תגית: למידה

לפני שבוחרים בדרך כזו או אחרת,
לפני שמחליטים איך להתקדם ומה לעשות,
כדאי להגדיר את ה"למה":
"למה חשוב לנו לעשות את מה שאנו עומדים לעשות?"

**
דוגמא –
חידוד כוונות לפני נתינת משוב: "למה חשוב לנו לתת משוב?"

סיבה אפשרית א': כדי לתקן את האדם שמולנו.
סיבה אפשרית ב': כדי להוציא מהאדם שמולנו יותר.
סיבה אפשרית ג': כדי לסייע לאדם שמולנו להתנהל בצורה טובה יותר.
סיבה אפשרית ד': כדי לחנך, ליישר או לאלף את האדם שמולנו.
סיבה אפשרית ה': כדי לאפשר לאדם שמולנו ללמוד, להתפתח ולגדול.
סיבה אפשרית ו': כדי להוכיח לאדם שמולנו (או למישהו אחר) שאנו צודקים וחכמים.
סיבה אפשרית ז': כדי להראות לאדם שמולנו שאנו טובים יותר.
סיבה אפשרית ח': כדי לשחרר קיטור ולפרוק תסכולים.

**
נתינת משוב המונעת מ"למה" שונה, תתבצע בדרך שונה ותייצר תוצאות שונות.
"למה" הוא הצעד החשוב שלפני הצעד הראשון.

חיים מלאים. יום יום.

איך אתה יודע שאתה עסוק מדי ?

– אין לך זמן ללמוד משהו שבא לך.
– אין לך זמן לפגוש אנשים שאת רוצה. או לשוחח עמם.
– אתה בלחץ ולא נהנה מספיק מהדרך שאתה עובר.
– אין לך זמן לעצור, לנוח, לנשום ולשחק.
– אין לך לגיטמיציה פנימית לעצור, לנוח, לנשום ולשחק.
– הדברים החשובים בחייך – שכחת מהם או שאתה זוכר אותם כ"כותרות ריקות" בלבד.

**
אם אחד מהמצבים הללו מתקיים עבורך כנראה שאת עסוקה מדי.
אם כמה מהמצבים הללו מתקיימים כנראה שהגיע הזמן לחישוב מסלול מחדש.
אם כל המצבים הללו מתקיימים הגיע הזמן לעצור.

**
התשובה לשאלת "עומס יתר או עסוק מדי" אינה נמצאת ביומן שלך או בהסתכלות אובייקטיבית של מישהו מהצד.
היא נמצאת בתחושה האישית שלך ובניהול תשומת הלב שלך.
באופן פרדוקסלי (או לא), יעילות גבוהה מאוד יכולה להיות סימן ל-"עומס יתר ועסוק מדי".

חיים מלאים. יום יום.

האם יש בארגון שלך מספיק שמחה?

הנה ההגדרה שלי לשמח"ה ארגונית על ארבעת המרכיבים הקריטיים שלה:

שותפות, שיתוף והשתתפות.
משמעות וערך גבוה (לעובדים, ללקוחות, לבעלי עניין).
חגיגות, שמחה, הכרת תודה וכיף.
התפתחות ולמידה אישית ומקצועית.

**
חמש מחשבות על שמח"ה ארגונית:
• שמח"ה ארגונית היא הרבה מעבר לרק ימי כיף, שכר גבוה ופינוקים אחרים.
• לחברה לא שמח"ה יהיה קשה מאוד להצליח לאורך זמן.
• אפשרי לפגוש את ארבעת מרכיבי השמח"ה בארגון או בחברה.
• כעובד/ת, ראוי וכדאי לשאוף לעבוד בחברה שיש בה שמח"ה אישית וארגונית.
• ארבעת מרכיבי השמח"ה אישיים ואינדיוידואליים. השמח"ה שלי היא לא בהכרח השמח"ה שלך.

חיים מלאים. יום יום.

