תגית: מיומנות

מנכ"לית שאני מלווה בחודשים האחרונים שיתפה אותי בקושי שהיא חוותה השבוע.
זה קרה במהלך שיחה עם בן משפחה שהיא אוהבת ושיקר לה מאוד.
תוך כדי השיחה, מתוך כוונה טובה ובלי לחשוב יותר מדי,
היא אמרה משהו שלא יצא כפי שהיא רצתה.
האדם שהיה איתה פירש את מה שהיא אמרה כביקורת, וכשיפוטיות שלה כלפיו.
ברגע אחד, משהו באנרגיה של השיחה השתנה ונוצר ביניהם ריחוק.
חצי דקה לאחר מכן השיחה הסתיימה.

"אתה יודע," היא אמרה לי, "קורה לי עכשיו משהו מפתיע כשאני מספרת לך את זה.
לצד החרטה והכעס על עצמי,
אני שמה לב שיש בי גם חלק שמרגיש שמחה כשאני חושבת על הסיטואציה הזו."

"מעניין..", השבתי, "מוכנה להסביר..?"

"בטח…אני שמה לב לשני שינויים שמתחוללים בי בתקופה האחרונה, שלא היו שם לפני כן.
השינוי הראשון הוא שאני קולטת בזמן אמת שמשהו בשיחה משתנה,
ואני אפילו מסוגלת לשים את האצבע על הנקודה שבה זה קורה.
במקרה הזה למשל, המשפט שאמרתי היה הטריגר לריחוק שנוצר בינינו.
שניה לאחר שאמרתי אותו ראיתי את ההשפעה שלו.

השינוי השני הוא שבמקום להאשים את האחר או את עצמי במה שקרה,
אני מוצאת את עצמי יותר ויותר מתבוננת בסקרנות ומנסה להבין איך הדברים התגלגלו.
באותה שיחה, ישבתי עם עצמי וניסיתי להבין למה אמרתי את מה שאמרתי,
ומה הסיבה שבן המשפחה הגיב בצורה כזו.
כשבדקתי, גיליתי שבאמת היתה בתוכי שיפוטיות, למרות שלא ביטאתי אותה במילים.
כנראה שהוא קלט אותה.

לשם ההשוואה, במשך שנים ארוכות, עד לפני כמה חודשים,
בכל פעם שהיה קורה משהו כזה בבית או בעבודה (ואתה יכול לתאר לעצמך שהיה קורה הרבה),
היה לוקח לי הרבה יותר זמן לקלוט שמשהו השתנה בי או באדם שאיתי
ואז זה היה זורק אותי לכעס ולשיפוטיות שרק היו מחריפים את המצב ומשאירים משקעים.

אז כרגע, מתסכל אותי שאני נופלת שוב באותם מקומות,
אבל יש בי חלק ששמח על כך שאני מזהה אותם הרבה יותר מהר,
שבחלק מהמקרים גם לוקח לי פחות זמן לתקן,
ושמתחילה להתפתח אצלי סוג של עדינות אמפטית שלא היתה שם לפני כן."

**
תוך כדי ההקשבה לאותה מנכל"ית, אמרתי לה שהשמחה שלה לא מפתיעה אותי.
כי מתוך התיאור שלה נשמע שהיא בתהליך משמעותי,
ושהיא כרגע קופצת שלב התפתחותי על פי מודל ה"מו-מי".

הנה הוא לפניכם:
ניתן לחשוב על השלב ההתפתחותי שלנו כשילוב של מודעות ומיומנות ("מו-מי").
בשלב הראשוני אנחנו לא מודעים למשהו ולא מיומנים בו.
בשלב השני, יש לנו כבר את המודעות אך טרם פיתחנו מיומנות.
בשלב השלישי המיומנות שלנו התפתחה, וכשאנו מודעים אנו מצליחים לעשות משהו שלא הצלחנו בעבר.
בשלב הרביעי והמפותח ביותר, אנחנו מיומנים מאוד, ועושים את אותו הדבר בהצלחה גם ללא מודעות.

