תגית: מחשבות

"גלגל התנופה: מטוב למצוין" מאת ג'ים קולינס הוא ספר הניהול הטוב, החשוב והמשפיע ביותר שקראתי בחיי.
הספר הוא פרי מחקר מדעי של כ-5 שנים המנסה לפצח את קוד המצויינות בחברות יוצאות דופן בתחומים שונים.
בין היתר מפצח המחקר את המאפיינים המשותפים של כל החברות המצויינות ומה מבדיל בינן לבין חברות שאינן כאלו.
בכל פרק מוצגים מספר ממצאים מפתיעים שלא ניתן היה לחזותם מראש ושלעתים מנוגדים להגיון הבריא או לתפישות העולם המקובלות.
ספר מומלץ מאוד לעובדים, מנהלים ומנהיגים באשר הם.

מעבר להשפעתו ברמה הניהולית, כל עיקרון מרכזי בספר יכול להיות מתורגם בקלות מההיבט העסקי-ארגוני להיבט האישי של כל אדם ואדם באשר הוא.

**
מספר ציטוטים מהספר הנוגעים ברעיון "גלגל התנופה":

"– ההתמרות של חברות טובות למצויינות נראות לעתים קרובות כאירועים דרמטיים ומהפכניים בעיני הצופים מבחוץ, אך לאנשים מבפנים ההתמרות נראות כתהליכים אורגניים ומצטברים.
הבלבול בין תוצאה סופית (תוצאות דרמטיות) לבין התהליך (אורגני ומצטבר) מעוות את תפישתנו לגבי מה שאכן פועל לאורך זמן.

– ככל שהתוצאה הסופית תיראה דרמטית, ההתמרה של החברה-הטובה-הנעשית-למצויינת לעולם לא מתרחשת בבת אחת.
אין שום פעולה מכריעה אחת, אין שום תוכנית כבירה, אין שום חידוש מדהים, אין איזושהי הזדמנות בודדת ברוכת-מזל יחידה, אין כל רגע קסום.

– התמרה עקבית נובעת ממתכונת צפויה של בנייה ופריצת-דרך, כמו דחיפתו של גלגל תנופה ענק וכבד, שדרוש מאמץ כדי להניעו, אבל בעזרת דחיפה עיקשת בכיוון אחיד במשך זמן רב, גלגל התנופה בונה תנופה, ובסופו של דבר יוצר את פריצת-הדרך.

– האנשים הפועלים בתוך החברות-הטובות-שנעשו-למצויינות לא היו מודעים, לעתים קרובות, לגודל ההתמרה שלהם בשעתו, אלא רק לאחר מכן, כשהביטו לאחור, התברר להם הכול.
לא היה להם לא שם ולא סיסמא, הם לא קיימו אירוע השקה ולא פתחו בשום תוכנית לציון הפעילות שעשו באותו זמן.

– המנהיגים בחברות-הטובות-שנעשו-למצויינות לא בזבזו אנרגיה בניסיון 'ליצור מחוייבות', 'להניע את החיילים', או 'לנהל את השינוי'.
בתנאים הנכונים, בעיות המחוייבות, ההיערכות, ההנעה והשינוי נפתרו מעצמן במידה רבה.
היערכות נבעה במידה רבה מתוצאות ומתנופה ולא להיפך.

– לחצים קצרי-מועד מצד וול סטריט אינם סותרים את קיומו של המודל.
תוצא גלגל התנופה אינו מנוגד ללחצים הללו. למעשה, זהו המפתח לניהולם."

**
התמדה ועקביות

על-פי המחקר של ג'ים קולינס, התמדה ועקביות הם מהמרכיבים החשובים ביותר ביצירת תוצאות מצויינות ויוצאות דופן לאורך זמן.

פעולה ועוד פעולה ועוד פעולה.
צעד ועוד צעד ועוד צעד.
יום ועוד יום ועוד יום.

בדומה לעיקרון הריבית דריבית שבו שברי אחוזונים מצטברים לאורך זמן לסכומי כסף עצומים,
כך גם פעולות זעירות יומיומיות יוצרות השפעה עצומה על תחומי החיים השונים: מערכות יחסים, בריאות, קריירה, כסף, התפתחות אישית ועוד.

