להיות פתוחים לאפשרות

בדצבר 2010 התחוללה במשך 5 ימים שרפת ענק בכרמל.
בשרפה נספו 44 בני אדם, רובם כבאים וצוערי קורס קצינים של שב"ס שנשלחו לתגבר פינוי אסירים מכלא דמון.
כל אחד מהאנשים שקיפחו את חייהם בשריפה הזו הוא עולם ומלואו, משפחה שחייה השתנו לעד.
בנוסף לאנשים, השריפה כילתה 25,000 דונם של חורש טבעי, הכולל מיליוני עצים ובעלי חיים רבים.
אני זוכר את כותרות העתונים והערכות המומחים שיידרשו עשרות שנים לשקם את הכרמל, אם בכלל.
ואז את ההפתעה שהוא משתקם בקצב הרבה יותר מהיר מכפי שציפו.

בשנתיים הראשונות שלאחר השריפה,
היערנים ואנשי המקצוע נתנו לטבע לעשות את שלו, ובעיקר למדו והתבוננו.
בהמשך, על בסיס התהליכים הטבעיים החזקים שהתרחשו, הם נכנסו להתערבות מרוכזת שנמשכה שנים.
בתוך שנים ספורות, הצמחייה ובעלי החיים השתקמו בצורה מפתיעה, הרבה מעבר לתחזיות ולהערכות.

ברמה מסוימת זהו סוג של נס,
כיון שהתרחש פה משהו מפתיע, שהיה מנוגד לאמונות ולהערכות בנוגע למה אפשרי.

האירועים שאנו חווים בשבועות האחרונים הם בסדר גודל שונה לחלוטין מאסון הכרמל.
לא באמת ניתן להשוות ביניהם.
ובשונה מהשריפה בכרמל, אנחנו עדיין בעיצומו של אירוע מורכב, אינטנסיבי ומסכן חיים שרחוק מלהסתיים.

אבל אולי השריפה בכרמל יכולה להזכיר לנו שיכולת ההתאוששות האנושית והטבעית היא אדירה ומפתיעה,
שכוח החיים חזק יותר מכפי שאנו מבינים או משערים,
שדברים יכולים להתפתח בצורות ובקצב שקשה לתאר,
ושתהליכי שיקום, ריפוי וצמיחה הנתפסים לפעמים כבלתי אפשריים, יכולים להתרחש.

לא צריך להאמין בכך בוודאות מוחלטת בכל לבנו,
מספיק להיות פתוחים לאפשרות שזה יכול להתרחש.

ומתוך המקום הזה,
לעשות כמיטב יכולתנו,
במעגלי ההשפעה שלנו,
כדי לעזור לזה לקרות.

שבת של שלום,
חיים מלאים,
רוני ויינברגר

סיפור אגדה וחוק טבע

"צ'יף רומן-נוז משבט השאיין וכל אנשיו האמינו שהוא בן אלמוות. הוא והם צדקו בכל יום מימי חייו, פרט לאחד."
~ הסופר ריצ'ארד האייט (ציטוט מתוך "הלב הנבון" מאת ג'ק קורנפילד)
 
**
"כדורגל הוא משחק פשוט: 22 גברים רודפים אחרי כדור במשך 90 דקות, ובסוף הגרמנים מנצחים."
~ גארי ליניקר, חלוץ נבחרת אנגליה, לאחר ההפסד למערב גרמניה במונדיאל 1990
 
**
אנחנו נמשכים לסיפורים על גיבורי-על, קוסמים ובני אלמוות.
לווינרים שתמיד, אבל תמיד, מנצחים.
 
זה פשוט לא נכון.
כולנו בני אדם.
בני תמותה.
אף אחד אינו מעל לחוקי הטבע.
בטבע הכול משתנה.
שום דבר ואף אחד לא נשאר כפי שהוא.
כל מה שעולה, ירד מתישהו.
כל מנצח, יפסיד או יפרוש מתישהו.
 
גם נבחרת מערב גרמניה.
גם ברצלונה.
גם ראש ממשלה כזה או אחר.
 
חיים מלאים. היום.

