שלוש מחשבות, רגע לפני שבת

א. יותר מדי, פחות מדי

יותר מדי :

יותר מדי רעשים.
יותר מדי הפרעות.
יותר מדי מיילים.
יותר מדי הודעות.
יותר מדי מטלות.
יותר מדי בריחה.
יותר מדי נושאים להתעסק בהם.
יותר מדי קפיצות בין דבר לדבר.
יותר מדי לחץ.
יותר מדי ציפיות.
יותר מדי דרמה.
יותר מדי דיבורים.
יותר מדי תלונות וביקורת.
יותר מדי שיפוטיות והאשמות.
יותר מדי חצי כוס ריקה.

פחות מדי :

פחות מדי שקט.
פחות מדי האטה ומנוחה.
פחות מדי מיקוד.
פחות מדי כוונה.
פחות מדי בחירה.
פחות מדי מחשבה.
פחות מדי כבוד.
פחות מדי התמודדות.
פחות מדי אחריות.
פחות מדי חמלה.
פחות מדי אהבה עצמית.
פחות מדי הקשבה.
פחות מדי הכרת תודה וחגיגה.
פחות מדי פרגון ונדיבות.
פחות מדי חצי כוס מלאה.

**
ב. מספר עקרונות חשובים שהתחדדו (שוב) השבוע:

1.
"תפסת מרובה לא תפסת" –
מה הכי חשוב?
מה פחות חשוב?
הויתור על משהו כואב.
אי – הויתור כואב יותר.
ויקר מאוד.
במה התעסקת השבוע?
למה נתת עדיפות?
לאלו אנשים הקדשת זמן?
למי ולמה אמרת "לא"?
למי ולמה אמרת "כן"?

2.
"חצי הכוס המלאה או חצי הכוס הריקה" –
אמת מוחלטת לא קיימת.
אנחנו אחראים לפרשנות שלנו.
אנחנו בוחרים מה לראות.
כל מה שאנו בוחרים ומשקיעים בו אנרגיה הולך ומתעצם.
רק ב 100% מהמקרים.
החיים לא מושלמים.
החיים שלמים.
החיים מלאים.

3.
"ואהבת לרעך כמוך" –
אהבה.
גם לאחרים וגם לעצמנו.
מתחילים מעצמנו.
גם כשמצליחים וגם כשנכשלים.
אהבה.
וגם כבוד.
וגם אכפתיות.
וגם רגישות.
וגם חמלה.

**
ג. מאיר בנאי

תודה.
על יצירה.
על נגיעה בלב.
על רגעים שהיית איתי.

על "שער הרחמים".
על "גשם".
על "כמה אהבה".
על רבים רבים אחרים.

היה שלום.
יהי זכרך ברוך.

שבת של שלום,
חיים מלאים. היום.
רוני ויינברגר

ט"ו כסלו – שירים ל"יום שישי השחור"

יום שישי השחור כבר כאן.
הילולת Black Friday שמציפה גם אותנו.
עשרות אחוזים, מאות מבצעים, עשרות אלפי לקוחות.
רק היום, רק עכשיו.
אנשים קונים דברים שהם לא צריכים
בכסף שאין להם
כדי להרשים אחרים שלא אכפת להם.

השבוע פגשתי לראשונה שני שירים:
האחד של ארקדי דוכין,
השני של אברהם טל.
ארקדי ואברהם מעלים בחדות, בפשטות,
עם לחן נפלא ובלי הרבה מילים,
דברים שנוגעים ומתקשרים לנושא "הזה".

במילים שלי:
רעש אינסופי,
מרדף שלא נגמר,
הליכה לאיבוד,
בלבול, בריחה,
כאב, בדידות.

במילים שלהם (מספר שורות לדוגמא):

"יותר מדי" / ארקדי דוכין

"יותר מדי הייטק
יותר מדי עובדים
יותר מדי ידיים
מקצועות מיותרים
יותר מדי ג'אנק פוד
יותר מדי סרטים
ומי בכלל צריך
כל כך הרבה צעצועים?

יותר מדי מסטיק
יותר מדי עשן
עודפים של פלסטיק
עודפים של זמן"

"הימים עוברים" / אברהם טל

"הימים עוברים והשנים רצות
ואיפה את ואני באמת
ילדים הולכים אמהות בוכות
תגידי, מה פה חשוב באמת?

כמה נתעסק עוד בכאב
וכמה נתעכב עוד על השונה
ואיפה לא היינו מי שאנחנו באמת"

 

חיים מלאים. יום יום.