**
מפעולה למחשבה

ניתן לחשוב על עיקרון גלגל-התנופה לא רק בהיבטים של פעולות ומעשים:
למעשה, הדבר שעומד בבסיס מרבית הפעולות וההחלטות שלנו,
ומשפיע עליהן לא פחות מהפעולה עצמה,
הוא הסיפור שאנו מספרים לעצמנו על מה שקורה.
ובמילים אחרות: המחשבות והפרשנויות שלנו על מה שקורה.

ברמה מסוימת, כל החלטה משמעותית וכל פעולה חשובה,
הן תוצאה של הרבה מחשבות ופעולות שקדמו לה. 
מחשבות-רגשות-מילים שאנו חושבים-מרגישים-אומרים לעצמנו ולאחרים בהתמדה כל יום,
לפעמים בלי להיות מודעים לכך, או בלי להיות מודעים לסיפור/פרשנויות שבבסיסן,
יוצרות בחיינו תנועה עקבית מתמדת שעם הזמן הופכת לגלגל-תנופה בעל מומנטום אדיר,
אשר משתקף לעינינו בתמונת המציאות שלנו.

**
מחשבות יוצרת מציאות

המחשבות שלנו יוצרות את הרגשות שאנו מרגישים, 
עומדות בבסיס ההחלטות והפעולות שלנו,
ולמעשה יוצרות את המציאות שלנו.

איך משנים מציאות?
משנים מחשבות.

המחשבות שאנו חושבים עכשיו, יוצרות ברגע זה את המציאות שלנו.
לעתים ייקח זמן עד שנראה את התוצאות או ההשפעות שלהן, 
אך ההשפעה מתרחשת ממש עכשיו.

למעשה, אנו תמיד חושבים את המחשבות שלנו עכשיו.
גם כשאנו עסוקים בעבר או בעתיד אנו עסוקים בו עכשיו.

איך משנים מציאות?
משנים את המחשבות שאנו חושבים עכשיו.

**
חיים מלאים עכשיו

לרבים מאיתנו הימים הללו מרגישים אינטנסיביים במיוחד: 
אתגרים רפואיים, קשיים כלכליים ותעסוקתיים, מתחים במערכות יחסים.

המציאות שאנו רואים וחווים יכולה לעורר בנו אי אמון, חוסר וודאות, חוסר-אונים, עצב, כעס, פחד וייאוש.

איך משנים מציאות?
משנים את המחשבות שאנו חושבים עכשיו.

זוהי אינה אמירה תיאורטית-רוחנית, אלא הזמנה לתרגול מיידי, עקבי ומעשי.

איך יוצרים גלגל-תנופה אישי שמשרת אותנו ואת מה שחשוב בחיינו במציאות הנוכחית?

מפתחים בעקביות את יכולתנו לחשוב מחשבות איכותיות יותר עכשיו:
– בודקים את הפרשנויות, הסיפורים והאמונות שלנו לגבי מה שקורה עכשיו.
– מחליטים מה חשוב לנו ודואגים שמחשבותינו ישרתו את זה עכשיו.
– בוחרים בקפידה במה אנו מתמקדים ובמה לא עכשיו.
– לוקחים אחריות על החומרים המנטליים שאנו צורכים עכשיו.
– מתרגלים ולומדים, לומדים ומתרגלים. כל יום. גם היום. גם עכשיו.

שבת של שלום,
חיים מלאים,
רוני ויינברגר

תרגום המילה Resilience לעברית הוא משהו באזורים של גמישות, כושר התאוששות וחוסן נפשי.
בדרך כלל משתמשים במונח הזה בהקשרים של התמודדות עם מצבים קשים.
היכולת/מיומנות הזו נחשבת לאחת החשובות ביותר להישרדות בריאה לאורך זמן.

