור שלי.

2. לבדוק ולעדכן את האמונות שלי, נקודת המבט שלי והמשאבים שלי.

3. לנסות להשפיע על האמונות שלך, נקודת המבט שלך והמשאבים שלך.

4. לפעול מתוך כבוד כדי למנוע נזק או סכנה עבורך ועבורי ( ולא כדי להעניש, לנקום, לחנך או להוכיח כמה אני טוב/חכם/צודק/עליון ואתה רע/טיפש/טועה/נחות).

5. לפעול ממקום של ענווה כדי לנסות לתרום ולשרת את שנינו ואת המצב ( ולא מתוך תחושת הצלת העולם, חשיבות יתר, התנשאות, עליונות או וודאות מוחלטת).

חיים מלאים. יום יום.

ח' אדר ב' – לנהל עובד שאיננו

** בתחתית המסר תמצאו הזמנה למפגש תקשורת מקרבת ייחודי למנהלים/ות ומובילים/ות **

לשתות מכוס שבורה.
כשאני שותה מים מהכוס הזו עכשיו, אני מבין שהיא כבר שבורה.
כי הכוס הזו שנוצרה מתישהו, כמו כל דבר אחר, גם תישבר, תיסדק או תשנה צורה.
יכול להיות שייקח לזה עוד יומיים, שנתיים או עשרים שנה לקרות,
יכול להיות שהיא תיפול מידי, תתרסק ממגש כלשהו או תיזרק בזמן מעבר דירה.
גורלה נחרץ – גם אם היא עדיין שלמה, היא כבר שבורה.
כשאני מבין שהכוס הזו כבר שבורה,
אני יכול להעריך את מה שהיא מחזיקה עבורי כרגע,
להנות מהמגע הקריר והמרענן בכפות ידי,
להתענג על המים הזורמים אל גרוני ומרווים את צמאוני.

**
לנהל עובד שאיננו.
כשחתמנו על חוזה העבודה אתמול והסכמנו להתחיל לעבוד ביחד,
הבנתי שאתה כבר לא כאן.
כי כל מה שמתחיל גם ייגמר.
כשנפסיק לעבוד ביחד זה יקרה כי תמשיך הלאה. או כי אני אעבור תפקיד.
ייתכן שזה שינוי שמישהו מאיתנו יזום ואולי הוא ייכפה עלינו.
זה יכול לקרות מחר בבוקר או כשנצא לפנסיה.
כשאני מבין שבעוד רגע אתה (או אני) כבר לא כאן,
חשוב לי לנצל את הזמן שלנו יחד.
ליצור ביחד משהו משמעותי ובעל ערך.
להנות מעשייה ומדרך המשותפת.
לתת לך ולקבל ממך.
לראות אותך. שתראה אותי.
לפתח אותך ולהתפתח לצדך. כאדם וכאיש מקצוע.

**
להיות הורה זמני.
כשהגחת לעולם והצטרפת למשפחתנו זה היה הרגע הכי עוצמתי בחיי.
עוד מעט כשנתפצל, מישהו מאיתנו ימשיך לדרכו.
אין לי מושג מה תהיה הדרך, לאן נפנה ומתי זה יקרה.
משהו בי מקווה שזה לא יקרה בקרוב מדי.
בינתיים אנחנו כאן. את ואני.
אני רוצה לראות את הנס הזה בכל בוקר, ערב ותוך כדי היום.
לחיות את זה בהסעות, בדיבורים, בטיולים, בחיבוקים, בשתיקות, בויכוחים.
בשמחות, בצחוקים, בכאבים ובקשיים.
אני רוצה לזכור את המתנה המופלאה הזו
ולחוות את מערכת היחסים הנדירה שלנו בכל רגע ורגע.

