זהו פוסט על שינוי ועל השפעה.
על לקיחת אחריות.
על יצירת מציאות אחרת.
שלושה סיפורים על שלושה אנשים:
1. גיל.
2. בועז.
3. נועה.
**
1. גיל
גיל מרחב מסתובב ברכבות ומחלק שאלונים לאנשים המעוניינים לקבל אותם.
שאלונים לבדיקה עצמית ולהתבוננות פנימית.
הנה העתק השאלון שגיל מחלק:
• האם אתם ערים לכך שאתם ברי מזל
ושיש לכם הרבה חופש? כן / לא
• האם אתם מאמינים ביכולת שלכם ללמוד, להיות פתוחים,
לבחון את עצמכם ולבחור מחדש? כן / לא
• האם אתם מסכימים
שזה לא בסדר לפגוע במי שלא פוגע בנו? כן / לא
• האם אתם מסכימים
שאסור לנו לפגוע במי שחסר הגנה ? כן / לא
• לאור תשובותיכם, האם אתם מוכנים לבחור את האפשרות
להפסיק לפגוע בחיות חסרות הגנה? כן / לא
• האם תסכימו לדבר על טבעונות? כן / לא
—————————————————————————–
מוזמנים מאוד להתכתב איתי בפייסבוק… – ' גיל מרחב '
(אנא אל תעצמו עיניים.. בעלי החיים סובלים כל כך.. זה בידיים שלנו..)
חפשו ביוטיוב: 'קירות שקופים' – ההרצאה הכי נצפית בישראל.
**
2. בועז
חברו לצוות של בועז יעקב, סרן הראל מרמלשטיין זכרונו לברכה,
נהרג בשנת 2002 במהלך פעילות מבצעית בהיתקלות עם מחבלים.
השבוע, בשלהי יום הזיכרון, הוציא בועז לרחובות
עשרות אלפי אנשים מרחבי הארץ במסגרת מיזם "רצים לזכרם".
הנה תיאור קצר של המיזם מאתר "רצים לזכרם":
מרוץ "רצים לזכרם" הינו מיזם הנצחה ייחודי.
במרוץ זה אין מוזיקה או שער זינוק, אין בו מדידת זמנים או פודיום.
זהו מרוץ בו בשעה אחת בשלהי יום הזיכרון נצא כולנו לצבוע את הרחובות בכחול לבן
ולשעה אחת נתייחד כולנו במרוץ לזכר הנופלים כולם
אז איך זה עובד?
נרשמים למרוץ דרך האתר ולאחר תשלום סמלי של 40 ש׳׳ח,
כל נרשם יקבל באופן אקראי שם של נופל/ת לזכרו/ה הוא יבצע את הפעילות – ריצה/הליכה/רכיבה.
כל נרשם יוכל לצפות במידע על הנופל/ים אשר לזכרו/ם יבצע את הפעילות
בסיום ההרשמה תישלח חולצה עם סמל המרוץ לבית הנרשם –
כל ההכנסות יוקדשו לפעילות העמותה
ביום הזיכרון (השנה ב 1/5/17) בשעה 17:30 בדיוק,
נצא כולנו לרחובות לבושים בחולצת המרוץ,
נצבע את הארץ בצבעי הלאום וננציח את זכר הנופלים אשר בזכותם ניכנס,
זמן קצר לאחר מכן, ביחד ובגאווה ליום העצמאות.
**
3. נועה
אחרי שהבנק סרב לתת לה משכנתה,
החליטה נועה חריש, אשה עובדת ומתפקדת, גרושה ואם לשלושה,
לבקש עזרה מהציבור.
לאחר מאמץ מרוכז בן מספר חודשים הצליחה נועה
לגייס את הסכום הנדרש (קרוב ל 600 אלף ₪)
בעזרת כ 3000 הלוואות אישיות בנות כ 200 ₪ האחת,
רובן הגדול מאנשים שלא מכירים אותה אישית
ושנחשפו אליה באמצעות הרשתות החברתיות.
**
מספר מחשבות על נועה, בועז וגיל:
א. שלושתם משנים מציאות.
שלושתם מסרבים לקבל את המציאות הנוכחית
ופועלים לייצר מציאות חלופית, אחרת.
