תגית: חיבור

איפשהו יש מישהו שחשוב שיקרא את מה שייכתב בעוד רגע.
איפשהו יש משהו שחשוב שייכתב.
אני לא מכיר את האדם.
אני לא מכיר את התוכן או את הנושא.

אני המתווך.
בינו לבין זה.
מחבר בין מה שרוצה להיכתב
לבין מי שצריך לקרוא את זה.
הבוקר.

**
הצינור שמעביר את המים
ממקור הנביעה לערוגה המתאימה
עושה את עבודתו
גם בלי להכיר אישית
כל עגבניה ועגבניה
גם בלי לקחת אחריות על גידולה.

חיים מלאים. היום.

היום לא.
היום קשה מדי.
כואב מדי.
מפחיד מדי.
אולי מחר…

**
סעי לשלום
ותחזרי בשלום

**
רגע אחד
של ריכוז ושל מוכנות.
רגע אחד של חיבור.

חודשים של תקיעות
נעלמים ברגע אחד.
ככה פתאום.

חגיגת בוקר.

**
גם וגם וגם.

חיים מלאים. היום.

יום שישי

פורים, 2010.
הבנות מחופשות, הולכות בהתרגשות גדולה לבית – הספר.
אני לא לידן כדי לראות את זה, כדי להשתתף בחגיגה.
אני במקום אחר.
אבי נפטר לפני מספר שעות, לפנות בוקר.
כשהן תחזורנה נספר להן.
חבל לקלקל את החגיגה עכשיו.

**
יום שישי

פורים, 2017.
הילדים מחופשים, בבית הספר.
8:20 אני כבר אחרי "קרנבל" התחפושות.
זמן לבקר את מרב.
היא נפרדה מאביה השבוע.
שבע שנים אחרי.
כל-כך הרבה השתנה.
כל-כך הרבה אותו דבר.

**
מקף

קראתי איפשהו שהחיים הם המקף שבין לבין.
1934 – 2010
מקף שבין שנה כזו לשנה אחרת.
חיים מלאים בתוך מקף.
מקף של חיים מלאים.

**
תחרות כלבים

בימים האחרונים, תודות לכמה חברים,
אני מקבל חשיפה מוגברת לאביתר בנאי.
שיר אחד, חמש דקות ביום.
נחשף לחלק מהשירים בפעם הראשונה.
נפגש עם רוב השירים, גם המוכרים, בדרך שונה.
"תחרות כלבים" הגיע ביום שלישי.
כמה שעות לפני שאבא של מרב נפטר.
חמישה משפטים שמלווים אותי מאז:
"הייאוש, הבשר, הגאווה
אויבים גדולים שאני טיפחתי
להדליק את השמש
בצחוק ובכי ובמנגינה
אני כבר מגיע, אני כבר נמצא"

 

**
#פנימה

במהלך מתוכנן ומתוזמן
"הופצצה" רשת הפייסבוק ביום ב' השבוע
בפוסטים אישיים ממאות אנשים, נשים וגברים,
מנהיגות ומנהיגים משבטים, תחומים ומגזרים שונים,
הקוראים "פנימה"  ומתייחסים לשאלה "מה מחבר בינינו?"

בעולם רווי גירויים וקמפיינים,
לא תמיד פשוט לפרוץ את מחסום הרעש.
הלוואי שיש פה משהו שהוא מעבר לגל עוצמתי חולף.
המשכיות אינסופית של תנועת אדוות שתשפיע על השיח.
בינינו ובתוכנו.
מהיכרותי האישית עם חלק מהאנשים,
לא הייתי מהמר שאין לזה סיכוי.

אני הצטרפתי.
בשלב זה, עדיין לא לגמרי ברור למה.

**
אני אחד

תרגום חופשי של טקסט באנגלית שקראתי השבוע.
מעין תפילת חיבור לכל בני האדם והיצורים החיים,
החיים ברגע זה, בעולם הזה.
תזכורת.
אי של בהירות בתוך ים של בלבול.
תרגמתי את זה עבורי
וגם עבור אלו שקשה להם עם אנגלית.
אם אתם יכולים, אל תוותרו על קריאת הנוסח המקורי.

