"רק חמש דקות מזמנך"

המחיר של "הפרעת חמש דקות תשומת לב"* :
(*שאלה קצרה, הודעה נכנסת, מייל, טלפון) :

– אינסופי על הכביש.
– גבוה בקטיעת רצף של חשיבה-עשייה חשובה.
– גבוה בחדירה לאינטראקציה אנושית משמעותית.
– בינוני עד נמוך בהתנהלות יום-יומית שגרתית.
– אפסי בתור שלא מתקדם או בזמן "מת" אחר.

**
לכאורה אלו רק חמש דקות.
או דקה.
או מייל בודד.
או הודעה קצרה.

למעשה,
יכול להיות שזה הרבה מעבר לכך.

חיים מלאים. היום.

"תן לזה חמש דקות"

התשובה שלו שינתה את חיי.
זה היה דבר פשוט.
הוא אמר: "בן אדם, תן לזה חמש דקות."
שאלתי אותו למה הוא מתכוון כשהוא אומר את זה.
הוא אמר:
"זה בסדר לא להסכים.
זה בסדר שיהיו לך דעות מבוססות ואמונות,
אבל תן לרעיונות שלי קצת זמן לשקוע לפני שאתה מחליט לבטל אותם"

**
הוא צדק לגמרי.
הגעתי לדיון הזה בכדי להוכיח משהו, לא בכדי ללמוד משהו.
זה היה רגע גדול עבורי.
ריצ'רד השקיע קריירה שלמה במחשבה על הבעיות הללו.
30 שנים.
ואני נתתי לכך רק כמה דקות.
נכון, יכול להיות שהוא טועה ושאני צודק,
אבל עדיף לחשוב לעומק על משהו,
לפני שמחליטים בביטחון שאנו צודקים.

בנוסף, יש הבדל בין לשאול שאלות לבין לבטל.
"לבטל" משמעו שאתה מאמין שאתה כבר יודע.
"לשאול שאלות" משמעו שאתה רוצה לדעת.
שאל יותר שאלות.

**
הקטע הקצר הזה בהשראת הפוסט הבא.
מומלץ מאוד לקרוא את הפוסט המלא (באנגלית).

חיים מלאים. היום.

כ"ח אדר ב' – חמש דקות או פחות

הפוסט הזה ייכתב בחמש דקות או פחות.

4:59

כי זו כמות הזמן שאני בוחר להקדיש לו.
כי זו כמות המשאבים העומדת לרשותי כרגע.

מה שיקרה בחמש הדקות הללו,
שונה מאוד ממה שיכול לקרות בחצי שעה או ביום שלם.

2:32

במצבים הללו תיאום ציפיות שלנו עם עצמנו ובינינו לבין אחרים חשוב.
לא מומלץ להכנס לתהליך או למאמץ של 5 דקות עם ציפיות של 30 דקות או של יומיים מלאים.
הקצב, תשומת הלב, האיכות, צורת ההתקדמות משתנה כשאני מבין שעומדים לרשותי רק חמש דקות.

1:37

גם בתוך 5 דקות אפשר לקחת כמה שניות (אולי אפילו דקה או שתיים) למחשבה.

00:34

הזמן נגמר. השעון נעצר.

00:00

חיים מלאים. יום יום.