11 מחשבות על עבודה

הפוסט הזה מוקדש למחשבות על עבודה.
מחשבות על עבודה באופן כללי וגם על העבודה שלי.
אני מקווה שהשיתוף במחשבות הללו יהיה בעל ערך עבורכם,
יתרום, יעורר, יגרה, יפתח, ישפיע או ישנה משהו בחשיבה שלכם.

1- למה לעבוד ?

אחרי הרהור מעמיק ומתמשך הכולל גם שעות שיחה רבות עם אנשים שונים
ואלפי עמודים של ספרים ומאמרים,
הגעתי למסקנה שאני בוחר לעבוד בגלל חמש סיבות עיקריות:

• להרוויח מספיק כסף שיאפשר לי ומשפחתי לחיות את החיים שאנו בוחרים לחיות.
• לתת ערך חשוב ומשמעותי לאנשים ולעולם.
• להיות חלק מסביבה בריאה ולטפח מערכות יחסים מהנות עם אנשים שאני רוצה שיהיו חלק מחיי.
• ללמוד, לגדול ולהתפתח.
• להנות מהדרך ומהחיים.

חידוד הסיבות וה"למה" קריטי שכן מהות העבודה היא לתת מענה לאותם צרכים.
הסיבות שפירטתי מזמינות תשובות למספר שאלות חשובות, כגון:
– מה זה מספיק כסף?
– מה נחשב ערך משמעותי?
– אלו אנשים אני רוצה שיהיו חלק מחיי? מה היא סביבה בריאה עבורי?
– מה אני מחשיב כלמידה והתפתחות?

**
2 – במה אני עובד ?

"מה אתה עושה?" ו"במה אתה עובד?" הן שאלות שאני מתקשה לענות עליהן בקצרה.
פעמים רבות אני מוצא עצמי אומר משפט ארוך ולא ברור בניסיון למצוא תשובה מדויקת והולמת.
במצבים מסוימים אני משיב בבהירות ובקצרה, תוך תחושה שנתתי תשובה חלקית שאינה מייצגת.

מכיוון שטרם מצאתי תפקיד אחד או עבודה אחת הנותנים לי מענה מספק
לכל חמשת הצרכים החשובים שאותם אני מקווה למלא בעבודה שלי,
אני בוחר לבצע עבודות שונות במגוון תפקידים.
לדוגמא:
אני מנהל.
אני כותב.
אני מקשיבן.
אני מנחה סדנאות.
אני מייעץ למנהלים ולארגונים.
אני מלווה אנשים בתהליכים שהם עוברים ובאתגרים שהם חווים.
אני מנסה לקדם רעיונות, נושאים ואנשים שחשובים לי ושאני מאמין בהם.

**
3 – מה השכר שלי ? כמה אני מרוויח ?

מנקודת מבט כספית אני יכול לחלק את העבודה שאני עושה לארבע:
עבור חלק מהעבודה שאני בוחר לעשות אני מקבל שכר גבוה*.
עבור חלק מהעבודה שאני בוחר לעשות אני מקבל שכר נמוך* או בינוני*.
עבור חלק מהעבודה שאני בוחר לעשות איני מקבל שכר בכלל.
עבור חלק מהעבודה שאני בוחר לעשות אני בוחר לשלם.

*כמובן שגבוה, בינוני ונמוך הם מושגים יחסיים.

**
4 – 100% בחירה

עם השנים התחדד לי שהבחירה האם לעשות עבודה מסוימת,
עם אנשים מסוימים, ובתנאי שכר מסוימים,
היא 100% שלי.
תמיד.
אני בטוח שגם בעבודה שלכם, הבחירה היא 100% שלכם.
תמיד.

הבנת הנקודה הזו עוזרת לי לקחת יותר אחריות על העבודה שלי, 
להפסיק לברוח, לתרץ או לזרוק אותה (את האחריות) על אחרים.

**
5 – עוד 100% בחירה

לפעמים ארצה מאוד לעשות עבודה מסוימת,
עם אנשים מסוימים, ובתנאי שכר מסוימים,
ולמרות כל זאת לא אעשה אותה.
כשם שלי יש 100% בחירה,
כך גם יש 100% בחירה לאנשים שאני רוצה לעבוד איתם.
עובדים, מנהלים, לקוחות, ספקים, שותפים….