איך זה מתחבר למנכ"לית?
בעבר, היא היתה חסרת מודעות ובעלת מיומנות נמוכה.
משהו בשיח ובאינטראקציה שלה עם אנשים אחרים היה מעורר כעס וקושי (גם אצלה וגם אצל אחרים),
אבל רמת המודעות שלה היתה נמוכה.
היא לא ראתה את הקשר בין צורת ההתנהלות שלה לבין איכות השיחות,
לא הבינה איך מה שהיא אומרת משפיע עליה ועל אחרים.

בשלב הנוכחי, היא כבר מודעת, קולטת את הדברים הרבה יותר מהר ומתחילה לפתח מיומנות.
כיון שהמיומנות לא מספיק גבוהה עדיין, במקרים רבים היא ממשיכה עם הדפוסים המורגלים שלה,
וזה יוצר ריחוק, אי הבנה וכעס.

בשלב הבא, שלדעתי היא כבר בתוכו, בעזרת מאמץ מודע, ריכוז ותרגול,
היא תצליח לשנות משהו בדפוסי התקשורת שלה ובכך למנוע חלק גדול מאי-ההבנות והקונפליקטים,
ולייצר הרבה יותר אינטראציות נעימות, אפקטיביות ומקרבות.

בשלב המפותח ביותר זה יבוא לה בטבעיות, בספונטניות וללא מחשבה.

ניתן להסתכל על השלבים הראשון והרביעי (השלבים ללא המודעות) כהרגליים.
בשלב הראשון והפחות בשל (חסר המיומנות) יש לנו הרגלים מזיקים הפוגעים בנו ובאחרים.
אנחנו עושים משהו שלא משרת אותנו ואת סביבתנו מבלי לחשוב עליו.
בשלב הרביעי והמתקדם (בעל המיומנות הגבוהה), יצרנו לעצמנו הרגל מקדם,
שמכאן ואילך ניתן להשתמש בו גם ללא מאמץ או מחשבה מודעת.

**
טיך נהאת האן, נזיר זן הויטנאמי כותב בספרו "איך לריב":

"מובן שעשינו טעויות.
מובן שלא היינו מיומנים במיוחד.
מובן שגרמנו לאנשים סביבנו ולעצמנו סבל.
אבל זה לא מונע מאיתנו להשתפר, להשתנות, להתחיל מחדש.
להתחיל מחדש פירושו להתבונן בצורה עמוקה וכנה על עצמנו,
על הפעולות, הדיבור והמחשבות שלנו בעבר,
ולכונן התחלה חדשה בתוכנו ובמערכות היחסים שלנו עם אחרים.
…
אנחנו לומדים על ידי עשיית טעויות.
אנחנו יכולים להתחיל מחדש ברגע האחרון של היום ואפילו ברגע האחרון של חיינו.
ביום אחד, במהלך 24 שעות, יש לכם מאות הזדמנויות להתחיל מחדש."

המחשבה שהסבל שאנו גורמים לאחרים ולעצמנו באמצעות המילים והמעשים שלנו,
הוא תוצר של חוסר מיומנות, עוזר לי מאוד במהלך השנים האחרונות.
התפיסה הזו מפחיתה אצלי שיפוטיות, מרגיעה ומגבירה קבלה וחמלה עצמית.
יש בה משהו מעודד, שמדרבן אותי לקחת אחריות ולהמשיך להתאמן בדבר שחשוב לי,
ושאני פחות מיומן בו כרגע מכפי שהייתי רוצה.

בדומה לתחושה של אותה מנכ"לית,
גם אצלי, השמחה והסיפוק אינם תוצר של הגעה לרמת מיומנות מושלמת כלשהי,
אלא לתחושה שאני בדרך, מתמקד בדברים חשובים, מתקדם..

שבת של שלום,
חיים מלאים,
רוני ויינברגר

בהשראת מיקי קשתן התחלתי להאזין השבוע לספר Healing Resistance: A Radically Different Response to Harm שנכתב ע"י קאזו האגה.
הספר מציג את העקרונות המרכזיים של גישת אי-האלימות הקינגיאנית (Kingian Nonviolence) המבוססת על משנתו של ד"ר מרטין לותר קינג.
בשני העשורים האחרונים אני לומד, מתרגל ומנחה תקשורת לא-אלימה (תקשורת מקרבת) במסגרות ובתצורות שונות.
בסיס הלימוד שלי הוא המודל שפיתח ד"ר מרשאל רוזנברג.
אחד הדברים המעניינים והמעשירים הוא להיחשף לגישות נוספות הקרובות ברוח ושונות במימוש.
מרתק ומסקרן לראות את הדמיון והשונות בדרך שבה יוצרים שונים מביאים לידי ביטוי את היצירות שלהם המבוססות על עקרונות דומים.