אתם צריכים להעביר מים מנקודה א' לנקודה ב' בעזרת דלי.
באיזה דלי תבחרו – הגדול יותר או הקטן יותר?
הגדול יותר הוא לא תמיד המשתלם יותר.
בטח לא כשיש בו חורים והמים זולגים ממנו תוך כדי תנועה.

**
איזה ארגון רווחי יותר –
ארגון א' שסך ההכנסות בו 10 מיליון ₪ או ארגון ב' שסך ההכנסות בו 20 מיליון ₪?
גדול ההכנסות אינו הגורם היחיד המשפיע על הרווחיות ולעתים גם לא המרכזי.
לפעמים הקטנת הכנסות יכולה להגדיל רווחיות (כתוצאה מהקטנת הוצאות ומיקוד בפעילויות בעלות ערך גבוה).

**
מהר יותר, גבוה יותר, חזק יותר, הרבה יותר,
זה לאו דווקא טוב יותר או אפקטיבי יותר.
וגם לא בהכרח שמח, משמעותי או בריא יותר.

**
כמה דברים שתורמים ל"שורה התחתונה" ו"לסגירת חורים בדלי":
• עצירה. נשימה.
• חגיגה והכרת תודה.
• רפלקציה ולמידה.
• מיקוד בדברים חשובים.
• שותפים אמיתיים.

אם אתם לא מקדישים מספיק תשומת לב לדברים הללו סביר להניח ש"הדלי" שלכם דולף וש"ההכנסות" שלכם מתאדות.

חיים מלאים. יום יום.

חמש המחוייבויות

1. מחוייבות ללמידה – גדילה, צמיחה, שינוי והתפתחות. בתחום שמעניין אותך או שחשוב לך, ברמה אישית ומקצועית.

2. מחוייבות לעשייה – לעשות את "העבודה" שלך, להיות בתנועה, לספק את הסחורה, לרדת לשטח, להביא ערך, לשרת.

3. מחוייבות לאנשים החשובים בחייך – בן/בת הזוג, ילדיך, הוריך, חברים קרובים, אנשים אחרים שחשובים לך, שאתה אוהב, מעריך ומוקיר.

4. מחוייבות לעצמך – דאגה למשאב ולנכס הכי חשוב שלך הנמצא בכל מקום שאת נמצאת בו ומשפיע על כל דבר שאת עושה.

5. מחוייבות לערכים שלך – לערכי המפתח שמובילים אותך, למצפן הפנימי שלך.

**
חמש המחוייבויות הללו רלוונטיות מאוד עבורי היום.
נראה לי שהן רלוונטיות מאוד עבורי כבר כמה וכמה שנים.

למה אתם מחוייבים היום ובחיים? איך זה בא לידי ביטוי ?

חיים מלאים. יום יום.

הוראות הליכה לדרך:

להחזיק כוונה.
לבחור כיוון.
להיות מחוייב לתהליך.
להיות מחוייב לדיאלוג.
לגלות גמישות.
להימנע מהינעלות על פתרון מסוים (או על נקודת מבט אחת).
לנוע יום-יום.
לחגוג.
להתאבל.
ללמוד.
לנוח בין לבין.

חיים מלאים. יום יום.

לעלע"ל =
למידה – עשייה – למידה – עשייה – למידה.

**
דוגמא לשימוש:

"מתי עלעלת בפעם האחרונה?"
= מתי היתה הפעם האחרונה שבה היית ברצף אינטנסיבי של עשייה ולמידה השזורים זה בזה?

**
יש משהו חזק, עוצמתי ובריא בשילוב של עשייה ולמידה.

למידה:
לעצור לאחר עשייה מסוימת,
לנשום.
להתבונן בדרך שעברנו,
לחגוג את ההצלחה,
לכאוב את הפספוס,
לבקש משוב,
להפיק לקחים,
לסמן דבר או שניים להמשך,
לקחת אויר ו… לחזור לעשייה.