"אני אחד.
אני אחד עם הדפוס הנפלא שמקרין לכל הכיוונים.
אני רואה את החיבור הקרוב שביני לבין אחרים, כיצד אנו חולקים אושר וסבל.
אני אחד עם אלו שנולדו עם מוגבלות או שהפכו לבעלי מוגבלות כתוצאה ממלחמה, תאונה או מחלה.
אני אחד עם אלו שנלכדו במצב של מלחמה או דיכוי.
אני אחד עם אלו שלא מוצאים אושר בחיי משפחה, שאין להם שורשים ושלוות נפש, עם אלו הרעבים להבנה ואהבה והמחפשים משהו יפה, מיטיב ואמיתי לאמץ ולהאמין בו.
אני מישהו הנמצא קרוב למוות, מפחד ואינו יודע מה עתיד לקרות.
אני ילד החי במקום של עוני ומחלות, שידיו ורגליו כמו זרדים ושאין לו עתיד.
אני גם יוצר הפצצות שנמכרות למדינות עניות.
אני הצפרדע השוחה באגם וגם הנחש שצריך את גוף הצפרדע בכדי להזין את גופו שלו.
אני הזחל או הנמלה שהציפור מחפשת לאכול ואני גם הציפור המחפשת את הזחל או הנמלה.
אני היער שנכרת. אני הנהרות והאויר שמזוהמים.
ואני גם האדם שכורת יערות ואשר מזהם את הנהרות והאויר.
אני רואה עצמי בכל המינים והזנים, אני רואה את כל המינים והזנים בתוכי.

אני אחד עם היצורים הנפלאים שקלטו את האמת של אי-לידה ואי-מוות
והמסוגלים להביט בצורות של לידה ומוות, אושר וסבל, בעיניים שלוות.
אני אחד עם אותם אנשים – שניתן למצוא מעט מהם בכל מקום –
שיש להם מספיק שלוות נפש, הבנה ואהבה, המסוגלים לגעת במופלא, במזין ובמרפא,
ואשר יש להם את היכולת לאמץ את העולם עם לב אוהב ועם זרועות של פעולה אכפתית.
אני מישהו שיש לו מספיק שקט, שמחה וחופש המסוגל להציע אי-פחד ושמחה ליצורים חיים סביבו.
אני רואה שאיני בודד ומנותק.
האהבה והאושר של יצורים נפלאים על הכוכב הזה מסייעים לי לא לשקוע ולא להתייאש.
הם עוזרים לי לחיות את חיי בדרך משמעותית, עם שלוות אמת ושמחה.
אני רואה את כולם בי ואני רואה עצמי בכולם."

**
חג פורים שמח,
עם ובלי מסכות,
חיצוניות ופנימיות…

שבת של שלום,
חיים מלאים,
רוני ויינברגר

כתבת לי ש"נגמר".
זה לא נגמר.
זה משתנה.
הגיע הזמן.
מעכשיו זה יהיה אחרת.
ימשיך להתקיים.
רק אחרת.

להתראות בינתיים.
ניפגש בקרוב.

**
בדידות.
מצוקה.
עם ובלי
הכדור.
כל כך קרוב
כל כך רחוק.
עם כל הרצון
ועם כל המשאבים
חוסר אונים
בלבול
פחד
על הגבול.

איך מתחברים?
מה עושים?

חיים מלאים. היום.

כשדיברנו אתמול,
ושיתפת אותי במה ששיתפת אותי,
מה בעצם רצית לומר?
במה היה חשוב לך לשתף אותי?
מה ממש רצית שאשמע?
מה בתוכך ממש רצה להישמע?

**
כשדיברנו אתמול,
ושיתפתי אותך במה ששיתפתי,
מה בעצם רציתי לומר?
במה היה חשוב לי לשתף אותך?
מה ממש רציתי שתשמעי?
מה בתוכי ממש רצה להישמע?

חיים מלאים. היום.