בפוסט הזה אני בוחר לשתף אתכם במספר היבטים של קונפליקט כפי שהם מוצגים בספרו של האגה.
אני מוצא את דרך ההצגה הזו חדה, פשוטה להבנה, מעשית ובעלת ערך גבוה להתבוננות בקונפליקטים ולהתמודדות אתם.

1. קונפליקט הוא נייטרלי

עבור מרבית האנשים המושג "קונפליקט" נחווה כמשהו שלילי ומחובר אסוציאטיבית למלחמות, צעקות, אלימות, ויכוחים וכו'.
עפ"י גישת אי-האלימות של ד"ר קינג קונפליקט אינו שלילי או חיובי, הוא נייטרלי.
לדרך שבה אנו מגיבים בקונפליקט יכולה להיות השפעה מיטיבה או מזיקה, אך הקונפליקט לכשלעצמו הוא נייטרלי.
אלימות, צעקות ומריבות אינם תוצר של קונפליקטים אלא של התנהגות אנושית המתרחשת כאשר קונפליקט מנוהל בצורה מסוימת.
גם הפקת לקחים, חיבור אמפטי וחיזוק מערכת היחסים יכולים להיות תוצר של התנהגויות אנושיות המתרחשות בזמן קונפליקט.
מהותה של הגישה האי-אלימה היא ללמוד להגיב לקונפליקט בדרכים מיטיבות.

להמשך קריאת הפוסט המלא באתר  

בספרו, האגה מדגיש שוב ושוב את חשיבות התרגול.
ככל שאנו יותר מיומנים, כך אנו יכולים לתקשר ולהתנהל בצורה יותר אפקטיבית במצבים יותר מורכבים.
הסלמה של קונפליקטים היא במקרים רבים תוצר של חוסר מיומנות ויכולת.
בדומה ללימודי קראטה, שחייה או פסנתר, ההבנה המנטלית של רעיון מסוים אינה מספיקה.
על מנת לפתח יכולת ומיומנות יש לתרגל שוב ושוב.
קונפליקט אם כך, הוא גם הזדמנות לתרגול, לפיתוח מיומנות ולצמיחה אישית.

לקריאת הפוסט המלא באתר  

שבת של שלום,
חיים מלאים,
רוני ויינברגר

נ.ב. ההרשמה למפגש הזום בנושא "העצמת תהליכי התהוות מיטיבים בארגונים" עדיין פתוחה. ניתן לקרוא על כך ולהרשם כאן.

מה צריך לקרות היום בכדי שהיום הזה ייחשב למצוין עבורך?
מה צריך לקרות היום בכדי שהיום הזה ייחשב לאחד הימים הטובים בחייך?
מה צריך לקרות היום בכדי שהיום הזה ייחשב לטוב מספיק עבורך?

**
על החולצות של עובדי חומוס אליהו כתוב: "קמת בבוקר ברוך השם. כל השאר בונוס."
כמה חשוב לזכור את זה.
כמה חשוב לחוות את זה.
כמה קל לשכוח את זה.

**
ייתכן שהסטנדרט שלך שונה מהסטנדרט של חומוס אליהו.
ובכל זאת…
אם ברשימות שלך מופיעים כל מיני סעיפים לביצוע, מטלות ויעדים,
יכול להיות שהם כולם רק הקצפת / המותרות / הבונוס של היום… ?

**
אנשים מעבירים חיים שלמים באומללות ובסבל,
ומפספסים חיים שלמים של אושר, שמחה, אהבה והכרת תודה.

**
אושר ואומללות הם מיומנויות שניתן לפתח.
אושר ואומללות הם בחירות יומיומיות, מודעות או לא מודעות.
אושר ואומללות הם מצבים תודעתיים הנובעים הרבה פחות מנסיבות חיצוניות וממה שקורה
והרבה יותר מסיפורים שאנו מספרים לעצמנו על מה שקורה.

חיים מלאים. היום.

