פעם שלישית (ולא בטוח שאחרונה)

זו הפעם השלישית שאני כותב על מורן סמואל בבלוג הזה.

הפעם הראשונה היתה ב2013 לאחר שנחשפתי לסרטון מרגש ומעורר השראה של מורן.
מורן זוכה במקום ראשון באליפות העולם,
ובמקום לנגן את "התקווה" מתחיל להתנגן המנון של מדינה אחרת.
מה הייתם עושים במצב כזה?
בסרטון הזה תוכלו לראות מה מורן עשתה.
אם לא יצא לכם לראות אותו עדיין,
או אם ראיתם אותו לפני מספר שנים,
ממש מומלץ לראות אותו שוב.

**
הפעם השניה היתה לפני כשלוש שנים,
עם זכייתה של מורן במדליית הכסף באולימפיאדה הפראלימפית בטוקיו 2021. 
סיפרתי קצת על הדרך שמורן עשתה בשנים האחרונות,
והמלצתי מאוד להקשיב לפודקאסט שבו מורן מתראיינת ומשתפת בהרחבה על מגוון האתגרים, הבחירות והמחירים בחייה.
אני מוצא את השיתוף הזה עוצמתי, מרגש ומעורר השראה,
מיוחד מעצם כך שהוא תו"כ מסע חיים, תנועה והתמודדות.

**
וכעת הפעם השלישית:
לפני מספר שבועות מורן השתתפה באולימפיאדה הפראלימפית הרביעית שלה (!!!!!)
וזכתה במדליית הזהב הנכספת (וגם שברה במוקדמות שיא פראלימפי חדש).

הפעם ההמנון התנגן כמו שצריך.

תראו את התהליך והתוצאות המדהימים הללו:
מקום חמישי בלונדון 2012,
ארד בריו 2016,
כסף בטוקיו 2021,
זהב בפריז 2024.

וזה לא רק בספורט.
זה גם בחיים האישיים, בזוגיות ובהורות,
בהתמודדות עם דברים קשים ולא מתוכננים,
בלקיחת אחריות מלאה על הבחירות שלה,
במיקוד במה שבשליטתה ובמה שהיא יכולה לעשות,
ובהליכה עד הסוף עם מה שחשוב לה גם כשלפעמים זה נגד הזרם.

**
תעשו לעצמכם טובה:
צפו בסרטון המרגש של מורן עם "התקווה" ופנו לעצמכם 50 דקות כדי להקשיב לראיון איתה.

ואז תהיו נדיבים, ותעבירו את זה הלאה עם המלצה חמה חמה,
כדי שגם חברים ובני משפחה יהנו מזה. 

שבת של שלום,
חיים מלאים,
רוני ויינברגר

מילים של אלוף עולם

כשנובאק ג'וקוביץ' הפסיד לרוג'ר פדרר 3:0 בגמר אליפות ארה"ב הפתוחה בטניס בשנת 2007,
זו היתה הפעם הלא יודע כמה שהוא מפסיד לו.
באותה נקודת זמן היו לפדרר כבר 12 זכיות בטורנירי גראנד סלאם, ולרפאל נדאל (הצעיר מפדרר) 3 זכיות.

וכמה היו לג'וקוביץ'?
אפס עגול.

מרבית הכתבים והפרשנים אמרו שהוא לא ב"ליגה שלהם".
רבים האמינו שהוא גם לא יהיה כי אין לו את הטניס האיכותי של פדרר או את האופי החזק והנחישות של נדאל.

תחשבו לרגע על הסיטואציה הזו:
אתם מקדישים את כל חייכם למשהו והופכים להיות אחד השחקנים הטובים בעולם בתחום הזה,
אבל לרוע מזלכם, התזמון שלכם לא משהו,
כי ממש באותה תקופה, יש שני שחקנים טובים מכם ששולטים בענף וגם זוכים באהבת הקהל.

אילו כוחות נפשיים צריך בכדי לא להתייאש או להישבר, לא לאבד את האמונה בעצמכם,
להמשיך להתאמן במלוא המרץ, לדחוף קדימה, להתפתח ולהשתפר?

