ג' אייר – ורדפהו

"סוּר מֵרָע, וַעֲשֵׂה-טוֹב; בַּקֵּשׁ שָׁלוֹם וְרָדְפֵהוּ." תהילים ל"ד ט"ו

חלק ד' "ורדפהו" – פרשנות אישית:

לאחר שבחרת מטרה ראויה ("בקש שלום") פעל להשגתה.
התקדמי לכיוונה ושאפי למלאה.
הדגש הוא על להיות ב"מסע אל" ולא "להגיע ל.. ".
המהות היא הדרך ולא השורה התחתונה.
אפשר להירגע. יכול להיות שהמטרה לא תושג.
הרדיפה אחר היא הדבר.
התנועה בכיוון היא העיקר.
ארבעים שנה במדבר.
עם או בלי להכנס לארץ המובטחת.
עם או בלי לראות את הארץ המובטחת.
להיות שלם עם הבחירה.
לזכור שזה שווה את זה.
בלי קשר לתוצאה.
להיות נוכח. עם הכאב, הקושי, הפחד, הייאוש, הספק ,..
להיות נוכח. עם השמחה, ההתעלות, הידיעה, החברות, ההתרגשות, …
לחוות. גם את האבל וגם את החגיגות.

**
כשאתה "רודף" אל תאבד קשר עין עם המטרה שלשמה יצאת לדרך.
הישארי מחוברת למהות.
המשך להחזיק את הכוונה.
זכרי שאת לא לבד. וגם לא היחידה.
שחרר עצמך מממשא האחריות לכל העולם.

**
היזהרי ש"הרדיפה" לא תשתלט על חייך ותבלבל אותך.
המשך להקפיד על "סור מרע" ועל "עשה טוב".
כל יום.
גם היום.
הסדר אינו מקרי.
"בקש שלום ורדפהו" רק אחרי "סור מרע ועשה טוב".

**
בדקי האם ה"שלום" שביקשת עדיין רלוונטי.
האם את עדיין מבקשת אותו.
אם יש צורך עדכני והחליפי.
מותר.
חשוב.
המטרה אינה קדושה.
יכול להיות שהמהות והדרך כן.

**
אולי המטרה הראויה היא רק תרוץ.
מגדלור המאפשר לצעוד.
לגדול. לזכור. להתחבר. להתמודד.
משהו להסתכל עליו ולשאוף אליו בזמן שאנחנו הולכים.
משתנים.
משנים.
נוגעים.
חיים.

חיים מלאים. יום יום.

ב' אייר – בקש שלום

"סוּר מֵרָע, וַעֲשֵׂה-טוֹב; בַּקֵּשׁ שָׁלוֹם וְרָדְפֵהוּ." תהילים ל"ד ט"ו

חלק ג' "בקש שלום" – פרשנות אישית:

התחברי למטרה חשובה, משמעותית וראויה.
גם אם אינך בטוח האם ואיך ניתן להגיע אליה.
גם אם את נבוכה לומר אותה בקול רם.
משהו שהוא מעבר למה שאתה מסוגל לעשות או להשיג בעצמך.
מטרה שמציינת כיוון ומסייעת לחדד כוונה.
מטרת "בעד" ולא "נגד".
מטרה שנוגעת בך ומעוררת אותך מעבר לניתוח לוגי כזה או אחר.

**
"שלום" כדוגמא אחת מני רבות אפשריות:
ריפוי, חינוך, בריאות, כלכלה, מוגנות, רווחה, תרבות, טבע,
משפחה, קהילה, כבוד האדם, מדינה, טכנולוגיה, כדור הארץ, …

לא חייבים לשנות את כל העולם.
אפשר להתחיל בלהשפיע על עולם כזה או אחר.

חיים מלאים. יום יום.

א' אייר – ועשה טוב

"סוּר מֵרָע, וַעֲשֵׂה-טוֹב; בַּקֵּשׁ שָׁלוֹם וְרָדְפֵהוּ." תהילים ל"ד ט"ו

חלק ב' "ועשה טוב" – פרשנות אישית:

"ועשה טוב":
כוונות, מחשבות, מילים, מעשים.
עשה טוב בכל יום.
כמה פעמים ביום.
בכל גודל ומכל סוג.
הכול תופס, הכול נחשב.
קטנה כגדולה. קודש וחול.
אינסוף הזדמנויות.
אינסוף התגלמויות.