עשייה:
להחליט שהגיע הזמן לקפוץ למים,
לקפוץ למים,
לעבור מדיבורים ותיאוריה, איסוף מידע, בחינה, ומחשבה
למעשים והתנסות.
לצאת לאור, להתמודד עם החשש,
להפשיל שרוולים, להתחכך עם המציאות,
להסכים להיות בתנועה,
גם אם היא לא מושלמת (ובד"כ היא לא).

וחוזר חלילה.

**
רוצים לעלע"ל איתי בקרוב?
העלעול מתחיל ב 4/1/16.
הגשת מועמדות מסתיימת בעוד 15 יום.

חנוכה שמח ומלא אור. חיים מלאים. יום יום.

בשבוע הבא אקיים סדנת יום לכתשעים מנהלים בדרגים שונים של חברה מסוימת.
לקראת סיום, בחמש עשרה הדקות האחרונות של המפגש,
יקבלו כל משתתפי ומשתתפות המפגש פתק קטן ויתבקשו לכתוב לעצמם תשובה לשאלה הבאה:

"מה הדבר או שני הדברים (כלי, תובנה, שאלה וכו') שאת/ה לוקח/ת לעצמך מהיום?"

סביר להניח שיותר מ- 50% מהם יתעלמו מההזמנה, יעבירו את הדקות האחרונות ויחכו שהסדנה תסתיים.

30%-40% ישרבטו משהו על הפתק.
כי הם ממושמעים וכי חשוב להם להיות "בסדר" עם מארגני הסדנה.

10%-20% יזקקו ויחדדו לעצמם 1-3 נקודות מפתח מרכזיות עבורם מיום העיון.
תובנה אישית, כלי מקצועי, למידה משמעותית וכו'.
ייתכן שהם ימשיכו לחשוב על כך בדרכם הביתה ובאותו ערב.

כ 3% או פחות יקחו את נקודות המפתח שלהם וינסו להטמיע אותן בשטח.
ליישם כבר למחרת בבוקר או עוד באותו שבוע.

*****
כשנכנסים בבוקר לחדר, תוך כדי היום ואפילו בסופו,
אין באמת יכולת לצפות מי מהמשתתפים יהיו בקבוצת ה 10-20% ומי בקבוצת ה 3%.
לכולם יש את חופש הבחירה, האפשרות והיכולת.
למעטים יש את הכוונה, הרצון והמשמעת.

בריצה למרחקים ארוכים,
הכוונה, הרצון והמשמעת ללמוד וליישם יוצרת הבדל עצום לאורך זמן.
הרבה יותר מתנאי הפתיחה, מהמזל ומגורמים נוספים.

למידה יכולה להתרחש בכל יום, בכל מצב ובכל מקום.
אין צורך לחכות לסדנה רשמית או להזמנה של מנחה כדי לסמן לעצמנו מה אנו לוקחים מכאן.

עצירה של כמה דקות להתבוננות ולמידה,
בגמר פגישה, לאחר פעילות, או בסופו של יום,
תהיה כנראה אחת ההשקעות היותר משתלמות שלך בעצמך. לעצמך.

תרבות של למידה משמעותית ויומיומית בארגון או בחברה,
בשונה מתרבות של אשמה וענישה,
יכולה להפוך ליתרון מקצועי, אסטרטגי ותחרותי מהמעלה הראשונה.

חיים מלאים. יום יום.

אם לא תשלים את המטלות הלימודיות בזמן תישאר כתה.
אם לא תעברי את המבחנים תאלצי לחזור על הסמסטר.
אם תיכשל במבחן הנהיגה תצטרך להיבחן שוב.
בגרות שלא השלמת, תשלימי אחרי הצבא.

יש מצבים שבהם אסטרטגיות של אי התמודדות,
אי לקיחת אחריות ודחייה לרגע האחרון לא תעזורנה.
לפעמים להתעורר בדקה ה- 90 או (ה- 85) זה מאוחר מדי.

