תגית: חיבור

12:6X2=4
12:6X2=1

אותן ספרות,
אותן פעולות,
סדר שונה,
תוצאה אחרת לגמרי.

**
להבין לפני להסביר <> להסביר לפני להבין.

עצה אחרי אמפטיה <> עצה לפני אמפטיה.

אותן מילים,
אותן פעולות,
סדר שונה,
תוצאה אחרת לגמרי.

חיים מלאים. היום.

לא צריך יותר
משלוש דקות
בכדי שגם כנפי הפרפר
של העטלפים
יתחילו לטלטל עולמות

כשהלכתי הביתה אתמול
לקחתי איתי
את לחיצת היד שלך
ואת המבט

אני שמח שנפגשנו

חיים מלאים. היום.

כשישבתי שם אתמול
והקשבתי למה שהיא אומרת
חשבתי עלייך
ועל מה שאת אומרת
ועל מה שאת לא
ועל מה שאני שומע
ולמה שאני חרש

חיים מלאים. היום.

"מה שלומך…?"
"איך את…?"

**
שתי מילים.
כוונה.
אכפתיות.
סקרנות.
המתנה.
הקשבה.
כבוד.
אמון.

**
כששאלתי אותך לשלומך 
בתחילת המפגש ביננו
בחרת לספר לי חלק
ממה שאת חווה ועוברת בימים האלו.
תודה על זה.
אני שמח שלא קפצנו ישר לעניינים הרגילים.
היינו מפספסים…

**
כשעצרת ובדקת איך אני
בסוף המפגש בינינו
פתחת לי דלת והזמנת אותי להיכנס.
תודה על הבדיקה הזו.
לפעמים קל יותר להמשיך לרוץ
או לברוח לדבר הבא…

**
אנחנו יכולים לדבר המון ולומר מעט.
אנחנו יכולים לדבר מעט ולומר המון.

חמש דקות עושות הבדל…

חיים מלאים. היום.

איפשהו יש מישהו שחשוב שיקרא את מה שייכתב בעוד רגע.
איפשהו יש משהו שחשוב שייכתב.
אני לא מכיר את האדם.
אני לא מכיר את התוכן או את הנושא.

אני המתווך.
בינו לבין זה.
מחבר בין מה שרוצה להיכתב
לבין מי שצריך לקרוא את זה.
הבוקר.

**
הצינור שמעביר את המים
ממקור הנביעה לערוגה המתאימה
עושה את עבודתו
גם בלי להכיר אישית
כל עגבניה ועגבניה
גם בלי לקחת אחריות על גידולה.

חיים מלאים. היום.

היום לא.
היום קשה מדי.
כואב מדי.
מפחיד מדי.
אולי מחר…

**
סעי לשלום
ותחזרי בשלום

**
רגע אחד
של ריכוז ושל מוכנות.
רגע אחד של חיבור.

חודשים של תקיעות
נעלמים ברגע אחד.
ככה פתאום.

חגיגת בוקר.

**
גם וגם וגם.

חיים מלאים. היום.

יום שישי

פורים, 2010.
הבנות מחופשות, הולכות בהתרגשות גדולה לבית – הספר.
אני לא לידן כדי לראות את זה, כדי להשתתף בחגיגה.
אני במקום אחר.
אבי נפטר לפני מספר שעות, לפנות בוקר.
כשהן תחזורנה נספר להן.
חבל לקלקל את החגיגה עכשיו.

**
יום שישי

פורים, 2017.
הילדים מחופשים, בבית הספר.
8:20 אני כבר אחרי "קרנבל" התחפושות.
זמן לבקר את מרב.
היא נפרדה מאביה השבוע.
שבע שנים אחרי.
כל-כך הרבה השתנה.
כל-כך הרבה אותו דבר.

**
מקף

קראתי איפשהו שהחיים הם המקף שבין לבין.
1934 – 2010
מקף שבין שנה כזו לשנה אחרת.
חיים מלאים בתוך מקף.
מקף של חיים מלאים.

**
תחרות כלבים

בימים האחרונים, תודות לכמה חברים,
אני מקבל חשיפה מוגברת לאביתר בנאי.
שיר אחד, חמש דקות ביום.
נחשף לחלק מהשירים בפעם הראשונה.
נפגש עם רוב השירים, גם המוכרים, בדרך שונה.
"תחרות כלבים" הגיע ביום שלישי.
כמה שעות לפני שאבא של מרב נפטר.
חמישה משפטים שמלווים אותי מאז:
"הייאוש, הבשר, הגאווה
אויבים גדולים שאני טיפחתי
להדליק את השמש
בצחוק ובכי ובמנגינה
אני כבר מגיע, אני כבר נמצא"

 

**
#פנימה

במהלך מתוכנן ומתוזמן
"הופצצה" רשת הפייסבוק ביום ב' השבוע
בפוסטים אישיים ממאות אנשים, נשים וגברים,
מנהיגות ומנהיגים משבטים, תחומים ומגזרים שונים,
הקוראים "פנימה"  ומתייחסים לשאלה "מה מחבר בינינו?"

בעולם רווי גירויים וקמפיינים,
לא תמיד פשוט לפרוץ את מחסום הרעש.
הלוואי שיש פה משהו שהוא מעבר לגל עוצמתי חולף.
המשכיות אינסופית של תנועת אדוות שתשפיע על השיח.
בינינו ובתוכנו.
מהיכרותי האישית עם חלק מהאנשים,
לא הייתי מהמר שאין לזה סיכוי.

