תגית: כבוד

דיוקים עדינים

לחדול מלעשות את זה בצורה שבה עשיתי את זה אתמול.
להיות מודע לסיבה שהניעה אותי לומר את זה, ולהשתדל לומר פחות "כזה".
לשים לב למחשבה שאני מחזיק כבר זמן מה ולדרך שבה היא משפיעה עלי ועל סביבתי.

**
דיוקים עדינים.
בעשייה.
בדיבור.
במחשבה.

**
בעדינות.
בתשומת לב.
בכוונה.
לאט לאט…
צעד ועוד צעד.
בלי מהפכות.
בלי הצהרות.
בלי דרמה.
עם קצת פחות רגשות אשם והלקאה עצמית.
עם קצת יותר אהבה, הבנה וכבוד.

חיים מלאים. היום.

לקחת נשימה.
לפתוח דלת.
להיכנס פנימה.
עם החשש.
עם חוסר הוודאות.

לנשום…

לגעת בנקודות.
בדיוק שם.
לא ליד.
לא מסביב.
בלי לברוח.
בלי למשוך זמן.
בלי להעמיד פנים.
בלי לשחק משחקים.

לנשום…

לבוא בטוב.
להחזיק כוונה.
להקשיב בפתיחות.
בלי לתקוף.
בלי להתגונן.
לשים לב למה שעולה.
גם כשמכעיס.
גם כשקשה.
גם כשכואב.

לנשום….

לבוא בטוב.
להחזיק כוונה.
לדבר את האמת שלך.
באומץ.
ברגישות.
באחריות.

לנשום…

לתת כבוד.
לעצמך.
לאחרים.
למצב.
למורכבות.
להתמודדות.

לנשום…

לזכור מי אנחנו.
לזכור למה אנחנו כאן.
לזכור מה באמת חשוב.

לעצור כשמגיע הזמן.
עד כאן להפעם.
להתראות בינתיים.
נמשיך בקרוב…

חיים מלאים. היום.

לשחק כדי לנצח. בכל מחיר.
לשחק כדי לנצח בכבוד.
לשחק כדי לא להפסיד.
לשחק כדי להפסיד בכבוד.
לשחק כדי להנות.
לשחק כדי להעביר את הזמן.

**
שש כוונות שונות,
ששה משחקים שונים.
כולם יכולים להיפגש באותו מגרש.

**
מה המשחק/מגרש שלכם?
איך אתם משחקים עכשיו?

חיים מלאים. היום.

פתאום ראיתי
כמה זה מפחיד אותך
והתמלאתי כבוד
ואהבה

**
עוד לא הגיע הזמן.
עוד לא הגיע הזמן לוותר
מוקדם מדי להתפשר או להמשיך הלאה.
אל תיבהל.
בא נחזיק את זה בחיים
עוד קצת.
ביחד.
בא נלך עוד צעד אחד
קדימה ופנימה.
ואז כבר נראה…

אתה לא לבד.
גם אנחנו כאן.
אתך.

**
חמישים ומשהו דקות
של הרבה מילים
הכינו את השטח
לשלוש דקות
של מפגש בינינו.

תודה שפגשת אותי אתמול.

חיים מלאים. היום.

כשאני מנתח לאחור עבודות שונות שעשיתי בחודשים האחרונים,
אני מבחין בכאלו שהצליחו יותר ובכאלו שהצליחו פחות.
בכאלו שמילאו, ריגשו, פתחו והעצימו אותי, ובכאלו שרוקנו, תסכלו והתישו אותי.

בניתוח פשטני אני מזהה לפחות שלושה גורמים מרכזיים התורמים להצלחה או לאי- ההצלחה של עבודה
והמשפיעים על התחושות ועל רמת האנרגיה המורגשת :

1. העבודה עצמה ( מה היא היתה, מה נכלל בתוכה, איך היא תוכננה, התבצעה, …).
2. אני (התפקוד שלי, המצב שלי, איך התנהלתי, מה עשיתי, …)
3. האנשים שעבדתי איתם ( בצורה קרובה או רחוקה, שותפים, עובדים, מנהלים, לקוחות, ספקים, … )

לכל אחד מהגורמים הללו יש השפעה משמעותית.
בהתבוננות על החודשים האחרונים, "אספתי" עשרות לקחים רלוונטיים עבורי לגבי כל אחד מהגורמים הללו.

השבוע התחדד לי משהו לגבי הגורם השלישי – אנשים שאני רוצה לעבוד איתם.
"לעבוד איתם" יכול להיות חלק מעשייה יום-יומית, כתף אל כתף, בזמן שאנחנו מנסים להגיע לתוצאות מסוימות או לייצר שינוי רצוי.
"לעבוד איתם" יכול להיות גם בסדנאות ובקורסים שאני מעביר או בתהליכים שאני מלווה.

