את מה שהיה אתמול אני רוצה לזכור

את מה שהיה אתמול אני רוצה לזכור.

אירוע אחד, מספר שעות, קפסולה קטנה, דחוסה ומרוכזת המכילה בתוכה המון:
עבודת צוות, עזרה הדדית, יצירתיות, מחשבה, עומק, ירידה לפרטים, שותפות, מחויבות, חריצות, דיוק, מצויינות, אהבה, אנושיות, אכפתיות, מקצוענות, חברות, הערכה, למידה, יושר, שמחה, חיבור, אומץ, חוכמה, ענווה, תעוזה, הנאה, כיף, אחריות, הקשבה, שותפות, התמסרות, כנות, התמודדות ועוד ועוד ועוד…

**
את מה שהיה אתמול אני רוצה לזכור.
לזכור ולחגוג לפני שאני ממשיך הלאה.
אני מורגל להמשיך הלאה ויכול בקלות לפספס את מה שהיה אתמול.
מה שהיה אתמול הוא פרי של אינספור זרעים אשר נזרעו במקומות ובזמנים שונים על-ידי אנשים שונים לאורך ימים, חודשים ושנים.
מה שהיה אתמול הוא זרע לאינספור פירות שיצמחו עם או בלי ידיעתנו מתישהו, איפשהו בצורה כזו או אחרת.

**
מה שהיה אתמול
הוא מסוג הדברים שאי אפשר למדוד או לכמת.
מסוג הדברים שאפשר להרגיש.
להאמין.
לדעת.

חיים מלאים. היום.

4 כלים לעבודה אפקטיבית בצוותים

אחד האתגרים המרכזיים של צוותי עבודה, 
ביניהם גם צוותי ניהול והובלה של אנשים מנוסים ובכירים,
הינו היכולת לקיים שיח אפקטיבי במהלך פגישות מרובות משתתפים.

שלושה מרכיבים חשובים בפגישות מהסוג הזה:
1. אפקטיביות השיחה, התקדמות וקבלת ההחלטות.
2. עומק החשיבה ואיכות הדיון.
3. מידת החיבור וההשתתפות של כלל הנוכחים.

ניתן לפגוש שלושה מצבים נפוצים בקרב צוותים שעובדים ביחד:

מצב א – דיונים "תקועים ומבוזבזים":
זמן ואנרגיה מתבזבזים בפגישות משותפות ללא התקדמות.
לא מתקבלות החלטות ולא מתפתח שום דבר חדש ומשמעותי בדיון

מצב ב – דיונים "מהירים ושטוחים":
לכאורה הדיונים אפקטיביים והחלטות מתקבלות במהירות.
במקרים רבים זה בא על חשבון עומק חשיבה 
ובהסתמך על מספר מצומצם של משתתפים ונקודות מבט.

מצב ג – דיונים "מעמיקים ללא שורות תחתונות":
הדיונים מעמיקים וכוללים נקודות מבט שונות ומגוונות,
אך ללא סגירה של דברים וללא קבלת החלטות.

וישנו גם מצב ד – הרצוי והפחות מצוי בקרב צוותים:
מצב שבו צוותים מצליחים להתקדם (אפקטיביות) ביחד (השתתפות) 
תוך שמירה על איכות דיון גבוהה (עומק חשיבה).

**
להלן ארבעה כלים מעשיים לקידום שיח אפקטיבי, איכותי ומשתף בקבוצה.
הכלים מיועדים לפגישות עבודה של צוותים בגדלים שונים, כולל כאלו המונים עשרות משתתפים.

1. 
ממש בפתיחת הישיבה, לפני שנכנסים ללב הדיון:
"מטרת הישיבה הזו היא _____ .
הכוונה המרכזית שלנו בשיחות הקרובות היא _______.
הנושאים שנכללים בפגישה הזו הם ______ והנושאים שאינם נכללים הם _______. "

תנאי הכרחי ולא מספיק לאפקטיביות של שיחה מרובת משתתפים
הינו תיאום ציפיות לגבי מטרת השיחה, מה נכלל בה ומה לא.
בשיחה מורכבת, חוסר בהירות וחוסר מיקוד מקשים על תנועה משותפת ועל התקדמות.

**
2.
כשיש רוב דומיננטי לרעיון מסוים או לעמדה כלשהי:
"עד כה נשמע שכל מי שהתייחס מאמין שזה הדבר הנכון או שכך צריך לעשות.
האם יש מישהו שחושב אחרת?
האם יש מישהי שרוצה להביא דעה שונה או זווית ראייה נוספת?"

