מזמן
לא דיברנו
לא צחקנו
לא נגענו
לא אהבנו
ביחד…
חיים מלאים. היום.
מחשבות ושיתופים על חיים מלאים. יום יום.
מזמן
לא דיברנו
לא צחקנו
לא נגענו
לא אהבנו
ביחד…
חיים מלאים. היום.
רק להקשיב
רק להיות נוכח
רק לשבת עם
רק לתת יד
בלי לפתור
בלי להציל
בלי לעזור
בלי לשנות
בלי לתקן
בלי עצות
בלי להיות חכם
בלי להוביל
בלי להיבהל
בלי להילחץ
בלי לשפוט
בלי אג'נדה
בלי שורות תחתונות
בלי לרוץ לספר לחבר'ה
בכוונה
בכבוד
בסקרנות
בענווה
בביטחון
בהכרת תודה
באהבה
חיים מלאים. היום.
ארבע מחשבות על אחרי החגים
א.
אחרי החגים זה עכשיו.
**
ב.
מעניין כמה מהר יוחלף התירוץ של "אחרי החגים" בתירוץ אחר.
**
ג.
לחלק מהאנשים תקופת החגים מהנה במיוחד:
מנוחה, חופשה, טיולים, חברים ומשפחה.
לאחרים, זו תקופה קשה במיוחד:
כאב, בדידות, געגוע, קונפליקטים ומשפחה.
**
ד.
אחרי החגים שלך –
– חזרה לשגרה נוחה ובריאה?
– אסטרטגיה יעילה לבריחה ולהדחקה?
– מרוץ אינטנסיבי, שוחק ובלתי נגמר?
– חיים מלאים ומאוזנים של גם וגם וגם?
– או אולי משהו אחר…?
חיים מלאים. היום.
בקרב שבטים מסוימים בדרום אפריקה,
המונח המקובל לאמירת שלום כשפוגשים אדם הוא "Sawu Bona" ומשמעו "אני רואה אותך".
התגובה השגורה היא "Sikhona" – "אני כאן".
הסדר חשוב: ברמה מסוימת, לפני שאני מבחין בך אינך קיים.
כשאני מבחין בך, אני בעצם "יוצר" אותך ומביא אותך לחיים.
בשנים האחרונות אני זוכה ללוות תהליכים מתמשכים בחברות שונות.
התהליכים שונים זה מזה ומותאמים לצרכים המסוימים של כל ארגון.
עם זאת, יש משהו עקבי, שחוזר שוב ושוב בכל התהליכים.
משהו שמקפידים לבצע בכל מפגש.
לפחות פעם אחת.
בתחילה הוא עלול לעורר מבוכה וחוסר נוחות בקרב חלק מהמשתתפים.
כמעט תמיד, בסוף התהליך, במפגש הסיכום,
רבים מציינים את ה"משהו" הזה כאחד הדברים הכי משמעותיים שהם לוקחים לעצמם.
"בדיקת דופק".
ניתן לעשות זאת בצורות שונות.
העיקרון הוא לאפשר לכל אדם בקבוצה לשתף בקצרה במה שחי בו כרגע.
עם או בלי קשר לנושא המפגש.
בהיבטים שקשורים לעבודה, לבית או לכל נושא שהוא.
כשאדם משתף הוא מוזמן לומר כמה מילים או משפטים.
בנוגע למה שחי בו כרגע או למקום שתשומת הלב שלו נמצאת עכשיו.
לאחר שמשתתף מסיים לשתף, מברכים אותו ב"בוקר טוב" או בברכה דומה.
(המהווה מעין תחליף ל – Sawu Bona).
הבקשה מהמשתתפים בזמן השיתוף היא להקשיב בתשומת לב,
אך לא להתייחס או להפוך את זה לשיחה קבוצתית.
הקבוצה מתבקשת להימנע מלנסות לעזור, להציע הצעות, לספר בדיחות, לנחם או לעודד.
(לכל אלו יהיה מקום בהפסקה או לאחר המפגש).
בסבב קצר בן מספר דקות כל אדם מקבל הזדמנות להישמע ולהיראות.
לכל משתתף ומשתתפת יש את המקום שלהם ואת הלגיטימציה המלאה
לשתף במה שחי בתוכם ומעסיק אותם כרגע.
מכאן אפשר להמשיך…
"בדיקת דופק" אינה שמורה למפגשים קבוצתיים בלבד.
