אם היו לך רק 4 שעות היום

אם היו לך רק 4 שעות של עבודה היום – מה היית עושה בהן?

אם היה לך חיבור לרשת ל-3 שעות בלבד היום – איך היית משתמש בו?

אם היתה לך סוללה לשעתיים בלבד לסלולרי או למחשב היום – איך היית מנצל אותה?

אם היית יכול לומר או לכתוב רק 1500 מילים היום – אילו מילים היית בוחר? עם מי ולאילו מטרות ?

**
משאבים בלתי מוגבלים יכולים לבלבל ולעכב.
משאבים מוגבלים יכולים לחדד מה באמת חשוב, למקד ולקדם.

יש מצבים שבהם פחות = יותר.

חיים מלאים. היום.

ה' אדר א' – מתח של "אי אפשר"

לפעמים אי אפשר.
חסר זמן,
אין מספיק משאבים,
המורכבות גדולה מדי,
יש עדיפויות אחרות.

כשזה קורה,
חשוב להכיר במצב,
לזהות את המתח,
לחדד את מה שחשוב,
לחשב מסלול מחדש
ולהתחיל לנוע.

**
היום, כשזה קרה,
הבנתי שלא נספיק ב-100 הדקות שנותרו להגיע למה שרצינו.
התכנית המקורית כבר לא רלוונטית.
לטמון את הראש בחול, להתעלם מהמצב,
או לנסות להספיק הכול ומהר רק יחריפו את הפער.
המתח בחדר היום (בין היתר) היה בין עומק להתקדמות.
בין חשיבה איכותית שצריכה את הזמן שלה
לבין הרצון להוריד דברים לרמת השטח ולהגיע לתוצרים ברורים.

זיהוי המתח וביטויו מורידים חלק מהלחץ המצטבר,
מאפשרים לבחור במה שהכי חשוב,
ולעשות את המיטב בתנאים הנוכחיים.

**
שתי נקודות חשובות:

א. לפעמים אנו בטוחים שאי אפשר, ובעצם אפשר.
לעתים קשה לדעת האם החסם "אמיתי" או רק תוצר של ראייתנו המוגבלת.

ב. לאחר התמודדות עם מצב של "אי אפשר" חשוב לעצור ללמידה ולהפקת לקחים.
לקחת אחריות. להבין איך הגענו למצב הזה והאם היה ניתן היה למנוע אותו.
בדיעבד אני חושב, שמצב ה"אי אפשר" שפגשתי היום,
היה במידה רבה תוצר של אופטימיות יתר והערכת חסר שלי למורכבות התהליך.

חיים מלאים. יום יום.