בלתי אפשרי ולא מתקבל על הדעת

עכשיו,
אחרי יום בילוי משפחתי,
ואחרי צפייה במשחק בלגיה-אנגליה,
תוך כדי ארוחה במסעדה,
ואחרי ריצת ערב,
ואחרי שעברתי במרכז G ההומה,
כדי לקנות קרם הגנה לטיול של מחר,
אני רוצה לכתוב משהו,
על מה שקורה בדרום,
ועל כמה שהמצב בלתי אפשרי,
ולא מתקבל על הדעת.

**
נראה כאילו
מצבים בלתי אפשריים
ולא מתקבלים על הדעת
מתרחשים כל הזמן
ועל דעת כולם.

**
13 ילדים תאילנדים לכודים במערה,
מושכים הרבה יותר תשומת לב, חמלה ודאגה,
מאלפי דונמים ומעשרות אלפי ילדים ישראלים ופלסטינים,
הנמצאים בסכנה גדולה, מוחשית, מיידית ויום-יומית.

ממש כמו אותו תינוק סורי שטבע
ועשה עבודה
שמאות אלפי פליטים לא היו מסוגלים
במשך חודשים ארוכים.

**
אולי יש בנו משהו שנמשך לסיפורים דרמטיים קצרים, בעלי סוף טוב או רע,
שבסיומם אפשר לדעת מי ניצח, לנשום לרווחה או להזיל דמעה,
ומשהו שמשתעמם או בורח מסיפורים מורכבים, נטולי פתרונות פשוטים,
שלא ברור איך, אם בכלל ותוך כמה זמן הם יסתיימו.
גם כשהם בלתי מתקבלים על הדעת.
גם כשהם מטרים בודדים מאתנו.

**
מחר בשעה 18:00 תתחרה נבחרת קרואטיה בגמר המונדיאל.
איפה היו ומה עברו שחקני הנבחרת הזו, והעם זה,
בשנות התשעים, במהלך אותה מלחמה עקובה מדם,
שגבתה מעל עשרים אלף הרוגים ונעדרים?
איפה הם היום ומה הם עוברים עכשיו?

מחר בשעה 18:00 יצפו מיליוני אנשים במזרח התיכון באותו גמר.
חלקם תוך כדי אזעקות וריצה למרחבים מוגנים.
איפה היינו ומה עברנו בשניים-שלושה העשורים האחרונים?
איפה אנחנו היום ומה אנו עוברים עכשיו?
איפה נהיה ומה נעבור בעוד שניים-שלושה עשורים?

חיים מלאים. היום.

דלתות מסתובבות והצלחה בחיים

ציטוט של שיחה מתוך הסרט Wall Street 2 :

" ג'ייקוב (ברוקר צעיר): מהו המספר שלך?
ברטון (בעלים של בנק השקעות): למה אתה מתכוון?
ג'ייקוב: מהו סכום הכסף שאתה זקוק לו שיאפשר לך לפרוש מהעבודה ולחיות באושר ועושר.
אומרים שלכל בן אדם יש מספר כזה ולרוב זהו מספר מדויק. אז, מהו המספר שלך?
ברטון (לאחר מחשבה): יותר. "

~ הציטוט מתוך "מחשבות לעת לילה" מאת חיים שפירא.

**
שני חלקים

מספר בקשות החברות שקיבלתי השבוע בפייסבוק 
היה גדול משמעותית מהמספר שאני מקבל בשבועות ממוצעים.
האגו שלי (או החלק שמזוהה איתו) הרגיש מוחמא.
הוא מאמין שזה תוצר של עוד ועוד אנשים הנחשפים למה שאני כותב וממליצים לחבריהם.
בדומה לברטון מוולסטריט הוא רוצה יותר.

חלק אחר שלי (שפחות מזוהה עם האגו) לא התרגש יותר מדי.
לדעתו זה פחות בגלל משהו שכתבתי ויותר בגלל אלגוריתם כזה או אחר של פייסבוק שהתלבש עלי.
ההוכחה שלו היא קצב מוגבר של בקשות מפרופילים פיקטיביים שהופיעו כמו פטריות אחרי גשם.

למרות חילוקי הדעות ביניהם, שני החלקים שלי מסכימים,
שמספר החברים בפייסבוק הוא כנראה אחד הדברים הפחות משמעותיים.

**
דלתות מסתובבות

השבוע התחיל בפרשת דרכים.
יום ראשון בבוקר , 9:55, התייעצות רופאים אחרי מספר ימים קשים.
אף אחד לא באמת יודע.
לאף אחד אין תשובות ברורות או מוחלטות.
אחרי כמה דקות בוחרים בכיוון מסוים.
מחליטים לתת לו הזדמנות ולראות איך הוא יתפתח.
באותה מידה יכלו לבחור בכיוון אחר.
10:10 אני כבר בדרך למשרד לקראת יום עבודה.
באותה מידה, יכולתי להיות בדרך לבית החולים.
עשרים וארבע שעות לאחר מכן, 
נראה שבינתיים החלטת הרופאים מוכיחה את עצמה
ומובילה לשבוע רגוע ויציב יחסית.
טפו טפו טפו.
לפני שישה שבועות היינו במקום אחר.

**
דלתות מסתובבות 2

חייהם של שחקנים, שוערים ומאמנים, 
מקבלים תפניות חדות בימים האלה.
הדלתות מסתובבות מהר וחזק במונדיאל:
כיבוש שער בדקות קריטיות.
החמצה של פנדל.
פציעה.

לא צריך להבין כדורגל כדי להבין את זה.
המרחק בין הצלחה מסחררת לכישלון חרוץ יכול להיות קטן מאוד.
לפעמים 5 ס"מ או 30 שניות.

**
קרב עשר

השילוב של מרחק קטן בין הצלחה לכישלון ושל הארעיות והזמניות שלנו,
מעורר בי מחשבות על הצלחה בחיים. ועל החיים.
אולי כדאי לחשוב על הצלחה בחיים כמו על קרב עשר.

שבת של שלום,
חיים מלאים, היום,
רוני ויינברגר 

=============

ניתן להירשם לבלוגים שלי ולקבל את הפוסטים ישירות למייל:

– תקשורת מקרבת לחיים מלאים

– הבלוג היומי

– להזמנת הרצאה או סדנה צרו קשר במייל חוזר או דרך האתר