בדיקת דופק

"מה שלומך…?"
"איך את…?"

**
שתי מילים.
כוונה.
אכפתיות.
סקרנות.
המתנה.
הקשבה.
כבוד.
אמון.

**
כששאלתי אותך לשלומך 
בתחילת המפגש ביננו
בחרת לספר לי חלק
ממה שאת חווה ועוברת בימים האלו.
תודה על זה.
אני שמח שלא קפצנו ישר לעניינים הרגילים.
היינו מפספסים…

**
כשעצרת ובדקת איך אני
בסוף המפגש בינינו
פתחת לי דלת והזמנת אותי להיכנס.
תודה על הבדיקה הזו.
לפעמים קל יותר להמשיך לרוץ
או לברוח לדבר הבא…

**
אנחנו יכולים לדבר המון ולומר מעט.
אנחנו יכולים לדבר מעט ולומר המון.

חמש דקות עושות הבדל…

חיים מלאים. היום.

מעטפות אישיות

לבחור לעצור.
לשאול את עצמי למי מתחשק לי לומר כמה מילים מהלב.
לחשוב מה אני רוצה לכתוב לו.
להתגבר על המבוכה והציניות.
לקחת מעטפה ומכתב.
להתיישב.
להתכוון.
לכתוב.
לתת.

**
הרגע שבו מאה מעטפות
פגשו עשרים ושניים אנשים
הוא מסוג הרגעים שרוצים לזכור.

חצי השעה היום שבה עשרים ושניים אנשים
נענו להזמנה וכתבו מאה מכתבים
היתה מרגשת במיוחד.

חיים מלאים. היום.

במיוחד בימים כאלה

במיוחד בימים כאלה,
כשעמוס, מורכב ואינטנסיבי,
כשהקשב והזמן שלך מוגבלים,
כשאתה לא מגיע לכל מה שהיית רוצה,
כשאת מג'נגלת המון כדורים מסוגים שונים,
כשדברים מתפתחים בצורה שונה ממה שתכננת …

במיוחד בימים כאלה:
יותר תשומת לב.
יותר אחריות.
יותר גבולות.
יותר נוכחות.
יותר בחירה.
יותר לנשום.
יותר רוגע.
יותר הערכה.
יותר אהבה עצמית.

חיים מלאים. היום.

בחירה, כפייה והפסקה

לפני כשנתיים למדתי ממורתי דורית יעקובי ששיעורים חשובים ניתן ללמוד בבחירה או בכפייה.
בלמידה מתוך בחירה אנו בוחרים לקבל את השיעור או להתמודד עמו גם כשאיננו חייבים, גם שהוא לא נעים, מאתגר או קשה.
למידה בכפייה מגיעה הרבה פעמים לאחר שהתעקשנו לא ללמוד מבחירה.
הכפייה תגיע מגורם חיצוני, מהגוף שלנו או ממקור אחר שיאלץ אותנו ללמוד את השיעור ולחוות אותו.

החדשות הטובות הן שיש אינסוף הזדמנויות ללמידה של שיעור חשוב. לא באמת ניתן לפספס אותו.
החדשות הפחות טובות הן שלפעמים הזדמנויות הלמידה שתגענה לפתחנו לא תהייה הכי נעימות.
חלקן יכולות להיות אפילו מאתגרות במיוחד.

**
כשם שניתן ללמוד בבחירה או בכפייה,
כך גם ניתן לעצור ולהתנתק.

היום, אחרי 449 ימי כתיבה רצופים, הבלוג היומי יוצא להפסקה מבחירה.
מחר ובימים הקרובים לא יפורסם פוסט.

עצירה להעמקה.
התנתקות לחיבור.
הפחתת קשב החוצה להגברת קשב פנימה.
פחות מחויבות ויותר גמישות.

להתראות בהמשך.
מתישהו…

חיים מלאים. היום.

441

"אומרים שנדרשים 21 ימים רצופים בכדי לסגל הרגל חדש.
אז אומרים.
אני מאמין שנדרשים הרבה יותר."

**
כך נפתח המסר שכתבתי בשנה שעברה,
בדיוק עשרים ואחד ימים לאחר שהתחיל אתגר הכתיבה היומית.
באותו יום, בכ"א תשרי התשע"ו,
עשרים ואחד ימי כתיבה רצופים היוו שיא חדש עבורי.

**
היום הוא היום הרצוף מספר 441 של אותו אתגר שהחל בראש השנה שעבר.
441 הוא מספר סמלי.

441 = 21X21.

עשרים ואחד מחזורים רצופים של עשרים ואחד ימי כתיבה רצופים.
יום אחר יום אחר יום אחר יום.
פשוט לעשות את זה.
בלי סיפורים.
בלי תירוצים.

**
המסר היום מוקדש לעצירה.
לחגיגה.
לפרגון עצמי.

להכרת תודה:
על הבחירה באתגר ועל העמידה בו.
על הבחירה להמשיך.
על ההתפתחות.
על ההשפעה.
על המסע.
על ההרפתקה.
על הפרגון והתגובות החמות.
על הרוח הגבית שאני מקבל.