ידי אנשים אחרים

ידי אנשים אחרים

“כל אחד מאתנו חי בתוך ודרך תנועה עצומה של ידי אנשים אחרים.
ידיהם של אנשים אחרים מניפות אותנו מן הרחם.
ידי אנשים אחרים מגדלות את המזון שאנו אוכלים,
אורגות את הבגדים שאנו לובשים,
בונות את קורת הגג שתחתיה אנו חיים.
ידיהם של אנשים אחרים מענגות את גופנו ברגעים של תשוקה,
מעניקות לנו עזרה ונחמה ברגעים של מכאוב ומצוקה.
עושרו המשותף של הטבע
מוקצה ומחולק דרך ובאמצעות ידיהם של אנשים אחרים
לצרכים ולהנאות של חיינו הנפרדים, האישיים.
ולבסוף, ידי אנשים אחרים מורידות אותנו לתוך האדמה.”

~ ג'יימס סטוקינגר (תרגום חופשי – רוני ויינברגר)

**
תזכורת:
אנחנו כאן לזמן מוגבל.
אנחנו חלק מהטבע, אורחים זמניים על הכדור הזה.
כולנו מחוברים, משפיעים זה על זה, מושפעים זה מזה.
אנחנו אף פעם לא לבד.

קצת יותר חמלה.
קצת יותר ענווה.
קצת יותר הוקרה.

**
כשפגשתי לראשונה את הקטע הזה לפני כשנתיים,
העדפתי להביא אותו כפי שהוא מחשש שהתרגום יפגע במקור.

הבוקר, כשפגשתי בו שוב, הוא היה לא פחות חזק עבורי.
הפעם, בחרתי לתרגם אותו כמיטב יכולתי, לצד הציטוט המקורי המומלץ מאוד לקוראי אנגלית.

**
“Each of us lives in and through an immense movement of the hands of other people.
The hands of other people lift us from the womb.
The hands of other people grow the food we eat, weave the clothes we wear, and build the shelters we inhabit.
The hands of other people give pleasure to our bodies in moments of passion, and aid and comfort in times of affliction and distress.
It is in and through the hands of other people that the commonwealth of nature is appropriated and accommodated to the needs and pleasures of our separate, individual lives.
And, at the end, it is the hands of other people that lower us into the earth.”

~ James Stockinger

חיים מלאים. היום.

תורן של הבושה, האשמה וההלקאה העצמית

עכשיו,
אחרי שעשיתי מה שעשיתי
ואחרי שהגבת כמו שהגבת
מגיע תורן של הבושה,
האשמה וההלקאה העצמית.

**
מדהים באיזו קלילות וחדווה,
הן עולות ומופיעות,
משתלטות על מרכז הרחבה,
ממש כאילו זה מקומן הטבעי.

חיים מלאים. היום.

כוח עם אנשים

כוח עם אנשים

**ציטוטים מהספר "לגדל ילדים בחמלה" / ד"ר מרשאל רוזנברג**

"אנשים רבים מאמינים, שיותר הומני להשתמש בפרסים מאשר בעונשים.
אבל את שניהם אני רואה ככוח על אחרים,
ואילו תקשורת מקרבת מבוססת על כוח עם אנשים.
בכוח עם אנשים אנחנו מנסים להשפיע לא באמצעות גרימת סבל לאנשים
אם הם לא עושים מה שאנחנו רוצים, או במתן תגמולים אם הם כן.
זהו כוח המבוסס על אמון הדדי וכבוד,
שגורם לאנשים להיפתח, לשמוע זה את זה,
ללמוד זה מזה ולתת זה לזה מרצון, מתוך חשק לתרום לרווחתו של האחר,
במקום לפעול מתוך פחד מעונש או תקווה לפרס.

אנו מגיעים לסוג כזה של כוח, כוח עם אנשים,
כשאנחנו מצליחים לתקשר בפתיחות את הרגשות והצרכים שלנו
מבלי לבקר כלל את האדם השני.
אנחנו עושים זאת בכך שאנו מציעים לו או לה
מה היינו רוצים שהם יעשו באופן שלא יישמע תובעני או מאיים.
וכמו שאמרתי, זה דורש שבאמת נשמע מה אחרים מנסים לתקשר,
כמו גם שנפגין הבנה מדויקת במקום למהר להתערב ולתת עצות,
או לנסות לפתור דברים.