**
לחיות בזוגיות נפרדת.
כשבחרנו לצעוד זו לצד זה וזה לצד זו במסע הזה,
בחרנו באותה נשימה גם להיפרד. מתישהו.
לא ראיתי את זה אז, אני רואה את זה בבהירות עכשיו.
הפרידה תקרה בקרוב. או בעוד שנים רבות.
כשנהיה בריאים או חולים, קרובים או רחוקים, צעירים או מבוגרים.
זו יכולה להיות החלטה שלך, שלי או של שנינו.
זה יקרה ביום שנתכנן או ביום מפתיע שיבחר בנו.
כשאני מבין שבעוד רגע אנחנו כבר לא ביחד,
קל לי לראות כמה את יפה,
ואני נמלא הכרת תודה, התרגשות ואהבה.

**

כשבחרנו ליצור בחרנו גם להרוס.
כשבחרנו להצטרף בחרנו גם לעזוב.
כשבחרנו להתחבר בחרנו גם להיפרד.
כשבחרנו להיוולד בחרנו גם למות.
חיים מלאים.
בין לבין.
גם וגם.

הפוסט הזה נכתב בהרשאת קטע מהספר "מי מת" מאת סטפן לוין.

*****
הזמנה למפגש תקשורת מקרבת למנהלים ומובילים
ביום חמישי 31/3 אנחה מפגש תקשורת מקרבת חד פעמי למנהלים ולמובילים
אשר יתמקד בערך שתקשורת מקרבת יכולה לתת למנהלים/ות ומובילים/ות בארגונים, בחברות ובפרויקטים.
המפגש יכלול:
– הצגת גישת התקשורת המקרבת ומספר עקרונות מרכזיים בה
– דוגמאות אמיתיות (Case Studies ) לשימוש בתקשורת מקרבת מתוך מגוון פרויקטים וארגונים.
– הדגמות Real Time לדילמות ואתגרים שיעלו ממשתתפי המפגש.
– שאלות ותשובות
– שתייה וכיבוד קל

המפגש יתקיים ברמת השרון בשעות 17:30- 21:00 (כתובת הגעה תישלח לנרשמים)
עלות המפגש 150 ₪ למשתתף ו- 250 ₪ לזוג משתתפים – בהרשמה מוזלת עד 22/3
180 ש"ח למשתתף ו – 300 ש"ח לזוג משתתפים – מה 23/3 ואילך.
מספר המקומות במפגש מוגבל.
להרשמה צרו אתי קשר ישירות במייל חוזר.

שבת של שלום, 
חיים מלאים. יום יום.

כ"ז שבט – מנגנון פריקה של ברווזים

"מדי פעם, עשויים שני ברווזים להתקוטט –
בלי שום סיבה נראית לעין, או משום שאחד מהם פלש למרחב של האחר.
המאבק נמשך בדרך כלל מספר שניות, ואז הם נפרדים,
שטים לכיוונים מנוגדים, ומנפנפים בכנפיהם בחוזקה מספר פעמים.
לאחר מכן הם ממשיכים לשחות בשלווה,
כאילו המריבה מעולם לא התרחשה.
באמצעות נפנוף הכנפיים הם משחררים אנרגיה עודפת,
וכך מונעים ממנה להילכד בגופם ולהפוך לשליליות.
זוהי חוכמה טבעית, וזה קל להם,
משום שאין להם מוח המשמר את העבר שלא לצורך
ובונה את זהותו סביב עבר זה"

– מתוך "כוחו של הרגע הזה" מאת אקהרט טולה

**
אומרים שכתשעים וחמישה אחוזים מהקונפליקט הנוכחי שאנו חווים
הם שאריות מהעבר ומטענים מקונפליקט קודם.
רק חמישה אחוזים קשורים באמת למה שקורה בינינו כאן ועכשיו.

**
כשדליה נעלבת ממשהו שגדי אמר זה ישפיע על האינטראקציה הבאה ביניהם.
גם אם גדי לא מודע לכך או לא התכוון לפגוע.
גם אם הפרשנות של דליה מוטעית.

**
כשאלי כועס על משהו שזיוה עשתה,
הוא יביא את זה למפגש הבא שלהם.
במילים, ברגשות או במעשים. זה יהיה שם וזה ישפיע.

**
זרעים זהים של כעס וכאב
יכולים להתפתח לקונפליקט קשה, לנתק ולמלחמה
או לדיאלוג בריא, לחיבור בין שונויות ולהתפתחות של מערכת יחסים.

