תגית: מסר

פשר האהבה

"האהבה היא הדרך היחידה לתפוס את הזולת בפנים-פנימיותו.
שום אדם לא יירד לעומק מהותו של אדם אחר, אלא אם כן הוא אוהב אותו.
מעשה-האהבה הרוחני מניח לו לראות את הקווים והתגים המהותיים שבאדם האהוב, ויתירה מזו:
רואה הוא את הסגולות הגנוזות בו, שעדיין לא הגיעו לכדי הגשמה, אך מן הראוי שיתגשמו.
ולא עוד אלא באהבתו זו מאפשר האדם האוהב לאדם האהוב להביא סגולות גנוזות אלו לידי הגשמה.
הוא מעמיד אותו על מה שיוכל להיות ועל מה שראוי הוא להיות,
ועל ידי כך מתגשמת יכולת גנוזה זו."

~ ויקטור פרנקל, האדם מחפש משמעות (עמוד 135).

**
רגע לפני שאני מעביר את המסר או נותן את המשוב:

– מה הכוונה שלי?
– האם אני רואה אדם מולי?
– האם אני מגיע מאהבה?
– האם אני מגיע באהבה?

חיים מלאים. היום.

איך מעבירים למישהו תקוע משוב שהוא תקוע
כשהוא תקוע ומתקשה לקבל את זה?

איך מעבירים למישהו פידבק שיש לו פער מודעות
בין איך שהוא תופס את עצמו לאיך שהסביבה תופסת אותו,
כשהוא לא מודע לזה ומסרב להכיר בכך?

איך מעבירים למישהו מסר שהוא לא פתוח לקבל משוב
כשהוא מתנגד לזה וטוען שהוא מאוד מאוד פתוח?

**
בתור התחלה בודקים את המניעים שלנו ואת המקום שממנו אנו מגיעים.
האם אנו מתכוונים לתקן, להוכיח, לנצח, לבקר או אולי לעזור, לתרום, לתמוך?

לאחר מכן בודקים את הפרשנויות ואת השיפוטים שלנו,
את הסיפורים שאנו מספרים לעצמנו על אותו אדם שאליו מכוון המשוב.

בשלב הבא מסתכלים פנימה ובוחנים בסקרנות
היכן אנו תקועים, בעלי פער מודעות וסגורים למשוב (כולנו מראות…).

כעת.. אם עדיין חשוב לנו להעביר את המשוב,
מחזיקים כוונה, מדייקים את המסר ונכנסים לדיאלוג אמפטי וקשוב.

חיים מלאים. היום.

לפעמים כשעובדים ביחד (וכשחיים ביחד),
אנו לא אומרים דברים שאנו חושבים, כי אנו לא רוצים לפגוע.
ואז… אנו פוגעים, למרות שאנו לא מתכוונים,
כשאנו מתנהלים, פועלים ומדברים מתוך מחשבות מסוימות שהאחר לא מודע להן.

**
כשהפער בין מה שאנו חושבים למה שאנו אומרים גדול, התחושות מורגשות.
בשלבים ראשוניים, אפשר לפספס אותן.
בשלבים מתקדמים, ניתן להתעלם מהן אם ממש מתעקשים.
בהמשך, זה בלתי אפשרי.
גם כשמאוד רוצים.

**
בכל רגע נתון, אנו מגדילים את הפער בינינו או מקטינים אותו.
מעמיקים או מצמצמים אותו.
בין אם אנו מדברים על כך ובין אם לא…

**
שלב הפיכתו של הלא-מדובר למדובר הוא שלב חשוב.
מפכח.
לעתים כואב. לעתים משמח.
לעתים מאיים. לעתים מרגיע.
שלב הפיכתו של הלא-מדובר למדובר חשוב כיון שהוא תורם לצמצום הפער.
פער המודעות.
כשפער המודעות מצטמצם, הוא יכול להוביל לקרבה או לריחוק.
להידוק היחסים ולחיזוק הקשר או להיפרדות ולניתוק.

**
השאלות שאנו שואלים את עצמנו,
מניעות את תהליך החשיבה שלנו ומזמנות תשובות.
משפיעות על המידע שנקלוט, נאסוף, נעבד ונגבש.
שאלות שונות מובילות לתשובות שונות.
תשובות שונות מציירות תמונות שונות.
תמונות שונות מייצרות מציאויות שונות.
מרגע שצוירה תמונה ונוצרה "מציאות" קשה לשנות אותה.
כשמשהו מתגבש למבנה מוצק קשה לערער אותו.