ניתן להשתמש בה בכל מסגרת ובכל רגע נתון.
בפגישה אישית פנים אל פנים, בטלפון ואפילו במייל.
עם מעט תרגול, מוכנות לשתף בפתיחות והתגברות על מבוכה ראשונית,
"בדיקת דופק" יכולה להוות טקס משמעותי ומרגש מאוד בקבוצה
התורם להגברת הנוכחות ולחיבור מקרב בין כל המשתתפים.
הנה דוגמא לבדיקת הדופק שלי, למה שחי בתוכי כרגע:
חיים ומוות.
שמעון פרס שנפטר השבוע.
איתי לוי, חבר, שהיום מלאו שלושים למותו.
רותם כרמי שבוחרת כל יום מחדש.
קדושת החיים.
הארעיות שלהם.
סוף שבוע מיוחד שממש חיכיתי לו ושמתחיל בקרוב.
שני מפגשים אנושיים עוצמתיים שקרו השבוע. אני בר מזל.
התרגשות מסיום שנה והשלמת אתגר של כתיבה יומית.
עייפות.
הכרת תודה על משפחה. על חברים.
על חיים מלאים.
Sikhona – אני כאן.
שבת של שלום,
חיים מלאים,
רוני ויינברגר
נ.ב. גיליתי שכבר כתבתי על בדיקת דופק בעבר. הנה מאמר נוסף בנושא.
תודה על שאתה מנסה להבין אותי.
שאתה מקשיב.
שאתה משתדל לראות אותי.
שמעניין אותך מה עובר עלי,
איך אני מרגיש, מה חשוב לי ומה דעתי.
**
תודה על שאת מכבדת אותי.
שאינך מקטינה אותי.
שאינך מזלזלת בי, בדברי או במעשי.
שגם כשדעותינו שונות וכשאנחנו רואים דברים אחרת,
את עדיין מעריכה אותי. כאדם.
**
תודה על שאתה אוהב אותי.
שאתה רוצה שיהיה לי טוב.
שאני חשוב לך.
שאתה דואג לי.
שבאמת אכפת לך ממני ולא רק מהעבודה שאני עושה.
**
"החבילה" של הבנה – כבוד – אהבה שאני מקבל ממך אינה מובנת מאליה.
למרות שהיא לא תופיע בהצעת העבודה ובחוזה הרשמי בינינו,
מבחינתי היא בראש הרשימה.
תנאי הכרחי לעבודה המשותפת שלנו.
כש"החבילה" חסרה, או לא שלמה,
שום תואר, דרגה או הטבה לא באמת יספקו את "הסחורה"…
חיים מלאים. יום יום.
שלושה קטעים:
1.
ידי אנשים אחרים
הבוקר כשהאזנתי לשיעור של ג'ואנה מייסי, נחשפתי לקטע המופלא הבא.
לאחר ניסיון קצר לתרגם אותו לעברית בחרתי לוותר.
התרגום שהגעתי אליו רחוק מאוד בעיני מהנוסח המקורי ומאבד מהיופי והמשמעות שלו:
“Each of us lives in and through an immense movement of the hands of other people.
The hands of other people lift us from the womb.
The hands of other people grow the food we eat, weave the clothes we wear, and build the shelters we inhabit.
The hands of other people give pleasure to our bodies in moments of passion, and aid and comfort in times of affliction and distress.
It is in and through the hands of other people that the commonwealth of nature is appropriated and accommodated to the needs and pleasures of our separate, individual lives.
And, at the end, it is the hands of other people that lower us into the earth.”
— James Stockinger
**
2.
בוחרת בכל יום מחדש
"אחד הדברים שהגדרתי לעצמי הוא,
שהיחידים שאני חייבת להם משהו הם הילדים שלי.
בכל השאר אני בוחרת.
לא חייבת – בוחרת.
אני בוחרת, בכל יום מחדש, להיות עם זוהר בבית שלנו.
ומרגע שהגדרתי את זה לעצמי, משהו נרגע בי.
לא אני בחרתי את המצב הזה, את הכיוון שאליו הלכו החיים שלי.
אבל בתוך המצב הכללי אני בוחרת למצוא "יחידות" קטנות של אור."
– זהו ציטוט מדבריה של רותם כרמי, אמא לשירה, יובל וגלעד, אישה לזוהר,
יוצרת, מנחת סדנאות, בלוגרית, לוחמת.