**
6 – עבודה ושכר

מכיוון שהבחירה האם לעשות עבודה כלשהי היא 100% שלי
ומכיוון שמהות העבודה שאני עושה היא לתת מענה לחמשת הצרכים החשובים לי
(רווחה כלכלית, משמעות, למידה, הנאה, מערכות יחסים)
יכול מאוד להיות שעבור עבודה מסוימת אבקש שכר גבוה מחברה מסוימת
ועבור אותה עבודה בדיוק אבקש שכר נמוך או אבחר לבצע אותה בהתנדבות.
דוגמא: סדנת תקשורת מקרבת לחברה עסקית תתומחר שונה מאותה סדנה לעמותה חברתית.
בעבר זה הרגיש לי קצת "לא בסדר" ומוזר.
היום זה מרגיש לי "בסדר גמור", חשוב ומדויק.

**
7 – עבודה, ערך ושיווק

בכדי שאדם כלשהו או קבוצת אנשים יהיו מוכנים לשלם שכר גבוה עבור עבודה שלי,
חשוב מאוד שהערך שהם יקבלו ממני יהיה גבוה.
אולי אפילו ייחודי.
חשוב שאתן להם מענה לצורך גבוה שלהם,
שאפתור להם בעיה בוערת המעסיקה אותם,
שאעזור להם לקדם נושא שחשוב להם.

אני מאמין שכדי לעשות את זה חשוב להשקיע בשלושה דברים:
א. להקדיש תשומת לב להבנה מעמיקה של אנשים ושל מה שחשוב להם.
ב. לפתח מיומנויות, ידע וכלים שיוכלו לתת לזה מענה.
ג. לספק את "הסחורה". לעזור להם. לפתור את הבעיה.

בעיני, הקמת אתר, פרסום בפייסבוק, יצירת דף נחיתה, כרטיסי ביקור ופעולות נוספות
חשובות פחות מהבנה מעמיקה של צורך אמיתי ומפיתוח יכולת לתת לו מענה.

**
8 – פשטות ומורכבות

הניסיון למלא חמישה צרכים שונים בעת ובעונה אחת באמצעות העבודה שלי
מעורר לא מעט סימני שאלה והתלבטויות.
אם מהות העבודה לדוגמא היתה רק להרוויח כמה שיותר כסף,
או, רק לייצר כמה שיותר ערך עבור אנשים,
או, רק לפנות כמה שיותר זמן פנוי לדברים אחרים,
ייתכן שהיו עולים פחות סימני שאלה.

הניסיון להשיג גם וגם וגם וגם וגם,
הופך את העניין ליותר מורכב.
אולי.

**
9 – תפישות חדשות על עבודה

אני מוצא שהניסיון למלא חמישה צרכים חשובים שונים,
מעורר חשיבה, מגביר יצירתיות ופותח אפשרויות.
מספר דוגמאות לתפישות שאני מחזיק היום ושאולי פחות החזקתי בעבר:
– לקוחות, ספקים, עובדים ומנהלים הם שותפים לדרך
שבעזרתם אני נותן מענה גם למערכות יחסים ממלאות, ערך הדדי וללמידה משותפת (בשונה מרק מקורות מימון, משאבים וכו').
– קשיים ואתגרים בעבודה יכולים לשמש כמנופים ללמידה ולהתפתחות, כמו גם הזדמנויות למתן ערך ומשמעות.
– העבודה שלי היא הרבה מעבר לכותרת התפקיד הרשמית שלי.
– העבודה שלי היא פורטפוליו של עבודות שאני עושה, חלקן בתשלום וחלקן ללא תשלום.
– התגמול שאני מקבל הוא הרבה מעבר לשכר שאני מקבל.
– הערך שאני נותן הוא מעבר לשירות, לעבודה או למוצר הרשמי שאני מספק.
– עבודה אינה אמצעי מימון המאפשר חיים. עבודה היא פלטפורמה לחיים מלאים המתרחשים תוך כדי עבודה.

