תגית: לקבל

במהדורות החדשות שלאחר פטירתו של נלסון מנדלה, 
צוטט מפיו משפט שנאמר בסמוך למותו:
"עכשיו, אחרי כל השנים הללו, אני רוצה לנוח. 
הרווחתי את הזכות הזאת."

מנדלה נפטר בשנת 2013, בגיל 95.
יש משהו מעורר השראה במשפט הזה, 
הנאמר ע"י מנהיג אמיץ ובעל השפעה עצומה שעשה כל-כך הרבה במהלך חייו.

**
ויש בכך גם משהו שמעורר בי עצב…

"הזכות לנוח" אינה שמורה רק לנשיאי מדינה לשעבר בני 95, בסמוך למותם,
שישבו בכלא, זכו בפרס נובל לשלום והובילו מהפכה במדינתם.

הזכות לנוח, לעצור, לנשום, ליהנות מ"הכאן והעכשיו",
היא זכות טבעית של כולנו.
כבר עכשיו.
לא חייבים להקדיש חיים שלמים למרוץ, למרדף או למלחמה,
בכדי להרוויח אותה.

**
באוקטובר 2015 כתבתי על שלושה מדדים חדשים לאיכות חיים: 
זב"ד – זמן בין דאגות.
זב"כ – זמן בין כעסים.
זב"ח – זמן בין חגיגות.

ככל שהזב"ד והזב"כ גבוהים יותר, כך איכות החיים גבוהה יותר.
באופן דומה, ככל שהזב"ח נמוך יותר, כך איכות החיים גבוהה יותר.

היכולת לעצור, לנוח, להיות נוכחים עם מה שעובר עלינו כרגע,
מבלי להתעסק בעתיד או בעבר, יכולה לתרום רבות לאיכות חיינו.

**
"אני זוכר שיום אחד בשנות השבעים,
בזמן שעבדנו בעבור המשלחת הבודהיסטית-וייטנאמית לשלום בפריז, הגיעו חדשות נוראות.
הרבה אנשים נמלטו אז מוייטנאם בסירות, מה שתמיד היה מסע מאוד מסוכן.
נשקפו להם לא רק סכנות של סערות, מחסור בדלק, במזון או במים,
אלא גם סכנה של תקיפות מצד פיראטים שהיו פעילים לאורך חופי תאילנד.
הסיפור ששמענו היה טרגי – 
פיראטים על סירה, גנבו חפצי ערך ואנסו ילדה כבת אחת עשרה.
כשאביה ניסה להתערב, הוא נזרק מהסיפון.
אחרי ההתקפה, הילדה קפצה גם היא מהסיפון.
שניהם נספו.

אחרי ששמעתי את החדשות האלה, לא יכולתי לישון.
רגשות העצב, החמלה והרחמים היו כה עזים.
אבל כמתרגלים, אנחנו לא יכולים להניח לרגשות כעס וחוסר אונים לשתק אותנו.
לכן תרגלתי מדיטציה בהליכה, מדיטציה בישיבה ונשימה מודעת,
כדי שאוכל להתבונן במצב יותר לעומק וכדי לנסות להבין.

דמיינתי את עצמי כילד קטן שנולד למשפחה ענייה בתאילנד, אבא שלי דייג אנאלפבית.
דור אחר דור, אבותיי חיו בעוני, ללא חינוך, ללא עזרה.
גם אני גדלתי ללא חינוך, ואולי עם אלימות.
יום אחד מישהו מציע לי לצאת לים ולהתעשר כפיראט ואני בטיפשותי מסכים, 
נואש לצאת סוף כל סוף ממעגל העוני הנורא.
ואז, תחת לחץ מהפיראטים האחרים, וללא משמר חופים שיעצור אותי, 
אני כופה עצמי על נערה צעירה ויפה.

כל חיי, איש לא לימד אותי איך לאהוב או להבין.
מעולם לא רכשתי השכלה.
איש לא הראה לי עתיד.
אם הייתם שם על סירה, חמושים ברובה, יכולתם אולי לירות בי.
יכולתם להרוג אותי.
אבל לא היה בידכם לעזור לי.