זוהר אובחן לפני מספר שנים כחולה ALS (מחלת ניוון שרירים).
– תודה לאורית פרץ שבזכותה נחשפתי אתמול לרותם ולזוהר.
**
3.
חישוב מסלול מחדש / התארגנות מחדש
"חישוב מסלול" מחדש:
שינוי כיוון, סביבה או מסגרת.
בחירה בדרך אחרת, בנתיב חלופי.
עדכון לוחות זמנים.
תיאום ציפיות.
התאמות.
בחישוב מסלול מחדש המיקוד הוא בעולם החיצוני.
באיך אנחנו פוגשים אותו ונעים בתוכו.
**
"התארגנות" מחדש:
סדרים מוכרים מתפרקים.
לוחות טקטוניים בלתי נראים זזים.
תחושות, חלקים, מחשבות, ערכים.
לא לגמרי ברורים,
לא תמיד במילים.
בהתארגנות מחדש המיקוד הוא פנימי.
באיך אנחנו פוגשים את עצמנו.
במה שנע, מטולטל, נהרס, נבנה ומשתנה בתוכנו.
*****
שלושה קטעים שמעסיקים אותי היום.
שניים מצאתי "בחוץ",
אחד התגלה "בפנים".
החלטתי להביא את שלושתם.
בלי לבחור ביניהם.
בלי לפצל.
אל תתאמצו לחפש את הקשר.
אולי תמצאו.
חיים מלאים. יום יום.
גם בקרב מנחי התקשורת המקרבת הלא-אלימה יש ניכור ואלימות.
גם בקרב הכנים והאותנטיים יש שקרים, זיופים והסתרות.
גם בקרב הסובלנים והפתוחים יש שיפוטיות וגזענות.
גם בקרב הטבעונים והצמחונים יש טרף והתעללות.
גם בקרב הלוחמים והאמיצים יש פחד ובריחות.
גם בקרב הצנועים והענווים יש אגו.
גם בקרב המאמינים יש כפירה.
בני אדם.
גם וגם.
חיים מלאים. יום יום.
מדברים על מישהו כשהוא לא נמצא.
כשמעדיפים שהוא לא ישמע.
שהוא לא יהיה חלק מהשיחה.
לפחות לא בשלב הזה.
לפעמים זה בגלל שלא בוטחים בו,
חושדים שהוא מסתיר משהו,
שהוא לא לגמרי פתוח.
לעתים כשמדברים על מישהו,
זה עם כוונות טובות ומתוך רצון לגונן עליו.
חוששים שהוא ייפגע ואולי אולי אפילו יתפרק.
בשני המקרים כשמדברים על מישהו שלא נמצא,
זה כשברמה מסוימת לא סומכים עליו,
על הכוונות שלו או על היכולות שלו
להיות שותף לשיחה.
**
מדברים עם מישהו כשהוא נמצא.
לדבר עם מישהו זה הרבה מעבר לרק לשלוח מילים לכיוונו.
לדבר עם מישהו, זה במידה רבה להקשיב.
בפתיחות ובאי-שיפוטיות.
להיות בדיאלוג ולנסות להבין.
לכוון ל"טוב משותף".
כשמדברים עם מישהו סומכים עליו,
על הכוונות שלו ועל היכולות שלו להיות בדיאלוג.
נותנים לו את הקרדיט.
מתייחסים אליו כשותף לשיחה.
**
הורים יכולים לדבר על ילדים ולדבר עם ילדים.
מנהלים יכולים לדבר על עובדים ולדבר עם עובדים.
חברים יכולים לדבר על חברים ולדבר עם חברים.
**
השבוע דיברתי על מישהי שמאוד יקרה לי.
כשהיא גילתה שדיברתי עליה במקום לדבר איתה, היא נפגעה. בצדק.
כשמדברים על מישהו יכול להיווצר מרחק.
שיחה על מישהו יכולה לפגוע במערכת היחסים.
כשמדברים עם מישהו יכול להיווצר חיבור.
שיחה עם מישהו יכולה לקדם את מערכת היחסים.
חיים מלאים. יום יום.
1. שיהיה קצר.
2. שיהיה מעניין.
3. בלי פדיחות.