להורים רבים, הדרך שבה אני מדבר על תקשורת היא כל כך שונה,
שהם אומרים: 'טוב, זה לא נשמע טבעי לדבר ככה'.
בדיוק בזמן הנכון, קראתי משהו שגנדי כתב ובו הוא אומר:
'אל תבלבלו בין מה שהוא הרגל לבין מה שהוא טבעי.'
גנדי אמר, שפעמים רבות אימנו אותנו לתקשר ולהתנהג
בדרכים שהיו ממש לא טבעיות, אבל הן שגרתיות במובן זה,
שמסיבות שונות, כך הרגילו אותנו לנהוג בתרבות שלנו.
וזה בהחלט צלצל לי נכון, בדרך שבה הורגלתי לתקשר עם ילדים.
הדרך שבה הורגלתי לתקשר –
באמצעות שיפוט של צודק ולא-צודק, טוב ורע, כמו גם השימוש בעונשים –
היתה כה נפוצה, שבקלות היא הפכה להרגל שלי כהורה.
אבל לא הייתי אומר שאם התרגלנו למשהו, פירושו שזה טבעי"

**
יש משהו במילים הללו שמרגש ומעורר אותי כל פעם מחדש.
הציטוטים נלקחו מתוך הספרון "לגדל ילדים בחמלה"
שנכתב ע"י ד"ר מרשאל רוזנברג ותורגם ע"י ארנינה קשתן.
51 עמודים ש"שווים" את משקלם בזהב.
עידן מלמד מוכר את הספרים הללו במחיר סמלי
(30 ₪ לעותק פיזי ו- 15 ₪ לעותק דיגיטלי הניתן להורדה מיידית),
מחנותו הוירטואלית שבאתר הבא.
מומלץ בחום רב ומכל הלב !
(איני מקבל אחוזים או עמלות על ההמלצה הזו…)

לעתים, במיוחד לאחר פוסטים מסוימים,
אני מקבל פניות מאנשים המעוניינים "להכניס" את התקשורת המקרבת לחייהם,
ומחפשים דרך שתאפשר להם ללמוד ולהתנסות בה.
חלק גדול מהפונים והפונות מקווים "להביא" את התקשורת המקרבת לביתם:
לקשר שלהם עם ילדיהם, בני/בנות זוגם, משפחתם המורחבת ועוד.

לצד הכרה בחשיבות התקשורת המקרבת במעגלי המשפחה השונים,
בעבודתי, אני בוחר להתמקד בחיבור שבין תקשורת מקרבת לעולם העבודה והניהול.
במסגרת פעילותי הכוללת הרצאות, סדנאות ותהליכי עומק מתמשכים
אני מלווה צוותי ניהול והובלה בחברות וארגונים,
מדריך ומנחה אותם בנושאי מערכות יחסים, הקשבה, תקשורת, ניהול קונפליקטים,
קבלת החלטות ואפקטיביות צוותית המבוססים על עקרונות התקשורת המקרבת.

בשנה האחרונה פיתחתי תהליך ייחודי ומובנה אשר מאפשר לצוותי ניהול
לשפר את אפקטיביות העבודה שלהם ואת האווירה בקרבם.
התהליך מתרחש לאורך מספר מפגשים מצומצם, במשך כרבעון,
ומשלב עבודה שוטפת המקדמת את סדרי העדיפויות הארגוניים
לצד למידה משמעותית וחוויתית, קבוצתית ואישית תוך כדי תנועה.

בשנים האחרונות אני מלווה צוותי ניהול בחברות מובילות ומוכרות
כגון eBay , סאפ ואינטל, כמו גם חברות קטנות יותר ומוכרות פחות.
לקראת סוף דצמבר, בעוד כחודשיים, אוכל להתחיל תהליך שכזה עם צוות ניהול נוסף.

אתם מוזמנים להיות בקשר (מייל חוזר או דרך האתר) לקבלת פרטים ולבדיקת התאמת צרכים הדדית.

 

שבת של שלום וחג שמח,
חיים מלאים,
רוני ויינברגר