כשעשיתי מדיטציה באותו לילה בפריז,
ראיתי שמאות תינוקות ממשיכים להיוולד בנסיבות דומות והם יגדלו להיות פיראטים,
אם לא אעשה משהו עכשיו כדי לעזור להם.
ראיתי את כל זה והכעס שלי נעלם.
ליבי נמלא אנרגיה של חמלה וסליחה.
יכולתי לחבוק בזרועותיי לא רק את הילדה בת האחת עשרה, אלא גם את הפיראט.
יכולתי לראות את עצמי בהם.
זהו פרי ההתבוננות בריקות, בקיום ההדדי.
יכולתי לראות שסבל אינו רק פרטי, הוא גם קולקטיבי.
סבל יכול לעבור אלינו מאבותינו, או שהוא יכול להיות בחברה סביבנו.
ההאשמה והשנאה שלי פחתו והלכו, 
ואני הפכתי נחוש לחיות את חיי בדרך כזו שבה אוכל לעזור לא רק לקורבנות אלא גם לתוקפים.

כך, אם תקראו לי תיך נהאת האן, אומר 'כן, זה אני.'
אם תקראו לי הילדה הצעירה, אומר 'כן, זה אני.'
אם תקראו לי הפיראט, גם אז אומר 'כן, זה אני.'
כל אלה הם שמותיי האמיתיים.
אם תקראו לי ילד עני באזור מלחמה, ללא עתיד, אומר "'כן, זה אני.'
ואם תקראו לי סוחר הנשק, שמכר את כלי הנשק שסייעו לאותה מלחמה, אומר "'כן, זה אני.'
כל האנשים הללו הם אנחנו.
אנחנו בקיום-הדדי עם כולם."

~ מתוך "אמנות החיים", מאת תיך נהאת האן, עמודים 29-31.

**
לעיתים, במהלך סדנאות אני משתף בדוגמא הזו.
לחלק מהמשתתפים קשה להתחבר אליה והיא תמיד "מקפיצה" את החדר.
מבחינתם, אונס ורצח הם קווים אדומים שאסור להבין או לקבל.
חלקם מאמינים שעצם הניסיון להבין, נותן לגיטימציה לפעולות דומות.

ומה לגבי דוגמאות אחרות, שאינן אונס או רצח?
מה לגבי קונפליקטים "רגילים" במשפחה, בעבודה, בקהילה?
עד כמה במצבים הללו אנו רוצים או מוכנים לנסות להבין את הצד השני?

**
יש הבדל עצום בין להבין, לבין להסכים או לקבל.

אני יכול להבין (או לנסות להבין) אדם כלשהו, וגם לא להסכים עם דרכו או לפעול להפסקת מעשיו.
במקרה כזה המוטיבציה שלי תהיה להגן על עצמי, ואולי גם עליו, ולא להעניש, "לחנך" או לנקום.

כשאנו פועלים מתוך הבנה וחמלה, אנו מנסים לתת מענה לצרכים החשובים שלנו וגם של אחרים.
כשאנו פועלים מתוך כעס ושנאה, אנו מנסים לפגוע באלו שאנו מזהים כאויבים שאחראים לסבלנו.

חג שמח ושבת של שלום,
חיים מלאים,
רוני ויינברגר

שני דברים לזכור – כשאני מקבל ממך משוב:

1. יש משהו בדברייך. את צודקת ברמה מסוימת.
(רמה מסוימת ולא רמה מוחלטת).

2. את לא יכולה לראות אצלי משהו שלא קיים אצלך.
(אנחנו מראות. הדבר שאת רואה בי קיים גם בתוכך.)

**
שני דברים לזכור – כשאני נותן לך משוב:

1. יש משהו בדברי. אני צודק ברמה מסוימת.
(רמה מסוימת ולא רמה מוחלטת).