אלה ההוראות שקיבלתי מבתי,
לאחר שהתבקשתי להגיד כמה מילים כנציג ההורים
בטקס סיום בית הספר היסודי לפני כשנתיים.
ל – 1 ("שיהיה קצר") – התחייבתי.
זה בידיים שלי ובשליטתי.
ל – 2 ("שיהיה מעניין") – הבטחתי שאשתדל.
"מעניין" זה עניין של טעם, במיוחד כשמדובר במאות הורים וילדים, חלקם מותשים מנאומים קודמים.
על 3 ("בלי פדיחות") – סרבתי לקחת אחריות.
בגילאים מסוימים כל מילה, תנועה, מבט או נשימה הם בחזקת פדיחה.
בקישור הבא תמצאו את הנאום המצולם.
אורך הסרטון 3:49 דקות ברוטו.
אני מתחיל לדבר בשניה ה – 0:25.
הנאום שלי מסתיים אחרי 110 שניות בלבד (כולל ההקדמה)
ואז… נשלף "השפן" שאף אחד לא ציפה לו.
מה יש בסרטון הזה עבורי ?
1. הכרת תודה עמוקה וכנה למספר אנשים שאני מאוד מעריך
ושתרמו המון למשפחתי (ולמאות משפחות אחרות).
2. חידוד כוונה.
למה אתה עולה "על הבמה"?
את מי את משרתת כשאת שם?
3. מעבר לשיפוטיות של טוב ורע.
וואטסאפ הוא לא "מכת מדינה" וחיבור לסלולרי הוא לא "מגיפה".
גם הומואים, לסביות, סטרייטים, רבנים, מתנחלים או חברי כנסת הם לא.
הטכנולוגיה קיימת, דברים נאמרים.
השאלה החשובה בעיני היא איך מגיבים למה שקורה ואיזה שימוש עושים בטכנולוגיה.
4. בכדי לתת למישהו מתנה משמעותית (לכל החיים… ?)
או בכדי ליצור רגע קדוש ומרגש של חיבור,
לפעמים מספיקים שני משפטים או עשרים שניות.
אם בא לכם לשתף אותי (באתר, בפייסבוק או במייל חוזר) אשמח לשמוע מה הסרטון והמילים הללו מעוררים בכם…
ניתן לגשת לסרטון בקישור הבא.
**
הזמנה לכנס:
ביום רביעי הקרוב, 27/7, אתן את הרצאת הפתיחה בכנס מיוחד לבעלי עסקים
המאורגן ע"י מט"י (המרכז לטיפוח יזמות) וסלבה מרגוליס בקולנוע גלובוס מקס שבקריון.
ההרצאה תתמקד בבניית וטיפוח מערכות יחסים עם לקוחות קיימים וחדשים
וביישומים חזקים של תקשורת מקרבת (רוח וכלים) בעולמות העסקיים.
ה"נאום" הפעם יהיה קצת יותר ארוך (40 דקות)
וגם הקהל יהיה שונה (מנהלים, יזמים ובעלי עסקים)
אבל למרות ההבדלים בנושא, בקהל ובפורמט,
אני מגיע בדיוק עם אותה מהות ועם אותה כוונה:
לתת ערך משמעותי, לגעת ולשרת.
לאחר ההרצאה שלי תועברנה בכנס ארבע הרצאות נוספות
ע"י 4 מרצות ומרצים שאת חלקם אני מכיר באופן אישי
ועליהם אני ממליץ בחום רב.
התוכניה המלאה, פרטים, עלויות והרשמה בקישור הבא.
(שימו לב שההרשמה אינה דרכי + בואו להגיד שלום אם תהיו שם ..).
שתהיה שבת של שלום,
חיים מלאים. יום יום.
אם היינו מדברים אתמול בלילה
זה בטח היה על הניצחון של פורטוגל
ועל הפציעה של רונאלדו.
כמו תמיד היית מביא זווית שלא ראיתי
וביחד היינו מתלהבים מדרמה מדהימה,
מכוח של קבוצה
ומווינריות של שחקנים שטורפים את המגרש.
**
הרשתות הסלולריות הסטנדרטיות,
הטכנולוגיות והכבלים,
עדיין לא מכסים את המרחק
בין המקום שאתה נמצא בו למקום שאני.
**
ולמרות זאת…
איכשהו.. כמו תמיד…
גם אתמול,
היית איתי.
חיים מלאים. יום יום.