לוסי הון (Lucy Hone) חקרה במשך שנים תפקוד של אנשים בעלי גמישות וחוסן נפשי גבוהים.
ואז, לאחר אירוע אישי טראגי ולא צפוי היא מצאה עצמה "בצד השני": חווה את זה ומתמודדת עם זה, בשונה ממתבוננת על זה מהצד.

לוסי מציינת 3 דרכי חשיבה ופעולה מרכזיות המאפיינות אנשים בעלי גמישות וחוסן נפשי גבוהים.
לדבריה, שלוש הדרכים הללו מעשיות, זמינות וקריטיות להישרדות במצבים קשים:

1. אנשים בעלי גמישות וחוסן נפשי גבוהים מבינים שסבל הוא חלק בלתי נפרד מהחיים ושדברים לא נעימים קורים. Shit Happens. 
כשמשהו כואב, מאתגר, עצוב או לא רצוי קורה בחייהם (לדוגמא: מוות, מחלה, פרידה, פיטורים),
הם אינם שואלים את עצמם "למה זה קרה דווקא לי?" או "למה זה מגיע לי?".
הם מבינים שהאירועים הללו הם חלק מהחיים, משהו שכולם חווים בצורה כזו או אחרת, ואינם לוקחים אותם באופן אישי.

2. אנשים בעלי גמישות וחוסן נפשי גבוהים ממש טובים בלבחור בקפידה במה הם ממקדים את תשומת לבם.
הם לוקחים אחריות על המחשבות שלהם ובוחרים להתמקד בחצי הכוס המלאה ובמה שניתן לעשות בכדי להתמודד עם המצב ולהתקדם.

3. אנשים בעלי גמישות וחוסן נפשי גבוהים שואלים את עצמם, "האם מה שאני עושה מסייע לי או פוגע בי?".
הם לוקחים אחריות על הפעולות שלהם ונותנים עדיפות לאותן פעולות שמסייעות להם, מרימות, ממלאות או מקדמות אותם לפתרון או לשיפור.

**
קבלת המצב + בחירת מחשבות + בחירת פעולות

שלוש הדרכים הללו פשוטות להבנה וממש לא קלות ליישום.

במצבים קשים, חצי הכוס הריקה ממש ריקה.
הקושי גדול ופעמים רבות המשאבים הפנימיים שלנו מדולדלים.

הפרדוקס הוא שדווקא במצבים הללו שבהם אנו סובלים ושאין לנו אנרגיה מיותרת,
החשיבות של לקיחת אחריות ובחירה מודעת במחשבות ובפעולות שמשרתות אותנו גדולה יותר מבכל זמן אחר.

**
2 המלצות:

א. להתחיל לפתח כבר עכשיו את הגמישות והחוסן הנפשי שלנו במקום לחכות לאירוע שיגיע (והוא יגיע).
ברמה המעשית: תרגול בחירת מחשבות ופעולות עפ"י 3 הדרכים של לוסי הון בשגרה ובמצבי חיים יומיומיים.

ב. לצפות בהרצאתה המלאה של לוסי הון ב- TED. שש-עשרה דקות מרגשות ומעוררות השראה. תודה רבה לגיא שהפנה אותי להרצאה הזו.

**
משהו לקינוח – שני ציטוטים מהספר "כוחם המדהים של הרגשות" שנכתב ע"י אסתר וג'רי היקס:

"במקום לבקש מאחרים שישנו את התנהגותם,
הכוח שלך טמון ביכולת שלך לשנות את התגובה שלך להתנהגות שלהם.
אין לך שום שליטה על התנהגותם, אבל יש לך שליטה מלאה על התגובה שלך כלפיה."
"אנשים רבים מתלוננים כשמתברר להם שאנחנו מבקשים מהם להשתנות באמצעות שליטה בנקודת המיקוד שלהם עצמם ושואלים, 'אבל מה עם הבחורה ההיא, שמפיצה עלי שקרים? לא צריך לעשות משהו בקשר אליה? למה אתם מבקשים ממני לשנות את אופן החשיבה שלי כשברור שהיא זו שעושה את הדבר הלא נכון?'