2. אני לא יכול לראות אצלך משהו שלא קיים אצלי.
(אנחנו מראות. הדבר שאני רואה בך קיים גם בתוכי.)

**
משמעויות:
– אפשר להתגונן פחות, להתנגד פחות.
– אפשר להיפתח יותר, להסתקרן יותר.
– אנחנו יותר קרובים מרחוקים.
– אנחנו עוזרים זה לזה לראות את עצמנו.
– אנחנו עוזרים זה לזה לראות זה את זה.

חיים מלאים. היום.

כשנפגשתי עם מירי ביום ראשון,
סיפרתי לה שחלק ממה שמאפיין את החודשים האחרונים שלי,
הוא שדברים משמעותיים מאוד שאני נחשף אליהם או חווה תוך כדי השבוע,
אינם שם בתחילתו.
לצד העבודה המתוכננת, האנשים שאני מכיר והנושאים שכבר על הצלחת,
בכל שבוע מופיעים, מתגלים ונוצרים, רעיונות, אנשים ונושאים חדשים,
שאיני מכיר, שלא היו שם קודם או שלא הייתי מודע לנוכחותם בעולם.
כשאני פותח שבוע, אני יודע שבסבירות גבוהה זה יקרה,
למרות שאין לי מושג מה זה יהיה או מהיכן זה יגיע.
זה קורה כמעט בכל שבוע.
זה קרה גם השבוע.

**
בבוקר יום שני (מספר שעות לאחר המפגש עם מירי),
במהלך נסיעה לעבודה, זכיתי להכיר את אסתר פרל – Esther Perel.
(אסתר לא זכתה להכיר אותי עדיין…).
נחשפתי אליה תוך כדי הקשבה לפודקסט בנושא מערכות יחסים:
כחמישים דקות (באנגלית) שבמהלכן אסתר משתפת בתפיסת העולם שלה,
בניסיונה רב-השנים ובכלים המעשיים שאותם היא פיתחה ושאיתם היא עובדת.
קפסולות מרוכזות של מידע ואנרגיה לחיים שלמים.
מסוג החומרים שאני מצטער שלא נחשפתי אליהם
לפני 25 שנים, או 15, או 10, או 5,
ושיש בי הכרת תודה על שנחשפתי אליהם היום.

**
כשלומדים שפה חדשה,
ישנם פעלים מרכזיים נפוצים החוזרים שוב ושוב בתדירות גבוהה.
השליטה בפעלים אלו והיכולת להשתמש בהם,
מאיצה את קצב לימוד השפה ואת מיומנות השימוש בה.

גם מערכת יחסים היא שפה.
עפ"י אסתר, בשפת "מערכת היחסים" ישנו מספר פעלים מרכזיים, חשובים במיוחד,
שמיומנות השימוש בהם משפיעה בעוצמה על איכות מערכות היחסים.

שבעת הפעלים המרכזיים במערכות יחסים:

1. לבקש
2. לקבל
3. לקחת
4. לתת
5. לסרב
6. לשתף
7. לשחק

1. לבקש
איך אתה מבקש?
כמה קל או קשה לך לבקש?
ממי אתה מבקש וממי לא?
מה המשמעות של לבקש עבורך?

2. לקבל
עד כמה קל או קשה לך לקבל?
איך אתה מקבל? ממי אתה מקבל?
איך זה מרגיש לך כשזה קורה?
מה המשמעות של לקבל עבורך?

3. לקחת
האם את מרשה לעצמך לקחת?
איך את לוקחת?
באילו מצבים זה קורה ובאילו לא?
מה המשמעות של לקחת עבורך?

4. לתת
איך אתה נותן?
מה אתה נותן ולמי?
עד כמה קשה או קל לך לתת?
מה המשמעות של לתת עבורך?

5. לסרב
עד כמה קל או קשה לך לסרב?
באילו מצבים את מסרבת ובאילו את נמנעת מכך?
איך את מסרבת?
מה המשמעות של לסרב עבורך?