**
ביום ראשן השבוע נובאק ג'וקוביץ' זכה בגמר הרולאן גארוס ונכנס לדפי ההיסטוריה,
כשהפך להיות הטניסאי בעל מספר הזכיות הרב ביותר בטורנירי גראנד סלאם.
הוא השלים את זכייתו ה-23 ועקף את נדאל (22 זכיות) ואת פדרר שכבר פרש (20 זכיות).
("גראנד סלאם" הוא כינוי ל-4 טורנירי הטניס הגדולים הנערכים מדי שנה באנגליה, צרפת, ארה"ב ואוסטרליה).

בנאום הניצחון שלו, לאחר שפירגן למי שהתמודד מולו, למשפחתו ולצוות האימון שלו,
הוא ביקש לנצל את הבמה בכדי להעביר מסר חשוב לצעירות וצעירים ברחבי העולם, וכך אמר:

"לא משנה מה אתה מנסים להשיג בעולם, טניס, ספורט או כל דבר אחר.
הייתי ילד בן שבע כשחלמתי שאוכל לזכות בווימבלדון יום אחד ולהפוך לטניסאי מספר אחד בעולם.

דבר אחד בטוח.
אני מרגיש שהיה לי את הכוח ליצור את הגורל שלי.
ניסיתי לדמיין כל דבר בחיי. לא רק להאמין בזה אלא ממש להרגיש את זה עם כל תא בגופי.

ואני רוצה לשלוח מסר לכל צעיר וצעירה:
היו ברגע הנוכחי.
תשכחו ממה שקרה בעבר, העתיד הוא משהו שפשוט הולך לקרות.
אבל אם אתם רוצים עתיד טוב יותר, דעו שאתם יוצרים אותו.
קחו את האמצעים בידיכם, האמינו בזה, צרו את זה."

**
בראיונות שלאחר המשחק ג'וקוביץ' התייחס ליריבות הגדולה ורבת השנים שלו עם נדאל ופדרר:
לדבריו, שני היריבים העקשים והמצוינים הללו הגדירו אותו כשחקן.
הם תרמו להצלחתו יותר מכל גורם אחר ועיצבו אותו כספורטאי וכאדם.
הוא מי שהוא, בזכות מי שהם.
אלמלא הם, לא היה הוא.

המילים של ג'וקוביץ מעוררות בי הרבה ענווה, השראה, התרגשות ותקווה:

אנחנו אחראים לעתידנו ויש לנו יכולת ליצור אותו.

אנחנו מי שאנחנו בזכות האנשים המקיפים אותנו.

אנחנו גדלים בזכות הקשיים שאנו חווים והאתגרים שאנו פוגשים.

שבת של שלום,
חיים מלאים,
רוני ויינברגר

נ.ב. מומלץ לצפות בנאום הניצחון של ג'וקוביץ' בקישור הבא.
הפנייה לצעירים מתחילה בדקה ה- 7:10 של הסרטון.

"סטוקדייל" זה עכשיו

אדמירל ג'ים סטוקדייל הוא הקצין האמריקני הבכיר ביותר שנפל בשבי הווייטנאמי.
בשנים 1965-1973 הוא עבר עינויים קשים, חי במשך כל המלחמה בלא שום זכויות שבוי,
ללא תאריך שחרור ובלא איזושהי ודאות אם ישרוד ויזכה לראות שוב את משפחתו.

בראיון לספר המופת "גלגל התנופה: מטוב למצוין" הוא סיפר למחבר הספר ג'ים קולינס:

"מעולם לא פקפקתי לא זו בלבד שאני אשתחרר,
אלא גם שאני אנצח בסופו של דבר ואהפוך את ההתנסות הזאת לאירוע המעצב והמכריע ביותר בחיי,
דבר שכאשר אני משקיף לאחור, אינני מוכן לוותר עליו."
(מילים שמזכירות במידה רבה את ויקטור פרנקל בספרו "אדם מחפש משמעות").