אויר זורם מלחץ גבוה ללחץ נמוך.
גם מידע.
כשאת מנסה ולא מצליחה
לקבל מידע,
להבין משהו לא ברור,
או להגיע לחיבור עם תשובה לשאלה שמעסיקה אותך,
יכול להיות שזה בגלל לחץ גבוה.

**
לחץ גבוה בתוכך.
לחץ גבוה של פחד,
או של שיפוטיות,
או של עומס,
או של ידיעת-כל,
או של תלות בתוצאה מסוימת.

**
כשהלחץ הפנימי גבוה,
המידע לא יכול לזרום.
(גם אם הוא ממש רוצה)

כשהלחץ הפנימי נמוך,
מידע רלוונטי, חשוב ומרגש
לא יכול שלא להגיע.

חיים מלאים. היום.

היום סיפרת לי
שאת עדיין זוכרת
משהו שאמרתי לך אז,
כשביקרתי אותך לפני כשנתיים…
כמה הדבר הזה משמעותי עבורך
ואיך הוא השפיע עלייך ועל אנשים רבים אחרים.

**
לא זכרתי שסיפרת לך את זה.
לא היה לי מושג כמה זה משמעותי.
תודה רבה שבחרת לשתף אותי בזה.
כששמעתי את זה ממך הבוקר זה עשה לי את היום.

**
לפעמים אנחנו לא מודעים
להשפעה של משפט אחד
ולעוצמה של הכרת תודה אחת
הבאים מהלב ונכנסים אל הלב.

חיים מלאים. היום.

בהנחה שהוא לא יודע כמה את חושבת עליו וכמה זמן את מקדישה לו…
בהנחה שהיא לא יודעת מה אתה עושה עבורה מאחורי הקלעים ואלו מחירים אתה משלם…
בהנחה שהוא לא יודע כמה אנרגיה את משקיעה בעניין שלו וכמה אנשים מעורבים…
בהנחה שהיא לא יודעת, מבינה או מאמינה כמה היא חשובה לך…
בהנחה שהוא לא יודע כמה זה מורכב ואולי גם לא ידע…
בהנחה שהיא לא רואה את התמונה המלאה שאת רואה ושאולי גם לא תוכלי לשתף אותה בזה…

**
בהנחה שאולי למרות כל ההשקעה, האנרגיה והמאמץ,
הם לא יראו את זה, ישכחו את זה, יעריכו את זה פחות ממה שלדעתך צריך
ואולי אפילו ישפטו אותך, יכעסו עלייך ולא יעריכו אותך –

בהנחה שכל זה (אולי/סביר להניח/כנראה) יקרה:
האם עדיין חשוב לך לעשות את זה ?

חיים מלאים. היום.

איך מגדלים אהב"ה בארגון ?

אהב"ה:
• אחריות, שותפות וערבות הדדית.
• התפתחות אישית ומקצועית.
• בחירה וחיבור.
• הכרת תודה, שמחה והנאה.

אחריות, שותפות וערבות הדדית –
אנחנו בעסקי "הביחד".
בעסקי "הגם וגם".
גם צרכי העובד וגם צרכי הארגון.

בעולם מורכב, אינטנסיבי ודינמי אי אפשר לבד.
מערכות היחסים, האכפתיות והערבות ההדדית הם תנאי להצלחה.
לכל אחד מאיתנו יש רק 100% אחריות על הדבר הזה.

כשאנחנו שותפים לדרך,
בלי קשר לדרגות ולתארים שלנו,
חשוב לי שאת תצליחי ושיהיה לך טוב
וחשוב לך שאני אצליח ושיהיה לי טוב.
שותפים מנסים להצליח ביחד.
גם כשזה מאתגר ולא פשוט.

בלי אחריות, שותפות וערבות הדדית
לא יכולה להיות אהב"ה.

 

התפתחות אישית ומקצועית –
התפתחות, שינוי, גדילה ולמידה.
אישית ומקצועית.
כבני אדם וכאנשי מקצוע.
התפתחות שלנו, של העסק שלנו ושל הארגון.

העולם זז, משתנה ומתהווה כל הזמן.
גם בני אדם.
גם אנחנו.