מיומנות / טיך נהאת האן

"למד להזין את עצמך ואת יקיריך בשמחה.
לאהוב מישהו פירושו להבין אותו.
זה אומר לדעת איך לעורר בו שמחה ואושר בדרכים קונקרטיות.
אם אתה פועל במיומנות, המילים והפעולות שלך יגרמו לאדם האחר להרגיש רענן וקל.
לפעמים מספיקה מילה טובה אחת או שתיים כדי לעזור לו לפרוח כמו פרח.
עלינו ללמוד את אמנות יצירת האושר.
אם בילדותנו ראינו את אמנו או אבינו עושים דברים שיצרו אושר במשפחה,
אנחנו כבר יודעים איך לעשות את זה.
אבל אם ההורים שלנו לא ידעו איך ליצור אושר,
ייתכן שגם אנחנו איננו יודעים כיצד לעשות זאת.
בקהילת התרגול שלנו, אנו מנסים ללמוד את האמנות של לשמח אנשים.
הבעיה אינה האם מישהו טועה או צודק, אלא האם הוא פחות או יותר מיומן.
יצירת אושר היא אמנות.
חיים משותפים הם אמנות.
אפילו עם הרבה רצון טוב, אתה עדיין יכול לאמלל מאוד את האדם שאתך.
רצון טוב אינו מספיק.
אנחנו צריכים ללמוד את האמנות של לשמח אנשים."

~ מתוך "כיצד לריב" מאת טיך נהאת האן, תרגום חופשי רוני ויינברגר (הטקסט המקורי, למטה בהמשך).

**
הפחתת סבל היא מיומנות.
העצמת שמחה היא מיומנות.
ניתן להתאמן בהן.
ניתן לפתח ולגדל אותן.
בכל גיל.
בכל מקצוע.

הפחתת סבל היא אמנות.
העצמת שמחה היא אמנות.
בלי הוראות הפעלה סטנדרטיות.
בלי חוקים ברורים ומוחלטים.
בלי מרשמי פלא.

הפחתת סבל והעצמת שמחה
הן מיומנויות ואמנויות מבוססות כוונה, הקשבה ופעולה.

**
שתי שאלות מנחות לחיים:

1. כיצד אפשר להפחית סבל…?
2. כיצד אפשר להעצים שמחה…?

הפחתת סבל גם בתוכנו וגם בקרב אחרים.
העצמת שמחה גם בתוכנו וגם בקרב אחרים.

מה שמתאים לי, לא בהכרח מתאים לך.
מה שמדויק עבורך, לא בהכרח מדויק עבורי.

מה שהתאים בעבר, לא בהכרח מתאים עכשיו.
מה שמתאים היום, לא בהכרח יתאים מחר.

**
41 מילות אזהרה:

ייתכן שיש פער בין המקום שאנו נמצאים בו למקום שאנו רוצים להיות בו.
סביר להניח שיש.
אם זה המצב, לאט לאט…
קצת פחות הלקאה עצמית.
קצת פחות שיפוטיות.
קצת יותר אהבה.
קצת יותר עדינות.
קצת יותר חמלה.
לאט לאט…
אנחנו בדרך…

**
Skillfulness

"Learn to nourish yourself and your loved ones with joy.
To love someone means to understand them.
It means knowing how to bring them joy and happiness in concrete ways.
If you act skillfully, your words and actions will make the other person feel fresh and light.
Sometimes a kind word or two are enough to help them blossom like a flower.
We have to learn the art of creating happiness.
If during our childhood we saw our mother or father do things that created happiness in the family, we already know how to do this.
But if our parents did not know how to create happiness, we may knot know how to do it either.
In our practice community, we try to learn the art of making people happy.
The problem is not one of being wrong or right, but one of being more or less skillful.
Creating happiness is an art.
Living together is an art.
Even with a lot of goodwill, you can still make the other person very unhappy.
Goodwill is not enough.
We need to know the art of making the other person happy."

~ Quoted from "How To Fight" / Thich Nhat Hanh

חג שמח,
חיים מלאים,
רוני ויינברגר

Making Mistakes

"Since we're human beings we make mistakes.
We cause others to suffer.
We hurt our loved ones, and we feel regret.
But without making mistakes, there is no way to learn.
If you can learn from your mistakes, then you have already transformed garbage into flowers.
Very often, our mistakes come from our unskillfulness, and not because we want to harm one another.
I think of our behavior in terms of being more or less skillful rather than in terms of being good and bad.
If you are skillful, you can avoid making yourself suffer and the other person suffer.
If there's something you want to tell the other person, than you have to say it, but do it skillfully, in a way that leads to less, rather than more suffering."

