תגית: כללים

רגע לפני שנכנסת השבת:
איך היה השבוע הזה עבורכם?
האם הייתם מגדירים אותו כשבוע טוב או רע?
האם בחוויה שלכם זה היה שבוע מצוין, בינוני או גרוע?
לפי אלו כללים אתם מגדירים את השבוע שלכם ???

לפני שאתם עונים אולי תרצו לקרוא את הקטע הבא
שהעתקתי מספרו המצוין של אנטוני רובינס "להעיר את הענק שבפנים".

**
ציטוט:

אני זוכר שקראתי סיפור מרתק בספרו של גרגורי בייטסון,
'צעדים לאקולוגיה מוחית' ("Steps to an Ecology Mind").
היה זה שקלוט (transcript) של שיחה שקיים עם בתו לפני שנים,
ואני אסכם אותה כאן עבורכם.

יום אחד, ניגשה אליו בתו ושאלה אותו שאלה מעניינת:
"אבא, איך דברים מתבלגנים כל כך בקלות?"
הוא שאל אותה, "למה את מתכוונת ב'מתבלגנים', חמודה?"
היא אמרה, "אתה יודע, אבא. כשדברים הם לא מושלמים.
תסתכל על שולחן הכתיבה שלי כרגע. יש דברים בכל מקום. הוא מבולגן.
ורק אתמול בלילה עבדתי כל כך קשה כדי שהוא יהיה מושלם.
אבל דברים לא נשארים מושלמים.
הם מתבלגנים כל כך בקלות !"

בייטסון ביקש מבתו, "תראי לי איך זה כשהדברים מושלמים."
היא הגיבה בכך שהזיזה את כל תכולת המדף שלה למקומות שנקבעו על ידה,
ואמרה, "הנה, אבא, עכשיו זה מושלם. אבל זה לא יישאר ככה."

בייטסון שאל אותה, "מה אם אני אזיז את קופסת צבעי המים שלך
שלושים סנטימטר לכיוון הזה? מה יקרה אז?"
היא אמרה, "לא, אבא, עכשיו זה מבולגן.
בכל מקרה, זה צריך להיות ישר, ולא עקום כמו ששמת את זה."
לאחר מכן שאל אותה, "מה אם הייתי מזיז את העיפרון שלך
מהמקום הזה למקום הזה?"
"עכשיו אתה שוב מבלגן הכול," השיבה.
"מה אם הייתי פותח קצת את הספר הזה?" המשיך.
"גם זה מבולגן !" השיבה.

בייטסון פנה אל בתו ואמר,
"חמודה, זה לא שדברים מתבלגנים כל כך בקלות.
פשוט, יש לך יותר דרכים שבהם דברים יכולים להיות מבולגנים.
יש לך רק דרך אחת שבה דברים יכולים להיות מושלמים."

רובנו יצרנו דרכים רבות להרגיש רע, ורק דרכים אחדות להרגיש טוב באמת.
לעולם איני מפסיק לחוש תדהמה מן המספר המהמם של אנשים,
אשר כלליהם מכינים אותם לכאב.
נדמה כי יש להם מערכת עצומה ומורכבת של מסלולים עצביים,
המובילים אל אותו מצב, שממנו הם מנסים להימנע,
אך יש רק קומץ של מסלולים עצביים שאותם חיברו אל העונג."

**
עד כאן טוני רובינס מתוך הספר "להעיר את הענק שבפנים".

אז מה אתם אומרים עכשיו…?
איך היה השבוע הזה עבורכם?
האם הייתם מגדירים אותו כשבוע טוב או רע?
האם בחוויה שלכם זה היה שבוע מצוין, בינוני או גרוע?
לפי אלו כללים אתם מגדירים את השבוע שלכם ???

אני סוגר שבוע מלא ואינטנסיבי.
מסוג השבועות שאיננו מזמינים לעצמנו… שאנו מוצאים עצמנו פתאום עמוק בתוכם.
שבוע שהתחיל באשפוז (של אמי, שוחררה אתמול..) והתאפיין בשעות בית חולים רבות.

עפ"י כללים מסוימים זה היה שבוע גרוע:
בעיות בריאות, לחץ, דאגה, חוסר וודאות שעדיין נמשך,
זמן מבוזבז, היעדרות מעבודה ומאירוע שרציתי להיות בו,
שינוי תכניות וביטולים, עומס, אי הגעה לדברים חשובים שתכננתי, תקיעות.