**
10 – עבודה כתהליך אינסופי

העבודה היא תהליך מתמשך, משתנה ואינסופי.
היא אינה משהו מוגדר שצריך להגיע אליו, להיפטר ממנו, להשיג אותו או לשמור עליו.
חמשת הצרכים שלהם אני מנסה לתת מענה באמצעות העבודה שלי,
(רווחה כלכלית, הנאה, מערכות יחסים, למידה, משמעות)
משתנים כל הזמן עבורי ובחיי.
התשובות למה מהנה, משמעותי, מלמד וכו' עבורי משתנות כל הזמן.
מכיוון שהתשובות לחמשת הצרכים משתנות עם הזמן,
בהכרח גם הפתרונות והמענים משתנים.

ובנוסף –
ייתכן שבהמשך, בגלל סיבות והשפעות שונות,
צרכים חדשים יתווספו לרשימה וצרכים קיימים יגרעו ממנה.
יציאה לפנסיה, זכייה בלוטו, אקזיט עסקי, עניין רפואי או שינוי משפחתי
הן דוגמאות אחדות למצבים היכולים לשנות צרכים קיימים.

**
11 – עבודה שאינה משרתת חיים

במקרים מסוימים, עבור אנשים מסוימים,
עבודה אינה נותנת מענה מספק לצרכים חשובים ואף פוגעת בהם.
עבודה יכולה לבוא על חשבון הנאה, בריאות, מערכות יחסים חשובות, תחושת משמעות, למידה ועוד.

כשזה קורה חשוב להיות מודעים לכך שזה קורה.
לעצור.
להזכיר לעצמנו מה הכי חשוב עכשיו.
להזכיר לעצמנו שיש לנו 100% בחירה.
להפסיק להאשים את הבוס, את החברה או את העולם.
להפסיק לשקר לעצמנו שאין לנו ברירה.
לקחת אחריות על המצב ולהתחיל לפעול לשיפורו.
מהמקום שאנו נמצאים בו.
צעד צעד.

****

עד כאן 11 מחשבות על עבודה.

מה אתם אומרים…?
אם מתחשק לכם להגיב או לכתוב לי כמה מילים,
על מה הפוסט הזה מעורר בכם ולאן הוא לוקח אתכם, יעניין אותי לקרוא.
אני מבטיח לקרוא הכול ולהגיב באופן אישי. ניתן לכתוב הערה למטה או לשלוח לי צור קשר.
ייתכן שייקח לי כמה ימים…

**
לפני שנפרדים –
בשבועות האחרונים אני מבשל משהו חדש.
מדובר בתהליך ייחודי המיועד לקהל הרחב שיחל כבר בסוף החודש הזה.
בין היתר הוא מתחבר מאוד גם לנושאי עבודה וקריירה.
חכו לפוסט "לחשב מסלול מחדש" עם כל הפרטים כבר ביום ראשון הקרוב.

שבת של שלום,
חיים מלאים, היום,
רוני ויינברגר

נ.ב. אם אהבתם את הפוסט הזה אולי יעניין אתכם לקרוא גם את "אנשים שאני רוצה לעבוד איתם".

נ.ב.נ. הבלוג היומי ממשיך להתפרסם. תוכלו לקרוא את כל הפוסטים שעלו השבוע כאן.

אין לנו מושג

אין לנו מושג מאיפה הוא מגיע ולאן היא הולכת.
אין לנו מושג מה עובר עליו ומה היא עוברת.
אין לנו מושג מה הוא יעשה עם זה. אם הוא יעשה עם זה.
אין לנו מושג לאן היא תיקח את זה. אם היא תיקח את זה.
אין לנו מושג איך זה ישפיע. אם זה ישפיע.
אין לנו מושג מה יש מתחת למילים.
אין לנו מושג מה נמצא מאחורי השתיקה.

**
אין לנו מושג.
להחזיק כוונה.
לעשות את העבודה.

להמשיך הלאה…

חיים מלאים. היום.

אין לי מושג

אין לי מושג.