בניסיון להבין מה בונה חוסן, ומסייע לאנשים להתמודד במצבים קשים מבלי להישבר,
שאל קולינס את סטוקדייל מה אפיין את האנשים שלא החזיקו מעמד ונשברו.

תשובתו של סטוקדייל היתה מפתיעה ובמבט ראשון אפילו מנוגדת לציטוט שלו:
לדבריו מי שלא החזיקו מעמד היו "האופטימיים".
"האופטימיים" הם אותם אנשים שהאמינו שאוטוטו הם ישתחררו.
שבקרוב הכול ייגמר והם יחזרו הביתה למשפחותיהם.
שעד החג הקרוב, או האביב הכול יהיה מאחוריהם.

וכשזה לא קרה הם פשוט התרסקו ונשברו.

לעומתם, מי שהחזיקו מעמד, שרדו פיזית ונפשית, ואפילו צמחו מכך, היו אנשים בעלי העמדה המשולבת הבאה:
האמונה העמוקה שבסופו של דבר יהיה בסדר והם יצאו מזה כשידם על העליונה,
לצד המחויבות העמוקה והנחושה להתייצב ככל שיידרש מול העובדות המרות של המציאות הנוכחית.

כשסטוקדייל מדבר על "להתייצב אל מול העובדות המרות",
הוא קורא ללקיחת אחריות אישית ולנקיטת פעולות אקטיביות עקביות, מתמידות ונחושות,
השונה מ"חשיבה חיובית מדי" המנותקת מהמציאות, מהטמנת הראש בחול או מה-"יהיה בסדר" הישראלי.

פרדוקס סטוקדייל מלווה אותי מזה שנים רבות, ואני נזכר ומשתמש בו במיוחד בתקופות קשות.
הוא מזכיר לי להיזהר מאופטימיות-יתר ומפסימיות נואשת.
הדברים הם לא מושלמים והם גם לא סוף העולם.

תפקידי – תפקידנו הוא לעשות כמיטב יכולתנו ככל שיידרש,
ולהאמין שבסופו של דבר הדברים יתפתחו לטובה.

"סטוקדייל" זה עכשיו.

שבת של שלום,
חיים מלאים,
רוני ויינברגר

תכנית מחויבות אישית [הזמנה למהירי החלטה]

תכנית מחויבות אישית [הזמנה למהירי החלטה]

ביום שני השבוע, במסגרת הבלוג היומי שלי העליתי פוסט שעורר מספר תגובות
והמשיך ללוות אותי גם לאחר פרסומו.

"איך עושים משהו במשך 30 ימים ברציפות?"

"איך עושים משהו במשך 30 ימים ברציפות?
עושים אותו רק ביום אחד.
ואז רק ביום אחד נוסף.
וכך הלאה במשך שלושים ימים.

איך עושים משהו במשך שנה שלמה ברציפות?
עושים אותו רק ביום אחד.
ואז רק ביום אחד נוסף.
וכך הלאה במשך שנה.

אין דבר כזה שלושים יום.
אין דבר כזה שנה שלמה.
יש רק את היום.
רק את היום.
רק היום.
רק היום.

חוק השדה:
מה שאנחנו מגדלים-מטפחים-מנכשים-מסלקים כל יום,
קובע איך תיראה הגינה שלנו.
מה שאנחנו מתכוונים-חושבים-אומרים-עושים כל יום,
קובע איך יהיו החיים שלנו.

חיים מלאים. היום."
==

יומיים לאחר פרסום הפוסט קיבלתי הודעה מרגשת משמוליק מרחב, אדם, חבר ומנטור שאני אוהב ומעריך.
הוא סיפר לי על קורס נחישות שהוא פותח בקרוב.
כחלק מתהליך ההכנה לקורס, התבקשו המשתתפים לציין שם של אדם שהם רואים בו דוגמא לנחישות.
שניים מהמשתתפים ציינו את השם שלי.
וואו…
הפתעה גדולה. 
מחמאה עצומה.
אולי זה קשור לפוסטים היומיים שאני מפרסם בשנתיים וחצי האחרונות.
אולי למשהו אחר.