התלבטתי אם לכתוב את הדברים הבאים בצורה הזו.
נראה לי שזה יכול להיתפש כמתנשא.
זה בקלות יכול להתפרש בצורה אחרת ממה שאני רוצה שזה יתפרש.
כנראה שזה יקרה.
לפחות בחלק מהמקרים.
ומעבר לכך, איזו זכות יש לי לכתוב את הדברים הללו?
מי אני חושב שאני ??

בחרתי לכתוב בכל זאת.

**
מספר מחשבות על אנשים שאני רוצה לעבוד איתם:

אני מעדיף לעבוד עם אנשים רעבים הפתוחים ללמידה.
(אני מעדיף לא לעבוד עם אנשים המגיעים להעביר את הזמן, שבאים כי הכריחו אותם או עם כאלו שכבר יודעים הכול).

אני מעדיף לעבוד עם אנשים לאורך זמן, עבודה תהליכית מתמשכת המאפשרת העמקה, שיפור ושינוי.
(עבודת חד פעמית פחות עושה לי את זה)

אני מעדיף לעבוד עם מי שמתחבר לחומרים ולנושאים שאני עוסק בהם ומכיר בחשיבות שלהם.
(תפקידי אינו לשכנע, להסביר, למכור, להצדיק או לרתום)

אני מעדיף לעבוד עם אנשים המוכנים, או מנסים, לדבר בפתיחות, בכנות ובאומץ. גם כשקשה, מאתגר ולא נוח.
(פחות בא לי לעבוד בסביבה המאופיינת בציניות מעקרת או בהעמדת פנים חוסמת)

אני מעדיף לעבוד עם אנשים המכבדים את עצמם ואותי, מכבדים את הזמן המשותף שלנו ונוכחים במפגשים בצורה מלאה.
(אני מעדיף לא לעבוד עם אנשים המתקשים להשתחרר מהתעסקות מתמדת בעניינים אחרים בזמן שאנחנו מנסים לעשות משהו ביחד)

אני מעדיף לעבוד עם אנשים הבוחרים להיות שותפים מלאים לתהליך הלמידה והעשייה באמצעות דיאלוג, שיתופים ומשובים תוך כדי תנועה.
(אני מעדיף לא לעבוד עם אנשים המצפים ממישהו אחר "לספק את הסחורה" או לעשות את העבודה בזמן שהם "נשענים לאחור" או מטילים אחריות)

אני מעדיף לעבוד עם אנשים המכירים במורכבות ומחפשים את הגם וגם לטובת כולם.
(אני מעדיף לא לעבוד עם אנשים המתעקשים להחזיק תפישת עולם של "שחור-לבן", שיפוטיות, האשמה וביקורת)

אני מעדיף לעבוד עם אנשים המחפשים חיים מלאים ונותנים מקום להכרת תודה, אהבה, חגיגות וגם לאבל וכאב.
(אני מעדיף לא לעבוד עם אנשים שבפסימיות רואים תמיד רק את חצי הכוס הריקה ולוקחים כמובן מאליו את מה שאינו כזה)

**
לשמחתי הרבה, רוב האנשים שאני עובד איתם עונים על הקריטריונים הללו.
לרבים מהם יש לי הזכות הגדולה לקרוא "שותפים".
לדרך. לעשייה.
לחיים.
אני חושב שזה פחות עניין של מזל ויותר עניין של בחירה.
ואולי יותר מהכול זה עניין של כבוד.
כבוד לאחרים וכבוד עצמי.
אומץ להגיד "לא".
אומץ להגיד "כן".

אם הפוסט הזה נוגע בכם בצורה כלשהי, אשמח לשמוע מכם…

שתהיה שבת של שלום,
חיים מלאים, היום.
רוני ויינברגר

להקשיב
למה שחשוב לך וגם למה שחשוב לי
לכבד
את מה שחשוב לך וגם את מה שחשוב לי
להסכים לנסות
לכוון לגם וגם
לאחוז חזק והדוק את הצרכים
להחזיק רפוי ומשוחרר את הפתרונות
להאמין שאולי זה אפשרי
להיות פתוח לפתרון שעדיין לא רואים
לחפש כיוון ביחד
בדיאלוג
לסמוך אחד על השני
לבטוח ביצירתיות
להנות מהדרך
ומהתוצאה.

**
מוקדש לך ולך
שהסכמתם באומץ ובכבוד
להיכנס לדיאלוג משותף היום
בנושא חשוב, מאתגר ומורכב
שעדיין לא רואים את סופו…

חיים מלאים. היום.