**
יש פחות חשיבות לגודל ולעוצמה ויותר חשיבות לכיוון, לכוונה ולעצם העשייה:
פרגון, עזרה, התחשבות, נוכחות, פתרון בעיות, אמפטיה, תמיכה, עידוד, שקט,
חיזוק, הקשבה, חיבוק, הכרה, נתינה, תפילה, ייעוץ, אמונה, ליווי, נדיבות, שמחה, …

**
היי מקור של טוב.
צרי תנועה של טוב.
ראה טוב. עשה טוב.
לעצמך, לבני משפחתך, לחבריך, לסביבתך, לעולם.

חיים מלאים. יום יום.

כ"ב ניסן – דרך לא מסומנת

כשבוחרים בנתיב לא סטנדרטי ובדרך לא מסומנת,
כדאי שיהיה "למה" (why) חזק וכוונה בהירה.
שכנוע פנימי וסביבה תומכת מסייעים מאוד. כשהם שם…

כשעושים משהו שאין לו שם,
שהוא לא לגמרי ברור, או שאינו קיים עדיין,
כדאי שיהיה חיבור עמוק למהות והקשבה רגישה לצעד הבא.

במקומות לא מוכרים, בשבילים לא מסומנים, חסרי מפות ומדריכים,
הדרך יכולה להיות מאתגרת. מבלבלת.
לפעמים מעייפת.

מפתה לחזור לדרך המלך, לנתיב סטנדרטי, למקום מוכר.
חלקים מסוימים בנו כמהים לוודאות. לביטחון. להגדרה.

חיים מלאים. יום יום.

 

כ' ניסן – 4 מנטרות למערכות יחסים. וחומוס.

שמעתי לראשונה את ארבע המנטרות הללו מטיך נהאת האן לפני כשנה.
משהו בפשטות ובאנרגיה שלהן ריגש אותי.

ארבע מנטרות ליחסים.
לחיבור בין בני אדם.
לדעתי מכל סוג שהוא.

מעט מילים.
הרבה עוצמה.

משפטים קצרים הדורשים אומץ וכוונה.
מילים המגבירות נוכחות ומחזקות קשר.

הנה ארבע המנטרות.
הרשיתי לעצמי לתרגם אותן בצורה חופשית לעברית:

1. יקירתי, אני כאן עבורך.
(נוכחות. פשוט להיות.)

2. יקירתי, אני יודע שאת כאן. ואני כל כך שמח שאת באמת כאן.
(הכרה בנוכחות של בן/בת הזוג).

כשמישהו סובל:

3. יקירתי, אני יודע שאת סובלת… זו הסיבה שאני כאן עבורך.
(נוכחות.
גם ואולי במיוחד כשמישהו סובל.
גם ואולי במיוחד אם מעורב בצורה כלשהי.)

4. יקירתי, אני סובל. אני מנסה לתרגל כמיטב יכולתי. אנא עזרי לי.
(המנטרה היותר מאתגרת לרובנו.
במיוחד כשאנו מאמינים שבן/בת הזוג הם הגורמים לסבל שלי.)

בוידאו הבא (שלוש דקות) תוכלו לצפות בטיך נהאת האן
מפרט על כל אחת מארבע המנטרות הללו.
בו גם תמצאו את המקור המדויק באנגלית.
קחו אויר…

**
לפני כחצי שעה סיימתי שיחת טלפון עם חבר שאני אוהב.
הוא עזב לפני מספר חודשים תפקיד מנכ"ל בחברה גדולה,
אחרי שמילא מספר תפקידים בכירים בארגונים שונים.
התקשרתי לברך על אירוע משפחתי משמח והשיחה התגלגלה לה.
החבר שלי עדכן אותי שהוא בחר כיוון חדש לקריירה שלו
ונכנס כשותף בחומוסיה ידועה בארץ.
לפני שהוא החליט ללכת על זה הוא ויתר על מספר הצעות מפתות.