אין לי מושג מה עובר עליך עכשיו.
אין לי מושג מה לקחת מהיום.
אין לי מושג אם ועד כמה זה ישפיע.
אין לי מושג מה זה יעורר.
אין לי מושג איך זה יתפתח ולאן זה הולך.
אין לי מושג אם זה משנה.
אין לי מושג.
גם כשאני חושב שיש לי.
אין לי וכנראה גם לא יהיה לי.

**
אין לי מושג, כמו שלמי שיצר את זה אין מושג.
אין לו מושג מי אני.
אין לו מושג מה עשיתי היום.
ובשנים עשר השנים האחרונות.
הוא אפילו לא מכיר אותי.

**
תודה לך על מה שיצרת ועל ההשפעה של זה על חיי.
תודה לכם על הנוכחות שלכם בחיי היום.
בזכותך ובזכותכם יכולתי לעשות את העבודה שלי היום.
גם היום.

חיים מלאים. היום.

חמש סיבות ועשרה שקרים על עבודה

חמש סיבות שכדאי לעבוד בגללן:

1.להרוויח כסף שיספיק לחיים שאנו בוחרים לחיות.
2.ללמוד, לגדול ולהתפתח כבני אדם וכאנשי מקצוע.
3.לעשות משהו משמעותי ולתרום לאנשים או לעולם.
4.לעשות משהו שאוהבים.
5.להיות חלק מסביבה חברתית שרוצים ולהנות ממערכות יחסים.

**
עשרה שקרים שלא כדאי לעבוד בגללם:

1.כי אין ברירה.
2.כי חייבים.
3.כי ככה כולם עושים.
4.כי רגילים.
5.כי מכורים.
6.כי זה נוח.
7.כי מסוכן מדי לעזוב.
8.כי זו דרך טובה לברוח מהבית או המשפחה.
9.כי זו דרך מצוינת לברוח מעצמך.
10.כי מרוויחים המון כסף ותנאים שאי אפשר להשיג במקום אחר.

**
עבודה (בשכר או שלא בשכר) יכולה להיות
אסטרטגיה יעילה לחיים מלאים, מהנים ומשמעותיים,
או אסטרטגיה יעילה לקורבנות, הסרת אחריות, בריחה מהתמודדות ומוות בייסורים.

חיים מלאים. היום.

עבודה יום-יומית

לנקות את שכבות השיפוטיות והביקורת הנערמות
כל יום, כל הזמן.
לגרד בעדינות את משקעי הכאב ואת שורשי הפגיעות
כל יום, כל הזמן.
לחשוף את זרעי הפחד הטריים המבקשים להיקלט
כל יום, כל הזמן.

במסירות ובשקדנות.
מגירה מגירה, חדר חדר.
בענווה וביראת כבוד.

לנוח מדי פעם.

לחגוג ולהתאבל.

לפנות מקום.

לזרוע זרעים של אהבה וקבלה
כל יום, כל הזמן.
לטפח שתילים של אמון ותקווה
כל יום, כל הזמן.
לגדל ענפים של שמחה, פרגון ונדיבות
כל יום, כל הזמן.

לבחור.
לבחור לקחת אחריות.
לבחור לעשות את העבודה.
בתוכנו ובסביבתנו.
כל יום, כל הזמן.

לחיות.
כל יום, כל הזמן.
גם היום.

חיים מלאים. היום.

איפשהו יש מישהו…

איפשהו יש מישהו שחשוב שיקרא את מה שייכתב בעוד רגע.
איפשהו יש משהו שחשוב שייכתב.
אני לא מכיר את האדם.
אני לא מכיר את התוכן או את הנושא.

אני המתווך.
בינו לבין זה.
מחבר בין מה שרוצה להיכתב
לבין מי שצריך לקרוא את זה.
הבוקר.

**
הצינור שמעביר את המים
ממקור הנביעה לערוגה המתאימה
עושה את עבודתו
גם בלי להכיר אישית
כל עגבניה ועגבניה
גם בלי לקחת אחריות על גידולה.

חיים מלאים. היום.

אנשים שאני רוצה לעבוד איתם

כשאני מנתח לאחור עבודות שונות שעשיתי בחודשים האחרונים,
אני מבחין בכאלו שהצליחו יותר ובכאלו שהצליחו פחות.
בכאלו שמילאו, ריגשו, פתחו והעצימו אותי, ובכאלו שרוקנו, תסכלו והתישו אותי.