שני "האירועים" הללו (הפוסט שהעליתי + ההודעה משמוליק)
עוררו תנועה בתוכי והובילו ליצירה של תכנית חדשה.

תכנית מחויבות אישית לחודש אחד.

התכנית תחל ממש בקרוב, ביום ג' ה- 1/5 ותסתיים ביום ה' ה-31/5.
שלושים ואחד ימים בדיוק.

זוהי תכנית הממוקדת בפעולה יומית שתבצעו במהלך החודש.
שלושים ואחד ימים בדיוק.
מיקוד.
עשייה.
עקביות.
התקדמות.
הוכחה עצמית.
חגיגה.

בוחרים דבר אחד שרוצים לעשות.
מתחייבים אליו ועושים אותו.

**

זה יכול להיות בכל תחום שהוא:
עבודה, משפחה, בריאות, מערכות יחסים, התפתחות אישית, יצירה, פיננסי ועוד.
זה יכול להיות משהו שאתם לא עושים עדיין ורוצים להתחיל לעשות.
זה יכול להיות משהו שאתם עושים ורוצים להפסיק לעשות.
זה יכול להיות משהו שאתם עושים ברמה מסוימת ואתם רוצים להפחית או להגביר.

מספר דוגמאות לפעולה יומית:
לכתוב פוסט יומי.
לקרוא 20 דקות.
להתקשר לשלושה לקוחות פוטנציאליים.
לתרגל הכרת תודה בכל ערב.
לעשות צעד יומי בבניית העסק.
לפרגן למישהו אחד לפחות.
לעשות פעילות גופנית (הליכה יומית, כפיפות בטן, …)
להקפיד על תזונה שחשובה לכם.
ללמוד משהו אחד לפחות ביום.
להשקיע במערכת יחסים.
לעשות מדיטציה.
להימנע מעישון או להפחית אותו.
להפחית זמן פייסבוק.
להגביל את כמות הקפה או הסוכר.

**

זה יכול להיות כל דבר שהוא.
אתם בוחרים.
שלושים ואחת יום. 
כל יום.
בלי סיפורים.
בלי תירוצים.
מגדירים בחדות ובבהירות מה הדבר שרוצים לעשות.
מתחייבים.
יוצאים לדרך.
עושים כל יום.
חוגגים חודש של עשייה עקבית.

**

בתכנית הזו לא מחלקים תעודות או מדליות.
רוב הסיכויים שהחיים לא ישתנו מקצה אל קצה בחודש הזה.
אין הבטחות.
אין דרמות.
יש פעולות.
יש מחויבות יומית.
למשהו שחשוב לכם.
יש עשייה יומית.
התקדמות יומית.
צעדים קטנים.
כל יום. 
כל יום. 
כל יום.

**

בתכנית הזו יש סיכון.
יכול להיות שתיקחו לעצמכם התחייבות ולא תעמדו בה.
שתתאכזבו מעצמכם.
סביר להניח שזה קרה לכם כבר פעם בעבר.
זו הרגשה לא נעימה.
להתאכזב מעצמך.
להגיע עם ציפיות ולראות אותן מתנפצות.
זה עלול לקרות.
זה בעיקר בידיים שלך.
את/ה קובע/ת את הפעולה היומית שלך.
ההמלצה שלי היא ללכת על מינימום אפשרי.
לא על משהו מאתגר מדי.
בטח שלא על מקסימום אפשרי.
מינימום אפשרי.
גם אם זה רק דקה או חמש דקות ביום.
הקטע פה הוא לא גודל הצעד.
הקטע פה הוא העקביות.
העמידה במילה שנתת לעצמך.
ההתמדה במשך שלושים ואחד ימים רצופים.

**

איך זה הולך לקרות?

א. משאירים פרטים כאן.

ב. ביום א' הקרוב 29/4 אשלח לכל הנרשמים דגשים והמלצות לבחירת המחויבות היומית. 
נקודות שכדאי לשקול שתסייענה לחדד ולדייק את המחויבות היומית לחודש הקרוב.