כשהקשבתי לו יכולתי לראות מה כל כך מדויק עבורו בכיוון החדש:
– הפשטות של החומוס.
– ההזנה הבסיסית והאיכותית של אנשים ולבבות.
– החיבורים האנושיים והמקרבים סביב השולחן.
– נגישות המחיר לכולם (ומי שאין לו, דואגים לו…).
– עקרון "המספיק": לדעת מתי לעצור (כשנגמר הסיר ?). לוותר על מרוץ "העוד והיותר".
– Win Win אמיתי שבו כולם מרוויחים. אבל באמת.
– ושמחים.

**
יש מספר קווים מקבילים בעיני
בין המנטרות של טיך נהאת האן, החבר שלי והחומוסיה:
פחות זה יותר.
פשטות וצניעות.
חיבור למהות. לעיקר.
כוונה ונוכחות.
אומץ. להגיד משפט. לעשות צעד. לבחור.

מה אתם אומרים… ?

חג שמח,
חיים מלאים,
רוני ויינברגר

יד' ניסן – ערב פסח – מגיע לך…

מגיע לך
מגיע לך לאהוב.
מגיע לך להיות נאהב/ת.
מגיע לך השפע הזה.
מגיע לך החופש הזה.
מגיע לך הטוב הזה.
מגיע לך להצליח.
מגיע לך שקט.
מגיע לך לשמוח.
מגיע לך ליהנות.
מגיע לך חיבוק.

מותר לך
מותר לך להתעייף.
מותר לך לנוח.
מותר לך לעצור.
מותר לך לחגוג.
מותר לך לצחוק.
מותר לך לבכות.
מותר לך לכאוב.
מותר לך לכעוס.
מותר לך לחשוש.
מותר לך לא לדעת.
מותר לך לטעות.
מותר לך לבקש סליחה.
מותר לך לבקש עזרה.
מותר לך להיות.

זכותך
זכותך להסכים.
זכותך לסרב.
זכותך להביע דעה.
זכותך לשתוק.
זכותך לחשוב אחרת.
זכותך להתחרט.
זכותך להגן על עצמך.
זכותך לשאול.
זכותך ללמוד.
זכותך לעבוד.
זכותך לשרת.
זכותך לבחור.
זכותך לחיות.

מגיע לך.
מותר לך.
זכותך.

וגם לי.

**

מסר זה נכתב מתוך כוונה ועם אנרגיה שיודעת למצוא את דרכה…

חג שמח ופשוט לך ולכל משפחתך,
מכל הלב, חיים מלאים,
רוני ויינברגר.

יג' ניסן – מתח של "גם וגם"

להחזיק את "הגם וגם" יוצר מתח.
זה לא פשוט.
לכאורה, יותר קל מנטלית לאמץ רק קצה אחד של המשוואה.
להחליט שחור או לבן,
ימין או שמאל,
בעד או נגד וללכת עם זה.

**
לא פשוט להחזיק את " הגם וגם "
במיוחד כשלא ברור אם ואיך זה אפשרי.

לא פשוט להחזיק את "הגם וגם"
משום שתוכנתנו לאורך שנים לחשוב "או – או".

לא פשוט להחזיק את "הגם וגם".
זה קשה על אחת כמה וכמה אם יש בינינו היסטוריה טעונה.

**
גם וגם.
גם טובת הארגון וגם טובת העובדים.
גם הצרכים שלך וגם הצרכים שלי.
גם שלום וגם ביטחון.
גם אמון וגם זהירות.
גם טקטיקה וגם אסטרטגיה.
גם תשתיות וגם תפוקה.
גם משפחה וגם קריירה.
גם מה שחשוב לך וגם מה שחשוב לי.

**
שלושה שלבים לחשיבת "גם וגם":
1. להתכוונן לגם וגם – לרצות את זה באמת, גם אם איננו בטוחים שזה אפשרי.
2. לזקק את מה שהכי חשוב לכולם – דיאלוג עם הרבה הקשבה וכבוד.
3. למצוא דרך שתקרב אותנו לשם – פעמים רבות אחרי שעברנו את שני השלבים הקודמים, הדרך מוצאת אותנו.

**
כשאנשים מסוימים שומעים "גם וגם" הם מפרשים את זה כחולשה, ויתור או התקפלות.
ב"גם וגם" הצרכים שלי חשובים לא פחות משלך.
הם על השולחן וימשיכו להיות שם.