בניתוח פשטני אני מזהה לפחות שלושה גורמים מרכזיים התורמים להצלחה או לאי- ההצלחה של עבודה
והמשפיעים על התחושות ועל רמת האנרגיה המורגשת :

1. העבודה עצמה ( מה היא היתה, מה נכלל בתוכה, איך היא תוכננה, התבצעה, …).
2. אני (התפקוד שלי, המצב שלי, איך התנהלתי, מה עשיתי, …)
3. האנשים שעבדתי איתם ( בצורה קרובה או רחוקה, שותפים, עובדים, מנהלים, לקוחות, ספקים, … )

לכל אחד מהגורמים הללו יש השפעה משמעותית.
בהתבוננות על החודשים האחרונים, "אספתי" עשרות לקחים רלוונטיים עבורי לגבי כל אחד מהגורמים הללו.

השבוע התחדד לי משהו לגבי הגורם השלישי – אנשים שאני רוצה לעבוד איתם.
"לעבוד איתם" יכול להיות חלק מעשייה יום-יומית, כתף אל כתף, בזמן שאנחנו מנסים להגיע לתוצאות מסוימות או לייצר שינוי רצוי.
"לעבוד איתם" יכול להיות גם בסדנאות ובקורסים שאני מעביר או בתהליכים שאני מלווה.

התלבטתי אם לכתוב את הדברים הבאים בצורה הזו.
נראה לי שזה יכול להיתפש כמתנשא.
זה בקלות יכול להתפרש בצורה אחרת ממה שאני רוצה שזה יתפרש.
כנראה שזה יקרה.
לפחות בחלק מהמקרים.
ומעבר לכך, איזו זכות יש לי לכתוב את הדברים הללו?
מי אני חושב שאני ??

בחרתי לכתוב בכל זאת.

**
מספר מחשבות על אנשים שאני רוצה לעבוד איתם:

אני מעדיף לעבוד עם אנשים רעבים הפתוחים ללמידה.
(אני מעדיף לא לעבוד עם אנשים המגיעים להעביר את הזמן, שבאים כי הכריחו אותם או עם כאלו שכבר יודעים הכול).

אני מעדיף לעבוד עם אנשים לאורך זמן, עבודה תהליכית מתמשכת המאפשרת העמקה, שיפור ושינוי.
(עבודת חד פעמית פחות עושה לי את זה)

אני מעדיף לעבוד עם מי שמתחבר לחומרים ולנושאים שאני עוסק בהם ומכיר בחשיבות שלהם.
(תפקידי אינו לשכנע, להסביר, למכור, להצדיק או לרתום)

אני מעדיף לעבוד עם אנשים המוכנים, או מנסים, לדבר בפתיחות, בכנות ובאומץ. גם כשקשה, מאתגר ולא נוח.
(פחות בא לי לעבוד בסביבה המאופיינת בציניות מעקרת או בהעמדת פנים חוסמת)

אני מעדיף לעבוד עם אנשים המכבדים את עצמם ואותי, מכבדים את הזמן המשותף שלנו ונוכחים במפגשים בצורה מלאה.
(אני מעדיף לא לעבוד עם אנשים המתקשים להשתחרר מהתעסקות מתמדת בעניינים אחרים בזמן שאנחנו מנסים לעשות משהו ביחד)

אני מעדיף לעבוד עם אנשים הבוחרים להיות שותפים מלאים לתהליך הלמידה והעשייה באמצעות דיאלוג, שיתופים ומשובים תוך כדי תנועה.
(אני מעדיף לא לעבוד עם אנשים המצפים ממישהו אחר "לספק את הסחורה" או לעשות את העבודה בזמן שהם "נשענים לאחור" או מטילים אחריות)

אני מעדיף לעבוד עם אנשים המכירים במורכבות ומחפשים את הגם וגם לטובת כולם.
(אני מעדיף לא לעבוד עם אנשים המתעקשים להחזיק תפישת עולם של "שחור-לבן", שיפוטיות, האשמה וביקורת)