ג. ביום ב' ה- 30/4 נשלים את תהליך ההרשמה (בחירת המחויבות היומית + הסדרת תשלום). 
למעשה, ב-30/4 אתם חותמים על החוזה שלכם עם עצמכם לשלושים ואחד הימים הקרובים.

ד. ביום ג' 1/5 יוצאים לדרך עם עשייה יומית ראשונה.

ה. בכל יום מבצעים את הפעולה שבחרתם לעצמכם.
משתתפים שיהיו מעוניינים יוכלו להצטרף לקבוצת פייסבוק סגורה המיועדת רק למשתתפי התכנית
שבה ניתן יהיה לתקשר ולשתף בחוויות, לשאול שאלות ולייעץ אחד לשני.

ו. בסוף התכנית, יום ה' 31/5, נחגוג ביחד את גמר שלושים ואחד הימים בדרך וירטואלית כלשהי.
נחגוג שלושים ואחד ימים של עשייה רצופה.
עשייה של משהו שחשוב לכם.
נחגוג עמידה במילה שנתתם לעצמכם.

במהלך החודש לא מתוכננת תקשורת ממני או איתי. 
זוהי אינה תכנית אימון או ליווי קבוצתית.
זוהי תכנית מחויבות אישית לעשייה.
לוקחים התחייבות ועומדים בה. 
יום אחר יום במשך שלושים ואחד ימים. 
פשוט.
בלי סיפורים.
בלי תירוצים.
או שאתם בפנים או שלא.
התכנית מתחילה בקרוב מאוד.
חשוב לקבל החלטה מהר.

אזהרה: שימו לב שבמהלך חודש מאי יהיו מספר סופי שבוע.
ול"ג בעומר.
ושבועות.
תמיד יש משהו.
המחויבות היא לכל החודש.
אתם בוחרים אם זה כולל סופ"ש וחגים.
פחות קריטי מה תבחרו ("עם/בלי סופ"שים").
הרבה יותר חשוב לבחור מראש ולעמוד בזה.

**

כמה זה עולה?

העלות של התכנית שווה לכל נפש.
3 שקלים ליום.
90 ₪ לכל התקופה (יום אחד "עלי").
בחרתי בכוונה בעלות כזו כדי שכל אחד יוכל לעמוד בה.
כדי שכסף לא יהיה הגורם המפריע או המגביל.

לאלו מכם שיבחרו לעשות זאת, 
תינתן אפשרות לתרום סכום דומה לעמותת אקי"ם כפר סבא.
העמותה הזו אוספת בימים אלו כסף למחנה קיץ מופלא
בהשתתפות של כשישים חניכים בני 18 – 60 ועשרות מדריכים מתנדבים.
נחשפתי השנה לפעילות המרגשת שלהם ואני רוצה לעזור להם.

איך נרשמים?

משאירים פרטים כאן.
משלמים בכרטיס אשראי כאן.

שבת של שלום,
חיים מלאים, היום,
רוני ויינברגר

ג' אב – כבוד לסרטן

הוא מגיע בשקט ובענווה,
בלי הרבה רעש וצלצולים,
בלי כותרות בעיתונים,
בלי פוסטים מרובי לייקים ותגובות.

**
ממוקד במטרתו,
עקבי בדרכו,
יסודי בעבודתו.

**
בונה תשתיות איתנות,
שומר על פרופיל נמוך,
פועל ברציפות ובהתמדה,
עיקש, לא מוותר,
כשמגיע הזמן,
הולך וחוזר.

**
מתמודד עם קואליציות חזקות,
עם המובילים שבאנשי המקצוע,
מיטב המוחות, פאר הטכנולוגיות
ויכול לרבים מהם.

**
רחום וחנון,
נותן את הזמן,
מאפשר להיפרד,
מעודד תהליכי שינוי עמוקים,
נמנע מלקטוע באבחה פתאומית.

**
ואז…
ממש ברגע השיא,
עם השלמת ניצחונו
והכנעת אויבו…
הוא מאבד הכול,
ונכחד ביחד אתו.

חיים מלאים. יום יום.