לעתים לא פשוט להתבטא בניגוד לדעת הרוב
או לשנות כיוון של כדור שלג שהחל להתגלגל במהירות.

**
3.
אחרי כ-2/3 ישיבה בנושא חשוב מסוים: 
"אני שם לב שעד כה דיברו בעיקר מספר משתתפים. 
חשוב לי לשמוע גם מכאלו שטרם דיברו. 
האם יש משהו שחשוב לכם לומר ?"

אנשים מסוימים צריכים קצת יותר עידוד ואולי אפילו עזרה בפינוי מרחב 
שיסייעו להם ל"היכנס לשיחה".

**
4.
מספר דקות לפני סוף הישיבה:
"לסיום, חשוב לי לשמוע מכל אחד ואחת במשפט או שניים, 
משהו אחד שאתם לוקחים מהשיחה או נקודה מרכזית אחת שאתם ממליצים להמשיך לעבוד עליה.
נעשה את זה בסבב ונתחיל מ____."

הזמנה לדיבור והקשבה לקולות של כל המשתתפים, 
יכולה להיות בעלת ערך עצום גם כשהיא נעשית במהירות ובדקות ספורות.
הסבב המסודר יוצר לאנשים בהירות ומאפשר להם להתכונן לתורם.

**
עד כאן ארבעה כלים הניתנים ליישום מיידי.
אני מקווה שהכלים הללו בעלי ערך עבורכם,
ואשמח לשמוע מכם תגובות, מחשבות או שיתופים…

לתקשורת איכותית בקבוצה ולעבודה אפקטיבית בצוות הובלה, יש השפעה עצומה על הארגון.
כמו דברים רבים אחרים, זוהי מיומנות שניתן ללמוד, לתרגל ולהתפתח בה.

מוזמנים ליצור איתי קשר במייל חוזר או בקישור הבא לקבלת מידע על תהליך ליווי מובנה וייעודי לצוותי ניהול
המשפר את שלושת מרכיבי עבודת הצוות (אפקטיביות, איכות, חיבור)
ומאפשר למידה, תרגול והטמעה במספר מפגשים מצומצם.

שבת של שלום,
חיים מלאים,
רוני ויינברגר

ד' שבט – לחגוג לפני שזה קורה

לחגוג לפני שזה קורה
עכשיו זה הזמן.
לא לחכות לאחרי.
להפסיק לפחד מעין הרע ולוותר על הצניעות החסודה.
לחגוג עכשיו.
לפני שזה מתחיל.

**
לחגוג את הדרך.
את המאמץ.
לחגוג את עבודת הצוות.
את השותפות.
לחגוג את ההתמודדות עם האתגר.
את היצירתיות.
לחגוג את פריצת הדרך.
את התעוזה.
לחגוג אלף פעולות ומחוות שאינן מובנות מאליהן,
שאף אחד לא באמת יבין, יכיר או יעריך,
ושאפילו אנחנו נשכח את רובן.

**
לזכור מאיפה א. עלתה לשיחה הבוקר.
לזכור כמה שעות ג. ישנה הלילה וכמה שקט היא נותנת לכולנו עם חזרתה.
לזכור את המשפט של נ. בתחילת המפגש אתמול (לפני פריצת הדרך) ובסוף המפגש (אחרי הפריצה).
לזכור את החדות של א. שכל-כך קידם אותנו ברבע שעה של חשיבה.
לזכור את הרמת הכפפה של ע.
לזכור את ה"תרומות הנקודתיות" בימים האחרונים של א., ע., נ., ד., מ., וא. שכל אחת בתורה חידדה והובילה אותנו לצעד הבא.
לזכור את עשרות השעות הארוכות, המצחיקות, המתישות וההזויות עם ש., מ. וא.
לזכור את המסע המפותל בחודשים האחרונים עם התשיעייה המקומית + הדוד מאמריקה.

**
להכיר בשעות האינטנסיביות ובלחץ שעברנו.
להסתכל מסביב ולחגוג את השותפות הזו.
לחגוג את זה שאנחנו אחרי כל זה.
ביחד.
מוכנים.

לחגוג עכשיו.
זה הזמן.
לפני ש"המופע" מתחיל.

מי יודע איפה נהיה בעוד כמה שעות… 🙂

חיים מלאים. יום יום.