אני הצטרפתי.
בשלב זה, עדיין לא לגמרי ברור למה.

**
אני אחד

תרגום חופשי של טקסט באנגלית שקראתי השבוע.
מעין תפילת חיבור לכל בני האדם והיצורים החיים,
החיים ברגע זה, בעולם הזה.
תזכורת.
אי של בהירות בתוך ים של בלבול.
תרגמתי את זה עבורי
וגם עבור אלו שקשה להם עם אנגלית.
אם אתם יכולים, אל תוותרו על קריאת הנוסח המקורי.

"אני אחד.
אני אחד עם הדפוס הנפלא שמקרין לכל הכיוונים.
אני רואה את החיבור הקרוב שביני לבין אחרים, כיצד אנו חולקים אושר וסבל.
אני אחד עם אלו שנולדו עם מוגבלות או שהפכו לבעלי מוגבלות כתוצאה ממלחמה, תאונה או מחלה.
אני אחד עם אלו שנלכדו במצב של מלחמה או דיכוי.
אני אחד עם אלו שלא מוצאים אושר בחיי משפחה, שאין להם שורשים ושלוות נפש, עם אלו הרעבים להבנה ואהבה והמחפשים משהו יפה, מיטיב ואמיתי לאמץ ולהאמין בו.
אני מישהו הנמצא קרוב למוות, מפחד ואינו יודע מה עתיד לקרות.
אני ילד החי במקום של עוני ומחלות, שידיו ורגליו כמו זרדים ושאין לו עתיד.
אני גם יוצר הפצצות שנמכרות למדינות עניות.
אני הצפרדע השוחה באגם וגם הנחש שצריך את גוף הצפרדע בכדי להזין את גופו שלו.
אני הזחל או הנמלה שהציפור מחפשת לאכול ואני גם הציפור המחפשת את הזחל או הנמלה.
אני היער שנכרת. אני הנהרות והאויר שמזוהמים.
ואני גם האדם שכורת יערות ואשר מזהם את הנהרות והאויר.
אני רואה עצמי בכל המינים והזנים, אני רואה את כל המינים והזנים בתוכי.

אני אחד עם היצורים הנפלאים שקלטו את האמת של אי-לידה ואי-מוות
והמסוגלים להביט בצורות של לידה ומוות, אושר וסבל, בעיניים שלוות.
אני אחד עם אותם אנשים – שניתן למצוא מעט מהם בכל מקום –
שיש להם מספיק שלוות נפש, הבנה ואהבה, המסוגלים לגעת במופלא, במזין ובמרפא,
ואשר יש להם את היכולת לאמץ את העולם עם לב אוהב ועם זרועות של פעולה אכפתית.
אני מישהו שיש לו מספיק שקט, שמחה וחופש המסוגל להציע אי-פחד ושמחה ליצורים חיים סביבו.
אני רואה שאיני בודד ומנותק.
האהבה והאושר של יצורים נפלאים על הכוכב הזה מסייעים לי לא לשקוע ולא להתייאש.
הם עוזרים לי לחיות את חיי בדרך משמעותית, עם שלוות אמת ושמחה.
אני רואה את כולם בי ואני רואה עצמי בכולם."

**
חג פורים שמח,
עם ובלי מסכות,
חיצוניות ופנימיות…

שבת של שלום,
חיים מלאים,
רוני ויינברגר

כתבת לי ש"נגמר".
זה לא נגמר.
זה משתנה.
הגיע הזמן.
מעכשיו זה יהיה אחרת.
ימשיך להתקיים.
רק אחרת.

להתראות בינתיים.
ניפגש בקרוב.

**
בדידות.
מצוקה.
עם ובלי
הכדור.
כל כך קרוב
כל כך רחוק.
עם כל הרצון
ועם כל המשאבים
חוסר אונים
בלבול
פחד
על הגבול.

איך מתחברים?
מה עושים?

חיים מלאים. היום.

כשדיברנו אתמול,
ושיתפת אותי במה ששיתפת אותי,
מה בעצם רצית לומר?
במה היה חשוב לך לשתף אותי?
מה ממש רצית שאשמע?
מה בתוכך ממש רצה להישמע?

**
כשדיברנו אתמול,
ושיתפתי אותך במה ששיתפתי,
מה בעצם רציתי לומר?
במה היה חשוב לי לשתף אותך?
מה ממש רציתי שתשמעי?
מה בתוכי ממש רצה להישמע?

חיים מלאים. היום.

אויר זורם מלחץ גבוה ללחץ נמוך.
גם מידע.
כשאת מנסה ולא מצליחה
לקבל מידע,
להבין משהו לא ברור,
או להגיע לחיבור עם תשובה לשאלה שמעסיקה אותך,
יכול להיות שזה בגלל לחץ גבוה.

**
לחץ גבוה בתוכך.
לחץ גבוה של פחד,
או של שיפוטיות,
או של עומס,
או של ידיעת-כל,
או של תלות בתוצאה מסוימת.

**
כשהלחץ הפנימי גבוה,
המידע לא יכול לזרום.
(גם אם הוא ממש רוצה)

כשהלחץ הפנימי נמוך,
מידע רלוונטי, חשוב ומרגש
לא יכול שלא להגיע.

חיים מלאים. היום.