עפ"י כללים אחרים זה היה שבוע מצוין:
זמן ביחד, תמיכה, אהבה ודאגה מאנשים רבים, חברויות חזקות,
טיפול רפואי מסור ואמפטי, גמישות וחופש שאינם מובנים מאליהם, הכרת תודה,
נוכחות במקומות חשובים (לא רק בבית החולים), נגיעה באנשים, התקדמות.

שוב ושוב ושוב, אני לומד,
שבמידה רבה הכול (כמעט הכול ?) עניין של נקודת מבט.
של הפרשנות שאנו נותנים למה שקורה לנו ומסביבנו.
של הבחירות שאנו בוחרים והאחריות שאנו לוקחים (או לא).

שתהיה שבת של שלום,
הרבה בריאות, שלווה ושמחה,
חיים מלאים. היום.
רוני ויינברגר

אתה.
שיוצא בקרוב לדרך חדשה.
אני כבר מתגעגע אליך.
תודה רבה שחשבת עלי היום,
ושעדכנת אותי.
הייתי מתבאס לגלות את זה במקרה,
לשמוע את זה ממישהו אחר,
או פשוט לשים לב פתאום שאתה כבר לא שם.

תודה על החברות שלך.
תודה על הקשר, המפגשים והעשייה המשותפת שלנו.
תודה גדולה על השיעור שאני מקבל ממך גם עכשיו.

נפרדתי מחברה אחת לפני כמה שנים.
ומחבר טוב אחר לפני כמה חודשים.
ועכשיו ממך.
ואולי בפעם הבאה ייפרדו ממני.

כנראה שאלה כללי המשחק.
אין פה טוב או רע.
שום דבר לא אישי.
כל אחד מאיתנו
יכול לשחק בכל תפקיד
בכל רגע נתון.

אתה איש יקר.
ואהוב.
ושווה.

באמת.

זכור את זה.

דרך צלחה…

חיים מלאים. יום יום.

מה אתה עושה כשאתה על המגרש ולא רוצה לשחק לפי כללי המשחק?
מה את עושה אם את מאמינה שכשתשחקי לפי כללי משחק אחרים, תפסידי או תהפכי להיות לא רלוונטית?
איך משנים את חוקי המשחק תוך כדי המשחק עצמו??

**
למשחקים ובמגרשים מסוימים אין תשובות פשוטות.
אם אתה לא משחק, הימנע מלשפוט אחרים שמשחקים.
אין לך מושג מה עובר עליהם ומה הם עוברים.
אם את לא על המגרש, אל תהיי כל-כך בטוחה שיש לך פתרונות.
אולי את אפילו לא מבינה את הבעייה.
("בעיית ערכיות ושחיתות" יכולה להיות סיסמא פשטנית של צופה מהצד).

**
קצת ענווה כשאתה צופה במשחק השונה מהמשחק שלך.
נקודת התחלה אפשרית היא רצון אמיתי להבין,
כבוד לשחקנים שמתמודדים במגרש מורכב
והכרה בכך שאין לך הרבה מושג.

**
שני כיוונים לעזרה והשפעה:
– הצטרף למשחק ולשורת השחקנים שרוצה לשנות את הכללים מבפנים.
– סייע מבחוץ בדרך רלוונטית כלשהי. לשחקן מסוים או לשינוי הכללים. (בדגש על רלוונטית).

חיים מלאים. יום יום.

רבים מאיתנו "אולפו" לאורך השנים להיות נחמדים.

בכדי להיות נחמד יש למלא בסך הכול שני כללים:
1. לומר ולעשות אך רק דברים שמרצים אחרים.
2. אם אתם עומדים לומר/לעשות משהו שעלול לגרום לאחרים לא להיות מרוצים, חזרו לכלל #1.

בכדי לעמוד בכללי הנחמדות כל הזמן עליכם לפתח יכולת גבוהה בלא להיות אותנטיים.
אבל, כשאתם לא אותנטיים, אתם לא הכי נחמדים.

בלתי אפשרי אם כן לנצח במשחק ה"נחמדות" כשמשחקים לפי הכללים הללו.
הדרך היחידה לצאת מהלולאה חסרת הסיכוי הזו, היא לבחור להפסיק את המשחק.

הפוסט נכתב (ובמידה רבה תורגם) בהשראת סקוט נואל.

**
בא' תשרי לקחתי על עצמי התחייבות לכתוב פוסט בכל יום בשנת תשע"ו.
הערב אני חוגג סגירה של חודש שלישי וכתיבה של 90 פוסטים יומיים רצופים.
תודה רבה על התגובות שלכם, הפרגון, העידוד והדחיפה.
נתראה מחר… אולי, בעזרת השם..

חיים מלאים. יום יום.