התשובה לשאלות הללו, שזכותן המלאה להישאל פשוטה מאוד:
אם האושר שלך תלוי בשינויים שאחרים אמורים לעשות, לעולם לא תהיי מאושרת, מפני שתמיד תמצאי עוד אנשים שעליהם לערוך עוד שינויים."

**
אני מקווה שהפוסט הנוכחי בעל ערך עבורכם ומשרת אתכם.
אם מתחשק לכם לכתוב לי כמה מילים, אשמח לקרוא…

שבת של שלום
חיים מלאים,
רוני ויינברגר

7 מחשבות על שבוע מלא

1. 
"קשה יש רק בלחם",
היא סיסמא נחמדה של מפקדים צעירים למתגייסים חדשים,
או משפט של אנשים שלא מבינים.

קשה יש לא רק בלחם.
יש קשה של כאבים.
יש קשה של חוסר וודאות.
יש קשה של כעסים.
יש קשה של עצבים.
יש קשה של יחסים.
יש קשה של עייפות.
יש קשה של בדידות.
יש קשה של עצב.
יש קשה של ייאוש.
יש קשה של עומס.
יש קשה של פחד.
יש קשה של חוסר אונים.
יש קשה של גם וגם וגם. 
וגם וגם וגם.
ויש עוד.
ועוד.

אז אם קשה לך עכשיו, אולי כדאי לבדוק בסקרנות איזה סוג של קשה זה?

ואם קשה לזו שלידך, מומלץ לברר בעדינות איך בדיוק קשה לה? ואיך נכון לה שיהיו איתה?

**
2.
השבוע אימצנו חתולה.
ביומיים הראשונים היא שרטה כמעט את כל מי שהתקרב אליה.
לא נפגענו ולא לקחנו את זה אישית. 
הבנו שהיא לא עשתה את זה נגדנו.
שזה נובע מתוך מצוקה שלה.
היא לא ניסתה לשרוט אותנו.
היא ניסתה להגן על עצמה.

קל יחסית לא לקחת אישית שריטה של חתולה מאומצת.
קשה יותר לא לקחת אישית משהו לא נעים שנאמר או נעשה על-ידי אנשים שקרובים לנו.
גם כשהמצוקה שלהם לא פחות גדולה משל חתולה מאומצת.

**
3.
בזמן האחרון אני משתדל לנפנף קצת יותר בכנפי הברווז שלי.
זה לא קל ואפילו קשה.
קשה של עצבים.
קשה של עומס.

**
4.
השבוע למדתי שפצע קטן במקום רגיש 
יכול להעיק יותר ממחלה קשה או מניתוח מורכב.
די לא ייאמן הקטע הזה.

**
5.
מדהים לראות,
באיזו מהירות משהו שעד אתמול לא היה קיים, תופס היום את מרכז תשומת הלב שלנו,
ובאיזו מהירות משהו שעד אתמול היה במרכז תשומת הלב שלנו, מתפוגג ונעלם.

**
6.
ביום רביעי סגרנו פרק, ופתחנו פרק חדש.
אני לא יכול לדמיין את המסע הזה בלי חלק מהאנשים שאנו פוגשים בדרך.

**
7.
חיים מלאים הם חיים של גם וגם.
השבוע היה שבוע של חיים מלאים.
ממש…מכל וכל…
חלק מהדברים הם אישיים ולא אפרט.

אבל…
אם היו אומרים לי
בדיוק היום לפני עשר שנים,
שבעוד עשר שנים
נהיה במקום שבו אנו נמצאים עכשיו,
הייתי חותם על זה מייד
וגם משלם על זה לא מעט.

שבת של שלום,
חיים מלאים, היום,
רוני ויינברגר

"ילדים קטנים צרות קטנות,
ילדים גדולים צרות גדולות."

זהירות עם המשפט הזה.
ילדים הם לא צרות.
לא כשהם קטנים ולא כשהם גדולים.

אם אתה אומרים את זה בצחוק, כדאי שתפסיקו.
זו לא בדיחה.
חפשו משפט אחר.