**
כשאנו משתפים מישהו במחשבות שלנו עליו
(בדרך מכבדת ורגישה המכוונת גם לטובתו)
אנו נותנים לו מתנה.
אנו מאפשרים לו להבין כיצד אנו רואים ומעריכים אותו.
כיצד הוא נתפס מנקודת מבטנו.
גם כשזה קשה או לא נעים.
כשאנו משתפים מישהי בשאלות ובתהיות שלנו לגביה ולגבי העבודה המשותפת שלנו,
אנו מקטינים את פער המודעות בינינו ומאפשרים לדיאלוג חשוב להיווצר.
אנו נותנים לה הזדמנות להצטרף לשיחה ולהשפיע עליה ועלינו.
אנו מאפשרים לה לשתף במחשבות ובשאלות שלה.

**
ארגונים ומנהלים נוטים לקרוא לזה "ניהול ביצועים":
– איך מעבירים מסרים קשים לעובדים?
– איך נותנים משוב בונה?
– איך מנהלים תהליכי שיפור ברגישות ובחדות?
הנחה מרכזית ב"ניהול ביצועים" היא שתפקידם של המנהלים
הוא להעביר את המסרים, לנהל את העובדים ולשפר את הביצועים.

**
אני רואה את זה אחרת:

כשתופסים את העבודה ביחד כמסע של שותפים
החוצה דרגות, תארים ותפקידים,
מתחדדת חשיבות הדיאלוג הכן, הישיר והפתוח,
המכוון לטוב המשותף ולטובת כל אחד מהמעורבים.

גם כשלא ברור מה זה בדיוק אומר
או האם זה אפשרי.

גם כשקשה ולא פשוט.
במיוחד כשקשה ולא פשוט.

שבת של שלום,
חיים מלאים, היום,
רוני ויינברגר

כשמישהו שואל אותך שאלה…
לעתים הדבר האחרון שהוא מצפה לקבל ממך זו תשובה.

אז למה הוא שואל אותה ???

אולי מפני שהוא רוצה לשתף בכאב או בחשש.
אולי מפני שהוא רוצה להשמיע את קולו, רוצה שיראו אותו.
אולי מפני שחשוב לו שהנוכחות שלו בחדר תורגש.
אולי מפני שזו דרכו לרמוז לכיוון מסוים או לומר משהו שהוא מאמין בו.
אולי מפני שהוא רוצה לאתגר אותך או להראות לך שאינו מסכים עמך.
אולי מפני ש…

**
לא כל שאלה מחפשת תשובה !

יש גם:
שאלה שמחפשת בהירות.
שאלה שכמהה להעמקה.
שאלה שרוצה להשמיע קול.
שאלה שמבקשת להראות.
שאלה שמזמינה אמפטיה.
שאלה שמבטאת התנגדות.
שאלה שמנסה להעביר מסר.
שאלה שמתעקשת לתקוע.
שאלה שמשתדלת לקדם.
שאלה שמתכננת להפיל.

חיים מלאים. יום יום.

שלט שפגשתי הבוקר ליד קופה מספר 4 בסופרמרקט:

"כאן ניתן להשיג סיגריות
אך ורק בקופה הראשית"

אז ניתן להשיג כאן סיגריות או לא??

מילה מיותרת אחת יכולה לבלבל ולעורר אי הבנה. בסופר ובחיים.

שבת שלום. חיים מלאים. יום יום.

"למה לעזאזל לתפוס
את כל החניה ?!
חוצפנים !!!"

**
"הרכב תופס חנייה וחצי
ולא היה לנו מקום לחנות 🙁"

שתי דרכים שונות לתקשורת ולהעברת מסרים.

הדרך הראשונה מתמקדת באחר,
רואה אותו כ "לא בסדר", "אגואיסט" ו"חוצפן".
היא מניחה שהוא עשה דברים במכוון,
מתוך חוסר התחשבות וחוסר אכפתיות.

הדרך השניה משתפת את האחר בהשלכות של מעשיו עלינו,
מניחה שהוא בן-אדם,
ושאולי מה שנכתוב יעבור ויגע בו.
היא מאופיינת גם בהשהיית שיפוט ובהמנעות מקפיצה למסקנות חד משמעיות.

**
שתי דרכים שונות לתקשורת ולהעברת מסרים.
כל אחת מעוררת תגובה שונה במי שהמסר מיועד עבורו,
ולא פחות חשוב – בתוכנו.
המקום שנהיה בו דקה אחרי שנכתוב את הפתק (מחשבות, רגשות, אנרגיה),
תלוי במידה רבה במה נבחר לכתוב ובאיך נבחר לפרש את המצב.

חיים מלאים. יום יום.