אם בחרנו להיות שותפים,
סעיף מרכזי בחוזה שלנו הוא התפתחות.
הקשבה, שיחות משמעותיות, משוב והתבוננות
כתהליכים התומכים ומאיצים התפתחות.
אנחנו תורמים לתהליכי ההתפתחות זו של זה
ומחויבים להתפתחות הבריאה של הדבר שאנו חלק ממנו.

במקום שבו לא תהיה התפתחות, אישית ומקצועית
אהב"ה לא תתקיים לאורך זמן.

 

בחירה וחיבור –
זה מתחיל בבחירה להיות כאן, להיות חלק מזה.
הבחירה היא תמיד 100% שלנו.
לא ניתן לכפות אותה או לאלץ אותה.
ברמה מסוימת היא בחירה יום – יומית.
חיבור הוא חלק מכך.
חיבור למקצוע, לאנשים, לארגון.
חיבור לפרויקט, לערך, לערכים ולמשמעות.
חיבור לדבר שאני משקיע בו כל-כך הרבה שעות מזמני.

במקום שבו הבחירה היא רק או בעיקר מתוך השרדות, פחד או חוסר ברירה
לא יהיה חיבור. ולא תהיה אהב"ה.

 

הכרת תודה, שמחה והנאה –
בכל רגע נתון יש את חצי הכוס המלאה ואת חצי הכוס הריקה.
בכל מצב אפשר לראות את מה שכבר מתמלא ואת מה שעדיין חסר.
מה אתה רואה?
למה את מתייחסת?
הכרת תודה היא יכולת נרכשת.
שריר שניתן וכדאי לפתח.

ללמוד להכיר תודה.
להרגיש נוח לעשות את זה.
למישהו.
על משהו.
לשותפים שלנו.
לעובדים ולמנהלים שלנו.
ולא פחות חשוב,
לעצמנו.
במיוחד לעצמנו.

הדרך חשובה לא פחות מהמטרה.
המסע חשוב לא פחות מהיעד.

במקום שבו לא תהיה הכרת תודה, שמחה והנאה, לא באמת תהיה הצלחה.
ובטח שלא אהב"ה.

**
דעתי האישית:

ארגון הוא לא משפחה.
ולעולם לא יהיה.

הניסיון להציג אותו ככזה מטעה ומבלבל.
ועם זאת, אהב"ה אמיתית, עוצמתית ומרגשת
יכולה להתרחש גם במקום עבודה, בארגון או בחברה.
לא במקום אהבה במשפחה, אלא לצדה.
אהב"ה עם ראשי תיבות ואהבה בלי ראשי תיבות.
וכשזה קורה, כולם מרוויחים.

אני יודע כי אני חלק מארגון שכזה.
חלק ממחלקה שיש בה הרבה אהב"ה. והמון אהבה.
אני יודע, כי אני חווה את זה יום יום כבר שנים.
אני יודע, כי אני רואה את זה בארגונים נוספים שאתם אני עובד ושאותם אני מלווה.

אהב"ה:
• אחריות, שותפות וערבות הדדית.
• התפתחות אישית ומקצועית.
• בחירה וחיבור.
• הכרת תודה, שמחה והנאה.

צרו קשר אם אתם רוצים לגדל אהב"ה גם אצלכם.
מקסימום נצליח.

שבת של שלום,
חיים מלאים,
רוני ויינברגר

 

שלושה מצבי הקשבה

א. להקשיב כדי להתקיף
ב. להקשיב כדי להגיב
ג. להקשיב כד להבין

**
א. להקשיב כדי להתקיף
כוונה מרכזית: להיכנס במי שמולך, לחסום, לנצח.

ב. להקשיב כדי להגיב
כוונה מרכזית: להגיד את דעתך, להישמע, להשפיע.

ג. להקשיב כד להבין
כוונה מרכזית: להעמיק הבנה, ליצור חיבור.

**
בכל רגע נתון אפשר להיות במצב הקשבה מסוים אחד בלבד.
או להתקיף, או להגיב, או להבין.
איך הקשבת היום?

חיים מלאים. היום.