לא מתאים:
להתאמץ ללמד אנשים שלא מעניין אותם ללמוד.
להתאמץ לעבוד עם אנשים שלא מתחשק להם לעבוד.
להתאמץ לבנות מערכת יחסים עם אנשים שלא אכפת להם ממך.
להתאמץ לעשות משהו משמעותי עם אנשים שמחפשים להעביר את הזמן.
להתאמץ למצוא פתרון מיטבי משותף עם אנשים שבעיקר רוצים לקדם את האג'נדה שלהם.

**
מתאים מאוד:
ללמד עוד ועוד אנשים הרעבים ללמידה. בלי קשר לתואר או לדרגה שלהם.
לעבוד שוב ושוב עם אנשים שמחפשים לעבוד. גם כשזה קשה ומעייף.
לבנות מערכת יחסים עם אנשים שזה חשוב להם כמו שזה חשוב לך. גם כשמאתגר.
לעשות משהו משמעותי עם אנשים שמוכנים לחלום, להזיע ולהעז ביחד. גם כשיש בזה סיכון.
לרדוף אחרי פתרון מיטבי עם שותפים לדרך גם כשאין מושג מה הוא יהיה ואם הוא אפשרי.

**
עניין של כבוד הדדי.
לזמן ולאנרגיה שלי.
לזמן ולאנרגיה שלך.

חיים מלאים. היום.

רק להקשיב
רק להיות נוכח
רק לשבת עם
רק לתת יד

בלי לפתור
בלי להציל
בלי לעזור
בלי לשנות
בלי לתקן
בלי עצות
בלי להיות חכם
בלי להוביל
בלי להיבהל
בלי להילחץ
בלי לשפוט
בלי אג'נדה
בלי שורות תחתונות
בלי לרוץ לספר לחבר'ה

בכוונה
בכבוד
בסקרנות
בענווה
בביטחון
בהכרת תודה
באהבה

חיים מלאים. היום.

תודה על שאתה מנסה להבין אותי.
שאתה מקשיב.
שאתה משתדל לראות אותי.
שמעניין אותך מה עובר עלי,
איך אני מרגיש, מה חשוב לי ומה דעתי.

**
תודה על שאת מכבדת אותי.
שאינך מקטינה אותי.
שאינך מזלזלת בי, בדברי או במעשי.
שגם כשדעותינו שונות וכשאנחנו רואים דברים אחרת,
את עדיין מעריכה אותי. כאדם.

**
תודה על שאתה אוהב אותי.
שאתה רוצה שיהיה לי טוב.
שאני חשוב לך.
שאתה דואג לי.
שבאמת אכפת לך ממני ולא רק מהעבודה שאני עושה.

**
"החבילה" של הבנה – כבוד – אהבה שאני מקבל ממך אינה מובנת מאליה.
למרות שהיא לא תופיע בהצעת העבודה ובחוזה הרשמי בינינו,
מבחינתי היא בראש הרשימה.
תנאי הכרחי לעבודה המשותפת שלנו.
כש"החבילה" חסרה, או לא שלמה,
שום תואר, דרגה או הטבה לא באמת יספקו את "הסחורה"…

חיים מלאים. יום יום.

סרט שחושבים עליו גם ביום שאחרי.
משפט שהולך אתך הרבה אחרי שהוא נאמר.
אפשרות להבין את העולם קצת אחרת.
87 דקות המחברות בין עולמות.
יצירה מחוללת שינוי.

**
כמה מחשבות על הסרט הנפלא והמטלטל "סופת חול":

• רע וטוב הם עניין של נקודת מבט.
• אך ורק נקודת מבט.
• גם אמיץ ופחדן, חזק וחלש, קורבן ותוקף, חבר ואויב, עני ועשיר…
• מה שרואים משם לא רואים מכאן.
• בחירות יוצרות חיים ומעצבות אותם.
• כל יום. כל יום. כל יום. כל יום.
• תמיד יש ברירה.
• אף פעם לא חייבים.
• זה במידה רבה עניין של לקיחת אחריות.
• של מוכנות או אי – מוכנות לשלם מחיר.
• לתרבות ולקהילה יש השפעה עצומה.
• לפעמים יותר ממה שנדמה.
• לפעמים רק מעצם היותם.
• חופש אינו מובן מאליו.
• גם חופש הוא רק עניין של נקודת מבט.
• קשה לפרוץ מעגל.
• כבוד למורכבות.
• כבוד לתרבות.
• כבוד לאנשים.
• למה שהם עוברים.
• למה שעובר עליהם.
• למה שעובר בתוכם.

**
תודה לעילית זקצר שיצרה את "הפרויקט" הזה במשך עשר שנים
ושנשמתה מושקעת בכל frame ו- frame בסרט (ציטוט מדבריה).

הערב "סופת חול" מתמודד בטקס פרסי אופיר.
בהצלחה !!!

בלי קשר להחלטת השופטים,
נראה שההשפעה של היצירה הזו
תהיה הרבה מעבר לפרס רשמי
כזה או אחר.

חיים מלאים. יום יום.