טיפול עדין בזמן אמת ו"מנגנון פריקה של ברווזים"
יכולים להיות ההבדל שבין אלו לאלו.

חיים מלאים. יום יום.

כד' שבט – בין התקדמות לחיבור

אחד המתחים שחברות וארגונים חווים הוא המתח שבין התקדמות וחיבור :

**
מצב א':
תהליכים נתקעים והחלטות לא מתקבלות עקב שאיפה מתמשכת לקונצנזוס מלא או הסכמה גורפת.
הרצון לא לפגוע באף אחד ובשום דבר מקבל עדיפות עליונה.

**
מצב ב':
מספר מצומצם של אנשים מקבל החלטות ודוחף תהליכים במהירות ובנחישות.
התקדמות מקבלת עדיפות עליונה, גם על חשבון חיבור, רתימה או הקשבה לנקודות מבט שונות.

**
מצב ג':
נשמר מתח דינמי כלשהו בין התקדמות לבין חיבור.
בהתאם לנושא, לדחיפות ולמשאבים הקיימים בוחרים האם ואיך להתקדם, כמה לשתף ובמה להתייעץ.

**
להלן 4 שאלות לדוגמא שניתן להשתמש בהם במצב ג':

1. האם אתה מוכן להתקדם עם האפשרות שאני מציע, למרות שהיא אינה האפשרות המועדפת שלך?

2. מה מידת שביעות הרצון שלך מהאפשרות שאני מציע? למה?

3. מה אתה מעדיף מבין האפשרויות השונות?

4. מה לדעתך אנחנו צריכים לעשות כארגון (בין אם אתה מעדיף את זה ובין אם לא)?

**
התקדמות אינה חשובה יותר מחיבור.
חיבור אינו חשוב יותר מהתקדמות.

מינון ההתקדמות והחיבור הנכונים הוא תלוי מצב.
מציאת האיזון המתאים שבין התקדמות לחיבור היא חלק מרכזי באומנות המנהיגות.

חיים מלאים. יום יום.

כב' כסלו – אווזי הבר

אווזי הבר

אֵינֵךְ צְרִיכָה לִהְיוֹת טוֹבָה.
אֵינֵךְ צְרִיכָה לָלֶכֶת עַל בִּרְכַּיִךְ
מֵאָה מִילִין בַּמִּדְבָּר, מִתְחָרֶטֶת.
אַתְּ רַק צְרִיכָה לָתֵת לַחַיָּה הָרַכָּה שֶׁל גּוּפֵךְ
לֶאֱהֹב מַה שֶּׁהִיא אוֹהֶבֶת.
סַפְּרִי לִי עַל יֵאוּשֵׁךְ, וַאֲנִי אֲסַפֵּר לָךְ עַל שֶלִי
בֵּינְתַיִם הַחַיִּים מַמְשִׁיכִים.
בֵּינְתַיִם הַשֶּׁמֶשׁ וַחֲלוּקֵי הַגֶּשֶׁם הַצַחִים
נָעִים לְאֹרֶךְ הַנּוֹפִים,
מֵעַל הַמִּישׁוֹרִים וְהָעֵצִים הָעֲמֻקִּים,
הֶהָרִים וְהַנְּהָרוֹת.
בֵּינְתַיִם אַוְזֵי הַבָּר, גָּבוֹהָ בָּאֲוִיר הַכָּחֹל הַנָּקִי
חוֹזְרִים שׁוּב הַבַּיְתָה.
מִי שֶׁלֹּא תִּהְיִי, לֹא חָשׁוּב כַּמָּה בּוֹדֵדָה
הָעוֹלָם מַצִּיעַ עַצְמוֹ לְדִמְיוֹנֵךְ,
קוֹרֵא לָךְ כְּמוֹ אַוְזֵי הַבָּר, צוֹרְמָנִי וְנִלְהָב –
מוֹדִיעַ עַל מְקוֹמֵךְ שׁוּב וָשוּב,
בְּמִשְפַּחַת הַדְּבָרִים.

**
מילים: מרי אוליבר
תרגום: דורית וייסמן

שבת שלום. חיים מלאים. יום יום.