אני מעדיף לעבוד עם אנשים המחפשים חיים מלאים ונותנים מקום להכרת תודה, אהבה, חגיגות וגם לאבל וכאב.
(אני מעדיף לא לעבוד עם אנשים שבפסימיות רואים תמיד רק את חצי הכוס הריקה ולוקחים כמובן מאליו את מה שאינו כזה)

**
לשמחתי הרבה, רוב האנשים שאני עובד איתם עונים על הקריטריונים הללו.
לרבים מהם יש לי הזכות הגדולה לקרוא "שותפים".
לדרך. לעשייה.
לחיים.
אני חושב שזה פחות עניין של מזל ויותר עניין של בחירה.
ואולי יותר מהכול זה עניין של כבוד.
כבוד לאחרים וכבוד עצמי.
אומץ להגיד "לא".
אומץ להגיד "כן".

אם הפוסט הזה נוגע בכם בצורה כלשהי, אשמח לשמוע מכם…

שתהיה שבת של שלום,
חיים מלאים, היום.
רוני ויינברגר

הוראות בטיחות לרופא

בלי קשר עין.
אם אין ברירה ואתה חייב להסתכל, הסתכל מלמעלה.
בפנים חתומות.
לא לחייך.
נחמדות יכולה להיות מסוכנת.
היא עלולה לבלבל את מי שמולך.
חשוב שההפרדה ביניכם תישמר.

**
אפשר שאלות רק בתיאום מראש או בשעות קבלה.
אל תיתן לאדם שמולך להרגיש נוח מידי.
כשאתה משיב, ענה בקצרה ובחדות.
חתור לסיום שיחה.
אתה יודע איך לעשות את זה.
היזהר מאמפטית – יתר.
היא עלולה לעלות לך ביוקר.

**
באינטראקציה אתך, אל תתן מקום לבלבול ולחוסר הבנה.
אל תאפשר זמן לעיכול ולמחשבה.
הזמן שלך יקר.
יש לך הרבה עבודה לעשות.
עבודה חשובה.
כן, אתה מבין את מה שעובר עליהם,
אבל התפקיד שלך אינו ללמד או לתמוך.
לסבלנות-יתר יש מחירים.
אפקטיביות היא שם המשחק.

**
סמן גבולות ברורים.
שמור על מיקוד.
התרכז בעבודה שלך.
שמור על עצמך.
שאחרים יעשו את העבודה שלהם.
שהחולים והמשפחות יתמודדו.
כך זה עובד.
אין דרך אחרת.

חיים מלאים. היום.

סימנים

כשאני מתעצבן ממשהו שהיא אמרה לי או שהוא עשה לי בעבודה
זה סימן שיש לי עבודה ושאני עובד.

כשאני משועמם מזמן שלא עובר או מתוסכל מזמן שלא מנוצל
זה סימן שאינני נמצא במצב מאתגר יותר ששואב את כל כולי כרגע.

כשאני תקוע בפקק שלא נגמר ושבגללו אני מאחר,
זה סימן שיש לי רכב, רישיון נהיגה ושלא אני עברתי את התאונה.

כשאני חווה עומס של בית-עבודה-בית ספר-משפחה,
זה סימן שיש לי בית – עבודה – בית ספר – משפחה.

כשאני מוטרד מטראמפ, קלינטון, נתניהו, בוז'י, מזג האויר, דאעש,
זה סימן שעניינים אחרים לא שואבים את כל תשומת ליבי כרגע.

**
כל אותם דברים מעצבנים, מתסכלים, משעממים, מטרידים ולא נוחים,
שאיננו מאחלים לעצמנו ושאנו מקווים שייעלמו מחיינו,
הם סימנים לכך שאנו נמצאים במקום מסוים ולא אחר.
סימנים לכך שאנו עסוקים בעניינים מסוימים ולא בעניינים אחרים.

**
להתעצבן ממשהו בעבודה,
להשתעמם,
להיתקע בפקק,
לחוות עומס,
להתבאס מפוליטיקה,
להיות מוטרד ממזג האויר,
זו זכות גדולה.

זכות שאינה מובנת מאליה.

חיים מלאים. היום.