שלושתם מעוררים אותנו להסתכל אחרת.
ב. לכל אחד ואחת מהם מטרה ממוקדת ומשמעותית.
גיל מנסה להשפיע על תעשייה עצומה ועל מדינה שלמה.
נועה רוצה להגיע לדירה עבורה ועובר ילדיה.
בועז פועל לזכרם ולהנצחתם של חיילי צה"ל בדרך יצירתית ואחרת.
ג. בועז, נועה וגיל הם אנשים יחידנים,
העושים מתוך המשאבים העומדים לרשותם
עם כל האילוצים, ההתנגדויות והחסמים.
הם לא עומדים בראשי ארגונים ואין להם מערכות או עובדים.
ד. המיזמים השונים שלהם מבוססים על רתימה ועל בחירה.
על גיוס ורתימה של אנשים רבים (בזמן, בתשומת לב, בכסף ועוד)
מתוך בחירה מלאה ומתוך חיבור למטרה ולסיפור.
בלי להפעיל לחץ, בלי למכור ולשכנע, בלי לאיים ובלי לפתות.
מי שרוצה שיצטרף. מי שלא, לא.
ה. כולם משתמשים בכוח הרשת ובטכנולוגיות חברתיות.
ו. הם לא מוותרים.
בין אם המטרה נקודתית ובין אם היא מתמשכת,
גם כשהם נתקלים בקשיים ובהתנגדויות,
גיל, נועה ובועז לא מוותרים.
ז. שלושתם משלמים מחירים.
בזמן שהם עושים את זה הם לא עושים משהו אחר.
מחיר של חשיפה, של ביקורת ואולי אפילו של דחייה.
ח. נועה, בועז וגיל מעוררים.
גיל יכול לעורר חיבור חזק או דחייה. התעלמות או כעס.
נועה יכולה לעורר הערכה גבוהה או בוז וזלזול.
בועז מעורר לפעולה. גורם לאלפי אנשים לצאת לרחובות.
אל שלושתם קשה להישאר אדישים.
ט. אין להם מושג.
גיל יכול לספור את מספר האנשים שהוא פוגש וכמה לייקים הוא מקבל בפייסבוק.
בועז יכול לספור כמה נרשמו למיזם שלו.
נועה יודעת כמה כסף היא גייסה ומה היא חייבת לכל אחד.
ועם כל זאת – אין להם מושג.
אין להם מושג בכמה אנשים הם נוגעים
ועל כמה חיים הם משפיעים.
(ניחוש שלי: השפעה אינסופית…).
י. הם מאפשרים.
שלושתם מאפשרים לאנשים לרבים לייצר ערך ולחוות משמעות.
בזכות הפעולות והמיזמים של נועה, גיל ובועז,
אנשים רבים, בקלות יחסית, יכולים לעשות מעשה ולעזור.
לתרום מכספם, מזמנם או מתשומת הלב שלהם
ולהרגיש חלק ממשהו חשוב שהוא מעבר להם.
יא. כולם משפיעים/השפיעו עלי באופן אישי.
בשבועות האחרונים, צריכת הבשר שלי ירדה בצורה משמעותית.
אני מוצא עצמי קורא וחושב על כך יותר ויותר.
ביום שני השבוע ב 17:30 יצאתי לרוץ.
חשבתי על יוחנן, קורקין, גיא שהכרתי היטב וגם על הראל ומורן שרק שמעתי עליהם
פגשתי עשרות אנשים רצים בלבן, ברחובות כפר סבא ממש באותו זמן.
הסיפור של נועה נגע בי.
לאחר שנחשפתי לפוסט עליה העברתי לחשבונה 200 שקלים וגם העברתי את זה הלאה.
**
הפוסט הזה נכתב בסוף השבוע שלאחר יום הזיכרון ויום השואה.
במציאות שבה כותרות העיתונים, תכניות התחקירים והרשתות החברתיות
משדרות תקיעות, שחיתות, פירוד, ניכור, שנאה ואלימות
חשוב להכיר גם מציאות אחרת.
ולזכור שהאפשרות קיימת.
מציאות אחרת שבועז, נועה וגיל ורבים רבים רבים אחרים מייצרים כל יום.
שבת של שלום,
חיים מלאים, היום
רוני ויינברגר