6. לשתף
עד כמה קל או קשה לך לשתף?
מתי אתה משתף? במה? במה לא?
מה ההבדל בין לשתף ולתת עבורך?
מה המשמעות של לשתף עבורך?

7. לשחק
מתי ואיפה את משחקת?
איך את משחקת? איך המשחק שלך בא לידי ביטוי?
עד כמה קל או קשה לך לשחק?
מה המשמעות של לשחק עבורך?

כשעוברים על הרשימה הזו, אפשר לבדוק בסקרנות:

– באילו פעלים המיומנות שלכם גבוהה ומרגיש לכם נוח וזורם?
– באילו פעלים המיומנות שלכם נמוכה ומרגיש לכם קשה ומאתגר?
– האם יש פועל מסוים שחשוב לכם להתמקד בו?
– איזו מיומנות הייתם רוצים לפתח בתוככם?

**
כשם שניתן ללמוד מיומנויות נהיגה, נגינה או בישול
כך גם ניתן ללמוד מיומנות של מערכות יחסים.

– איפה למדת מערכות יחסים?
– מי לימד אותך להיות בעל, אישה, אימא או אבא?
– איפה למדת לבקש I לקבל I לקחת I לתת I לסרב I לשתף I לשחק?
– מי לימד אותך איך לעשות זאת ועד כמה זה רצוי, מקובל או אסור ?

כולנו למדנו את זה.
כשם שלמדנו את "זה",
כך אנו יכולים ללמוד משהו אחר.
כשם שלמדנו ממישהו מסוים,
כך אנו יכולים ללמוד ממישהו אחר.
שינוי אפשרי.
זה לא מאוחר מדי.
שינוי יכול להיות קל, זורם ומיידי.
שינוי יכול להיות קשה, מפחיד והדרגתי.
מודעות היא תנאי הכרחי ולא מספיק לשינוי.
מודעות יכולה להיות כואבת ומשמחת בעת ובעונה אחת.
לאט לאט.
להמשיך לנשום…
גם כוונה היא תנאי הכרחי לשינוי. הכרחי ולא מספיק.

מודעות + כוונה + למידה + יישום = שינוי

**
עד בוקר יום שני השבוע,
אסתר פרל לא היתה קיימת בחיי.
אולי גם בחייכם.
מרגע "הגילוי" ועד עתה,
אסתר ואני בילינו כמה וכמה שעות ביחד.
מאותו בוקר יום שני השבוע,
היא כנראה תישאר בחיי ותשפיע עליהם.
אולי גם על חייכם.

ניתן להקשיב לפודקסט המלא (כ-50 דקות) כאן.
אם זה ימצא חן בעיניכם, תמצאו אחד נוסף שלה באותו מקום.

שבת של שלום,
חיים מלאים, היום,
רוני ויינברגר

===================

הרצאת "להרבות טוב בעולם"

בקרוב תיערך הגרלת 3 הרצאות חינמיות של "להרבות טוב בעולם".
תודה לארגונים העסקיים, החברתיים והציבוריים שכבר פנו והביעו עניין להשתתף בהגרלה.
ההרצאה מיועדת לקהל של כמה עשרות משתתפים לפחות (אפשר גם מאות…).
בין היתר היא תיגע בנושאים הבאים:
• אופטימיות מעשית ותקווה אמיתית בעולם פסימי, ציני, חשדן ומלא כאב.
• להרבות טוב ולהפחית רע בכל יום – בבית, בעבודה, בסופר ובפקק התנועה.
• חגיגות ואבל – הגברת נוכחות עם שמחה וסבל.
• אחריות אישית ופוטנציאל השפעה אינסופי אמיתי שיש לכל אחד מאיתנו.
• החשיבות והלגיטימיות של עשיית טוב גם לעצמנו.
• פלטפורמות לעשיית טוב (ורע) בעולם.