אם אתם באמת מתכוונים לכך, בדקו את עצמכם היטב.
כנראה שאתם מתבוננים בעשירית הכוס הריקה.
בלי קשר לגיל הילדים שלכם, או למה שאתם עוברים כרגע.

**
לשים לב למחשבות שלנו.
לקחת אחריות על מה שיוצא לנו מהפה.
למילים יש כוח.
מחשבות יוצרות מציאות.

חיים מלאים. היום.

5 דרכים לשנות מצב קיים

1. לשנות פעולות.
לעשות משהו אחר ממה שעשינו עד כה.

2. לשנות תקשורת.
לדבר אחרת, להקשיב אחרת. עם עצמנו ועם אחרים.

3. לשנות מחשבות.
להחליף את הפרשנויות, השיפוטים, הניתוחים והמסקנות שלנו.

4. לשנות כוונה.
האם אנו מתכוונים לנצח, להוכיח, לחנך, להעניש? או להתחבר, להבין, לסייע, למצוא טוב משותף?

5. לשנות תפיסת עולם.
העדשות (חוויות חיים, אמונות גלויות וסמויות, דימוי עצמי… ) שדרכן אנו קולטים את העולם.

**
כשהפעולות משתנות, משתנה גם המצב.
כשהתקשורת משתנה, משתנות איתה גם הפעולות.
כשהמחשבות משתנות, משתנות איתן גם התקשורת והפעולות.
כשהכוונות משתנות, משתנות איתן גם המחשבות, התקשורת והפעולות.
כשהתפיסה משתנה, משתנות איתה גם הכוונות, המחשבות, התקשורת והפעולות.

שינוי תפיסה הוא הדרך הכי אפקטיבית והכי קשה לביצוע
מנגנונים פנימיים וחיצוניים רבי עוצמה נלחמים לשמר את המצב הקיים.

**
איזה שינוי את/ה מנסה לייצר ללא הצלחה?
באיזה מימד את/ה תקוע/ה?

חיים מלאים. היום.

לזהות את זה כשזה עוד קטן.
לטפל בזה מהר.
לעצור את זה מוקדם.

**
לנכש עשבים שוטים.
לשחרר רעלים.
לפתוח סתימות.
להמיס גושים של לכלוך.
לשפשף כתמים.

**
להפסיק להאשים את מזג האוויר.
את הגנן.
את השכנים.
את המשפחה.
את הצמחים.
את עצמנו.

להשקיע יותר בלשמור על "הגינה" שלנו.
להשקות את הזרעים הרצויים.
תחזוקה שוטפת.
עבודה יום – יומית.
כל יום.
כל יום.
כל יום.
גם היום.

חיים מלאים. היום.

א. יותר מדי, פחות מדי

יותר מדי :

יותר מדי רעשים.
יותר מדי הפרעות.
יותר מדי מיילים.
יותר מדי הודעות.
יותר מדי מטלות.
יותר מדי בריחה.
יותר מדי נושאים להתעסק בהם.
יותר מדי קפיצות בין דבר לדבר.
יותר מדי לחץ.
יותר מדי ציפיות.
יותר מדי דרמה.
יותר מדי דיבורים.
יותר מדי תלונות וביקורת.
יותר מדי שיפוטיות והאשמות.
יותר מדי חצי כוס ריקה.

פחות מדי :

פחות מדי שקט.
פחות מדי האטה ומנוחה.
פחות מדי מיקוד.
פחות מדי כוונה.
פחות מדי בחירה.
פחות מדי מחשבה.
פחות מדי כבוד.
פחות מדי התמודדות.
פחות מדי אחריות.
פחות מדי חמלה.
פחות מדי אהבה עצמית.
פחות מדי הקשבה.
פחות מדי הכרת תודה וחגיגה.
פחות מדי פרגון ונדיבות.
פחות מדי חצי כוס מלאה.

**
ב. מספר עקרונות חשובים שהתחדדו (שוב) השבוע:

1.
"תפסת מרובה לא תפסת" –
מה הכי חשוב?
מה פחות חשוב?
הויתור על משהו כואב.
אי – הויתור כואב יותר.
ויקר מאוד.
במה התעסקת השבוע?
למה נתת עדיפות?
לאלו אנשים הקדשת זמן?
למי ולמה אמרת "לא"?
למי ולמה אמרת "כן"?