חיים מלאים. יום יום.

י' ניסן – אין לך מושג

אין לך מושג.
הפסיקי לחשוב שיש לך.
שחררי חלק מהלחץ.
הפגישה הזו, עם כל חשיבותה, אינה באמת "הזדמנות בלתי חוזרת".
גם אם זה מה שאת אומרת לעצמך.
אין דבר כזה הזדמנויות בלתי חוזרות.
יש צעד. ועוד צעד. יש דרך.
שמתהווה, מתפתחת, נגלית.
יכול להיות שמטרת הפגישה שונה ממה שאת חושבת שהיא?
האם תצליחי להבחין בה כשהיא תתחיל לחשוף את עצמה?

**
אתה לא יודע.
אל תעמיד פנים שכן.
כן תתקבל או לא תתקבל לתפקיד שהגשת אליו מועמדות.
יאמצו את הרעיון שלך או ידחו אותו.
אתה לא יודע באמת אם ההחלטה הקרובה תשרת או תפגע.
ובאיזו צורה.
אותך, את סביבתך, את העולם.
"טוב" ו"רע" הם שיפוטים מוגבלים הנכונים לנקודת זמן מסוימת.
הרפה מההצמדות שלך לתוצאה כזו או אחרת.
במקום זאת החזק כוונה חדה ומדויקת.

**
קצת פחות סימני קריאה.
קצת יותר סקרנות.
קצת פחות שיפוטיות.
קצת יותר ערנות.

חיים מלאים. יום יום.

י"ז אדר ב' – כוונה מלאה

הנפה אחת מדויקת ומלאת כוונה תספיק ליד הלוחם לשבור 10 לוחות עץ.
שיחה אחת אותנטית ומלאת כוונה תחזק את האמון ותוביל לשיתוף פעולה.
רגע אחד מודע, ערני ומלא כוונה יציל חיים ויחסוך הרבה כאב וצער.
מחווה אחת נדיבה ומלאת כוונה תקצר את המרחק ותבנה את מערכת היחסים.
מפגש אחד קשוב ומלא כוונה יכול להביא לריפוי פלאי ולהתקדמות שקשה להסביר.

**
כמה שיחות, רגעים, מחוות ומפגשים מלאי כוונה יצרת היום?

**
יכול להיות שעומס היתר, המחסור בזמן והמרדף האינסופי הם בסך הכול אשליות?
בחירות אישיות הנובעות מבלבול ומחוסר בהירות ?

חיים מלאים. יום יום.

יד' אדר ב' – אם הייתי במקום שלך..

אם הייתי במקום שלך, חווה את מה שאתה חווה ומאמין במה שאתה מאמין,
כנראה שהייתי עושה בדיוק את מה שאתה עושה.

אם הייתי במצב שלך והיו לי את אותם המשאבים הזמינים לך כרגע,
סביר להניח שהייתי נוהג בדיוק כמוך.

יש בי כבוד לך ולמציאות שאת חיה בה כרגע.

אני מבין שהעולם שלך והעולם שלי שונים מאוד.

יש בי הכרה למרחק בינינו ולמורכבות של הסיטואציה.

כשאני שופט אותך, ברור לי שאני שופט מתוך הסיפור שלי, איזושהי דמות מדומיינת שאני מזהה כ"אתה".

**
כמה דברים שאני יכול לעשות עכשיו:

1. לראות אותך קצת יותר כמו שאתה וקצת פחות כמו הסיפור שלי.

2. לבדוק ולעדכן את האמונות שלי, נקודת המבט שלי והמשאבים שלי.

3. לנסות להשפיע על האמונות שלך, נקודת המבט שלך והמשאבים שלך.

4. לפעול מתוך כבוד כדי למנוע נזק או סכנה עבורך ועבורי ( ולא כדי להעניש, לנקום, לחנך או להוכיח כמה אני טוב/חכם/צודק/עליון ואתה רע/טיפש/טועה/נחות).

5. לפעול ממקום של ענווה כדי לנסות לתרום ולשרת את שנינו ואת המצב ( ולא מתוך תחושת הצלת העולם, חשיבות יתר, התנשאות, עליונות או וודאות מוחלטת).

חיים מלאים. יום יום.