~ Quoted from "How To Love" / Thich Nhat Hanh

**
לעשות טעויות

"כיון שאנחנו בני אדם, אנחנו עושים טעויות.
אנחנו גורמים לאחרים לסבול.
אנו פוגעים ביקרים לנו, וחשים חרטה.
אבל בלי לעשות טעויות, אין שום דרך ללמוד.
אם אתה יכול ללמוד מהטעויות שלך, אתה הופך זבל לפרחים.
לעתים קרובות, הטעויות שלנו נובעות מחוסר המיומנות שלנו, ולא מכך שאנו רוצים לפגוע זה בזה.
אני חושב על ההתנהגות שלנו במונחים של להיות פחות או יותר מיומנים ולא במונחים של להיות טובים ורעים.
אם אתה מיומן, אתה יכול להימנע מלגרום לעצמך סבל ולגרום לאדם האחר סבל.
אם יש משהו שאתה רוצה לומר לאדם האחר, אז עליך לומר לו את זה, אבל עשה זאת במיומנות, בדרך שמובילה לפחות, ולא ליותר סבל."

מתוך "איך לאהוב" / טיך נהאת האן (תרגום חופשי – רוני ויינברגר)

חיים מלאים. היום.

שלום,
בשבוע וחצי האחרונים זכיתי לטייל עם משפחתי באוסטריה.
טבע, הרים, טיולים, אגמים, נחלים, ירוק, קניות, ירוק, אוכל, ירוק, ירוק ועוד ירוק.
עשרה ימים אינטנסיביים כאלו יוצרים חוויה יוצאת דופן ומהנה ברגעים מסוימים, 
כמו גם מאתגרת, מורכבת וקשה ברגעים אחרים.
איך "מבשלים" ומוציאים לפועל טיול מוצלח עבור חמישה אנשים בעלי גילאים, העדפות ורצונות שונים?

תוך כדי הטיול וביום-יומיים שאחריו התחדדו לי 6 מיומנויות צרכים חשובות. 
הנה הן כאן לפניכם:

1. מודעות לצרכים שלך
מה אתה צריך כרגע? מודעות לצרכים חשובים שלך שמתמלאים או שאינם מתמלאים.
הבנת ההבדל שבין צרכים לבין אסטרטגיות פעולה.
הכרה בלגיטימיות של הצרכים שלך ובחשיבות של למלא אותם.

2. מסוגלות לבטא את הצרכים שלך
בצורה בהירה שתגביר את הסיכוי שהדברים יישמעו כפי שאתה רוצה שהם יישמעו.
בדרך אסרטיבית שאינה שיפוטית, מאשימה או כזו הזורקת אחריות על אחרים.
שילוב של יכולת ומיומנות לבטא את עצמך לצד תעוזה ומוכנות לעשות זאת גם כשלא בטוח איך זה יתקבל.

3. המיומנות למלא צרכים חשובים
לקיחת אחריות וביצוע פעולות פרואקטיביות למילוי צרכיך החשובים.
היכולת לשתף פעולה עם אחרים בעזרת בקשות אפקטיביות המאפשרות בחירה.
גמישות בחשיבה ובפעולות המאפשרת למצוא דרכים שונות ויצירתיות למילוי צרכים.

4. הקשבה לצרכים של אחרים
היכולת להקשיב לצרכים של אחרים, גם כשהם אינם מבטאים אותם בבהירות.
היכולת לזהות ולהבין את הצרכים האנושיים החשובים העומדים בבסיס הפעולות של האחר.
חיבור אמפטי לצרכים מבלי לקפוץ לייעוץ, שיפוט, הסבר, הצטדקות, חינוך, עידוד וכיוצא בזה.

5. החזקת כוונה למילוי צרכים הדדי
הכרה בשוויון הערך שלך ושל האחרים, בחשיבות הצרכים שלך והצרכים שלהם.
הרצון למצוא דרך שתיתן מענה לצרכים החשובים של כולם.
המוכנות והמחויבות לחיפוש הדרך הזו, גם כשלא ניתן לראות אותה וגם כשלא בטוח שהיא קיימת.