במידה ואתם מעוניינים להשתתף בהגרלת הרצאת "להרבות טוב בעולם" חינמית
(עלותה המלאה של ההרצאה אלפי שקלים) אנא צרו איתי קשר במייל חוזר או דרך האתר 
וכתבו כמה מילים על הארגון שלכם.

לא ביקשת את זה וקיבלת.
לחוות את המשבר הכלכלי הזה שפתאום נוחת ומטלטל.

לא הזמנת משהו כזה וזה כאן עכשיו.
להתמודד עם האתגר הרפואי הזה באמצע החיים.

רצית שמשהו מסוים יקרה והוא לא קרה.
להפסיד בבחירות לראשות מועצת התלמידים.

קיוית שמשהו מסוים לא יקרה והוא קרה.
להיפרד ממישהו אהוב.

**
לפספס.
להיכשל.
להידחות.
להיתקע.
לכאוב.
לאבד.
ליפול.
להתרסק.

לנשום.
להתאבל.
להתמודד.
להבין.
ללמוד.
לבקש.
לגלות.
להתרומם.
להילחם.
להצליח.
לחגוג.

לגדול.
לצמוח.
להתפתח.
להשתנות.
לחיות.

**
לפעמים אנחנו מקבלים את מה שאנחנו צריכים ולא את מה שאנחנו רוצים.
לעתים אנחנו מקבלים את מה שמדויק לנו ולא את מה שאנו חושבים שמדויק לנו.

חיים מלאים. היום.

1. לקבל אותו וללמוד ממנו.
להקשיב למשוב.
לבדוק בתוכנו בסקרנות ובכנות.
לראות שזה רלוונטי ושיש בזה משהו חשוב עבורנו.
(גם אם המסר פחות נעים ומהנה).
לקבל את המשוב, ללמוד ממנו ולהפנים אותו.

**
2. לשמוע אותו ולהתעלם ממנו.
להקשיב למשוב.
לבדוק בתוכנו בסקרנות ובכנות.
לגלות שזה לא רלוונטי ושאין בזה כלום עבורנו.
(להגיע למסקנה הזו רק אחרי בדיקה אמיתית וכנה).
להתעלם מהמשוב הזה ולהמשיך הלאה.
בלי לבזבז עליו עוד טיפת אנרגיה.

לא כל משפט שנשלח לעברנו הוא רלוונטי ובעל ערך.
לא כל ביקורת שמוטחת בנו "שווה" את ההתייחסות ואת תשומת הלב שלנו.

**
תודה לאלכס קורנהאוזר, מנכ"ל אינטל ישראל לשעבר,
שלימד אותי את השיעור החשוב והמפתיע הזה,
אי שם באילת לפני כ-12 שנים
ושנתן לי (ולעשרות המנהלים שהיו בחדר) את הלגיטימציה ואת החופש לעשות את זה.

חיים מלאים. יום יום.

"המחיר של משהו הוא הכמות של מה שנקרא 'חיים'
המוחלפת עבורו, כעת או בטווח הארוך"
– הנרי דיוויד ת'וראו
*****
The cost of a thing is the amount of what I will call life"
"which is required to be exchanged for it, immediately or in the long run
Henry David Thoreau –

*****
המחיר של משהו אינו סכום הכסף שהוא עולה.
המחיר של משהו אינו כמות הזמן שהוא נמשך.
המחיר של משהו אינו מספר הקולות שהוא מביא.
המחיר של משהו אינו המעמד שהוא מייצר.

המחיר של משהו הוא כמות החיים שהוא נותן, או כמות החיים שהוא לוקח.

*****
את כמות החיים לא ניתן להעריך על פי שווי שוק או למצוא במחירון של יצחק לוי.
כמות החיים היא סובייקטיבית ושונה מאדם לאדם.
כמות החיים היא משהו שמרגישים. שחווים.

ברמה מסוימת, בכל מחשבה, אמירה או פעולה,
אנו מעניקים (כמות של) חיים או נוטלים (כמות של) חיים.
חיים של עצמנו וחיים של אחרים.

חיים מלאים. יום יום.