2.
"חצי הכוס המלאה או חצי הכוס הריקה" –
אמת מוחלטת לא קיימת.
אנחנו אחראים לפרשנות שלנו.
אנחנו בוחרים מה לראות.
כל מה שאנו בוחרים ומשקיעים בו אנרגיה הולך ומתעצם.
רק ב 100% מהמקרים.
החיים לא מושלמים.
החיים שלמים.
החיים מלאים.

3.
"ואהבת לרעך כמוך" –
אהבה.
גם לאחרים וגם לעצמנו.
מתחילים מעצמנו.
גם כשמצליחים וגם כשנכשלים.
אהבה.
וגם כבוד.
וגם אכפתיות.
וגם רגישות.
וגם חמלה.

**
ג. מאיר בנאי

תודה.
על יצירה.
על נגיעה בלב.
על רגעים שהיית איתי.

על "שער הרחמים".
על "גשם".
על "כמה אהבה".
על רבים רבים אחרים.

היה שלום.
יהי זכרך ברוך.

שבת של שלום,
חיים מלאים. היום.
רוני ויינברגר

הבוקר, תוך כדי קריאה, פגשתי קטע קצר שתפש אותי ונכנס עמוק.
תחושת הדיוק הורגשה מייד, בעוצמה מפתיעה,
עוד לפני שהבנתי מדוע ומה יש כאן עבורי.

**
" אלפי ספרים נכתבו על מערכות יחסים בינאישיות
ובהם יועצים ומלומדים מנסים להתוות גישות ודרכי התנהגויות שונות,
אולם רובם מחמיצים לגמרי את ההבנה
שיש יותר מגישה או דעה נכונה אחת ביחס לכל תחום ונושא,
וזאת בגלל שתי סיבות חשובות ביותר:

1. ראשית, מהמקום שבו את נמצאת עכשיו, אין לך גישה לכל המחשבות.

2. הקביעה אם מחשבה כלשהי ראויה היא רלוונטית אך ורק יחסית למקום שבו את נמצאת עכשיו. "

~ מתוך "כוחם המדהים של הרגשות" / אסתר וג'רי היקס

**
כמה נקודות שתופשות אותי בצמד המשפטים הללו:
– כבוד לאדם ולמקום שהוא נמצא בו.
– גישה למשאבים (כגון מחשבות) היא דינמית ותלוית מצב.
– תזכורת לאי– השיפוטיות (" אל תדין את חברך עד שתגיע למקומו").
– חשיבות הצעד המדויק הבא. צעד מוביל לצעד. מחשבה מובילה למחשבה.
– הדרך או הפתרון יתגלו עם הזמן. גם אם לא ניתן לראות אותם כרגע.

חיים מלאים. יום יום.

הרעיונות שלך הם החברים הכי טובים שלך.
כך גם המחשבות שלך, בטח ובטח שהאמונות שלך.

**
כשניפגש מחר, אגיע עם החברים הכי טובים שלי.
הרעיונות, המחשבות והאמונות שלי.

**
גם אם אני מאמין שהחברים שלי הם הכי טובים שיש,
ואפילו אם אני בטוח שהחברים שלך לא משהו,
ברור לי שכשאכיר לך את החברים שלי מחר,
לא תוכלי לאמץ אותם באותו רגע ולהיפטר מייד מהחברים שלך.

**
זה לא עובד ככה.
החלפת חברים לוקחת זמן ודורשת אנרגיה.
במיוחד חברים קרובים שיש לנו קשר עמוק איתם.

**
כשניפגש מחר, אגיע עם הרבה כבוד וסקרנות לחברים שלך.
כשניפגש מחר ארצה להכיר את חברייך לפני שאציג בפנייך את החברים שלי.
אם צריך ניפגש שוב. ושוב.
חברויות חדשות צריכות את זמן ההבשלה שלהם.

חיים מלאים. יום יום.