ואז, פשוט תצטרך לחזור שוב על השנה, על הסמסטר, על המבחן.
הרעיון הזה רלוונטי גם למקומות נוספים בחיים.
גם לשיעורים שמחוץ לכותלי בית הספר או האוניברסיטה.
שיעורים של מערכות יחסים ואהבה.
שיעורים של ערכים ומוסר.
שיעורים של חופש, כוח והשפעה.
שיעורים של ביטוי עצמי והקשבה.

אם לא תשלים את השיעור תידרש לעבור אותו שוב.
אל דאגה, תקבלי הרבה הזדמנויות.
ככל שתצטרך.
אולי יותר ממה שתרצי.
הן תישלחנה אליך בצורות שונות, על ידי אנשים שונים ובמצבי חיים שונים.
(לפעמים כשהשיעור מספיק חשוב, ייתכן שבכדי להשלים אותו,
תידרש לחזור לכאן במעבר הבא או בגלגול נוסף).

שאלות למחשבה:
– מה השיעור החשוב עבורך כרגע שאת/ה מסרב/ת לראות ולהבין?
– מה השיעור החשוב עבורך כרגע שאת/ה כבר מבין/ה אך מתקשה להפנים?

חיים מלאים. יום יום.

"האנאלפביתים של המאה ה 21 לא יהיו אלו שלא ידעו לקרוא ולכתוב, אלא אלו שלא ידעו ללמוד " / אלווין טופלר

"The illiterate of the 21st century will not be those who cannot read and write, but those who cannot learn, unlearn, and relearn.” / Alvin Toffler

*****
בכדי לקיים את עצמנו לפני כמה מיליוני שנים יצאנו לצוד או ללקט.
בכדי לקיים את עצמנו לפני כמה אלפי שנים עבדנו את האדמה וגידלנו בעלי חיים. (המהפכה החקלאית)
בכדי לקיים את עצמנו לפני כמאתיים שנה חיפשנו עבודה במפעל או בחברה (המהפכה התעשייתית).
מי יודע איך נקיים את עצמנו בעוד עשר, עשרים או חמישים שנה?

*****
MBA עולה לא מעט (כסף והשקעה) וכבר לא מבטיח הרבה.
חומר שנלמד היום בשנה הראשונה באוניברסיטה יכול להיות לא רלוונטי בסיום התואר.
תלמידה בבי"ס יסודי תפגוש בעוד 15 שנה (כשתשתחרר מהצבא ?) מציאות שונה לחלוטין מהמציאות הנוכחית.

הדבר היחיד שקבוע ובטוח הוא השינוי.

בתי הספר נוצרו (לפני מאתיים שנה) בכדי להכשיר כוח אדם המוני לעבודה במפעלים.
קריאה, כתיבה וצייתנות היו מיומנויות מפתח.
המשכנו הלאה.
קריאה, כתיבה וצייתנות אינן מספיקות היום.
גם לא העתקה מגוגל או מויקיפדיה.

מיומנויות למידה והתמודדות עם שינוי הופכות להיות קריטיות יותר ויותר.
האנאלפביתים החדשים הם אלו שלא ידעו ללמוד ולהסתגל לשינוי.

*****
מה למדתם היום?
מה למדתם השבוע?

אפשר להפסיק להתבכיין על זה שבתי הספר או מקומות העבודה לא ממלאים את תפקידם.
(גם זה ישתנה בקרוב. לא מעט אנשים ומגמות פועלים בכיוון).
אם יש לכם מחשב או סמארטפון אתם במרחק לחיצה מלמידה משמעותית, רלוונטית וחינמית כמעט בכל נושא שהוא.

למדו איך ללמוד.
בחרו ממי ללמוד.

חופש, שפע והזדמנויות למידה שכאלו לא היו קיימים מעולם.

חיים מלאים. יום יום.