6. פיתוח נוכחות במצבים שבהם צרכים אינם מתמלאים
היכולת להחזיק מתח וכאב ברגע נתון ולאורך זמן במצבים שבהם צרכים (שלך או של אחרים) אינם מתמלאים.
היכולת להישאר נוכח ומחובר במצבים כאלו מבלי להתנתק או להיעלם.
היכולת להמשיך עם חמש המיומנויות שהוזכרו למעלה גם במצבים שבהם צרכים אינם מתמלאים.

***
המיומנויות הללו אינן רלוונטיות לטיולים משפחתיים בלבד.
הן רלוונטיות לכל מפגש אנושי שהוא, עם עצמנו, עם אדם אחר ובקבוצה.
לכל אינטראקציה שהיא, חד פעמית או מתמשכת.
במשפחה, בעבודה, ברחוב ובכל מימד חיים.

6 המיומנויות הללו נוגעות הן ברמה המנטלית (מודעות, הבנה), 
הן ברמה הרגשית (רצון, כוונה) והן ברמה הפיזית (עשייה, דיבור).
אני מאמין שגם הרמה הרוחנית "מכוסה" כאן.

החדשות המעודדות הן שאת כל המיומנויות הללו ניתן ללמוד ולפתח.
מניסיוני – אין פה דרגת מומחיות שניתן להגיע אליה ולקבל תעודה.
הלימוד, התרגול וההתפתחות אינם מסתיימים.

**
מספר שאלות לבדיקה עצמית :
– אילו מבין המיומנויות הללו יותר מפותחות אצלכם ואלו פחות ?
– האם יש מיומנות שקלה או קשה עבורכם במיוחד?
– האם מיומנות מסוימת ברשימה הזו מפתיעה אתכם או חדשה לכם? 
– האם יש מיומנות צרכים שהייתם מוסיפים לרשימה או מוציאים ממנה?

שבת של שלום,
חיים מלאים,
רוני ויינברגר

לפניכם שתי תמונות.
התמונה השמאלית מושלמת.
בתמונה הימנית חמישה פרטים "דפוקים".
האם תוכלו למצוא אותם?

אם תנסו תצליחו.
אם תתמידו תצליחו בקלות.

**
"התמונה השמאלית" שלך היא
קבוצת האמונות / הציפיות / החלומות / הכמיהות שלך
לעולם מושלם כזה או אחר.
לאיך דברים "אמורים" להיות בעיניך.

"התמונה הימנית", תמונת המציאות שלך, היא בסך הכול
הפרשנות הסובייקטיבית שאת נותנת למה שקורה עכשיו
ולעד כמה זה רחוק או קרוב מ"התמונה המושלמת" שאת מחזיקה.

**
מציאת הבדלים ופגמים היא מיומנות שניתן לפתח.
מציאת "מה לא בסדר" ו"מי דפוק" הוא שריר שניתן לגדל.
למען האמת גם התמונה השמאלית אינה מושלמת.
אפילו בה ניתן למצוא פגמים אם רק רוצים.

בתמונה הימנית, לצד חמשת ההבדלים,
יש אלפי פרטים "תקינים" שהם "בסדר".
מציאת הטוב, החיובי והיפה היא מיומנות שניתן לפתח.
הכרת תודה היא שריר שניתן לגדל.

**
אצל עדי ואבי היום, נכחו שבעה זוגות ושמונה עשרה ילדים.
מפגש חברים, אוכל, שתייה, דיבורים ומשחקים.
אם ממש מתאמצים, אפילו במפגש כזה, אפשר למצוא חמישה "פגמים".
(במשתתפים, בפקקים, במאכלים, בשיחות, במזג האוויר או במצב הכוכבים).
ואפשר גם, בהרבה פחות מאמץ,
למצוא אינסוף רגעים יקרים שאינם מובנים מאליהם.

**
זה הכול עניין של בחירה.

שאלה חשובה: במה אתה בוחר להתמקד עכשיו?
שאלה חשובה נוספת: איזה שריר את בוחרת לפתח?
שאלה חשובה לחיים: באיזה "משחק" אתה בוחר לשחק?

חיים מלאים. היום.