**
441 – יום מיוחד.
441  – עוד יום.

חיים מלאים. היום.

רשות לעצור

על פי המלכה האדומה (עליסה בארץ הפלאות)
צריך לרוץ הכי מהר שאפשר בכדי להישאר במקום.
אם רוצים להגיע למקום אחר, צריך לרוץ לפחות פי שניים יותר מהר.

**
מנהלים וארגונים אוהבים להשתמש בציטוט הזה.
הוא מחדד את הצורך בתנועה מתמדת בעולם דינמי ומשתנה.
הוא מבטא את הרצון להישאר רלוונטיים, לשרוד ולהצליח.
את הפחד להתדרדר, להישאר מאחור, להיכחד.

**
אני שמח שבחרנו להאט הבוקר.
שלקחנו את הזמן להתבונן.
שהרשינו לעצמנו לעצור.

אין אף ריצה, מהירה או איטית,
שיכולה להביא אותנו למקום שהגענו אליו היום.

**
בשונה מהמלכה האדומה, אני מאמין,
שבכדי להגיע למקום שאנו רוצים להגיע אליו,
חשוב מאוד גם לעצור מדי פעם.
להרשות לעצמנו לעשות את זה.
ללמוד איך.

חיים מלאים. היום.

י"א אלול – אֵלֶּה הָיוּ הַחֻקִּים

"אֵלֶּה הָיוּ הַחֻקִּים. הָיָה עָלֵינוּ לְהַפְקִיד אֶת הַיְּלָדִים
בִּידֵי אֲנָשִׁים אֲחֵרִים. זָרִים גְּמוּרִים.
שָׁם הֶחְזִיקוּ בָּהֶם מַחֲצִית הַיּוֹם.
אָסְרוּ עֲלֵיהֶם לְדַבֵּר שָׁעוֹת אֲרֻכּוֹת, גַּם לִצְחֹק
הָיָה אָסוּר עֲלֵיהֶם. אֵלֶּה הָיוּ הַחֻקִּים.
כֻּלָּם שָׁלְחוּ אֶת הַיְּלָדִים.
זֶה הָיָה הַדָּבָר הַשָּׁפוּי לַעֲשׂוֹת.
אִישׁ לֹא רָצָה לְהֵחָשֵׁב מְטֹרָף.

אֵין זוֹ חָכְמָה
לִשְׁפֹּט אוֹתָנוּ עַכְשָׁו,
מִמֶּרְחָק שֶׁל זְמַן וּמָקוֹם.

אָז לֹא יָדַעְנוּ אֶת מַה
שֶׁאַתֶּם יוֹדְעִים הַיּוֹם."

**
העתקתי את הטקסט שנכתב על ידי אלי אליהו
מתוך פוסט שמצאתי בפייסבוק אתמול.
הוא מלווה אותי כבר יממה.
למילים יש כוח.

לעצור.
להתבונן. פנימה.
לחשוב.
להרגיש.

בלי להתלהם.
בלי להאשים.
בלי להתקרבן.

חיים מלאים. יום יום.

י"ג תמוז – כשעובדים עם אנשים בקבוצה

כשעובדים/חיים עם אנשים בקבוצה
(משפחה, חברה, צוות ניהול, קהילה, ועד, מדינה, … )
ברוב הגדול של המקרים,
כמעט בכל רגע נתון,
לחלק מהאנשים ניצול הזמן/התקציב/המשאבים יראה מיטבי ולאחרים לא.
חלק מהאנשים יקבלו ערך / יהנו / יסכימו ואחרים לא.
חשיבת "0" / "1" משרתת מצבים מסוימים בלבד.
בדרך כלל "הפתרון האולטימטיבי" לא באמת קיים.

**
כשעובדים/חיים עם אנשים בקבוצה
זה כמעט אף פעם לא שחור או לבן.
אין אמת אחת מוחלטת. יש המון אמיתות.
נדיר ש- 100% מהאנשים יהיו מבסוטים,
לעולם לא יקרה ש 100% מהצרכים יתמלאו.

**
כשעובדים/חיים עם אנשים בקבוצה
תמיד תהיה מגבלת זמן ומשאבים.
תמיד תהיה "מלחמה" על תשומת לב וסדרי עדיפויות.
תמיד תהיינה פרספקטיבות שונות וצרכים מגוונים.

**
כשעובדים/חיים עם אנשים בקבוצה
מחזיקים כוונה.
וצרכים.
בוחרים לעשות צעד.
מתאמים ציפיות (מ 0/1 למשהו באמצע).
מכינים, מתכננים, מתכווננים, מחליטים.
עושים צעד.
עוצרים.
נושמים.
חוגגים את מה שמוצלח, יפה ומהנה.
מתאבלים ונותנים מקום למה שקשה, כואב ומאתגר.
מבקשים ומחפשים משוב.
חוגגים ומתאבלים. שוב.
לומדים.
לומדים.
לומדים.
ממשיכים להחזיק כוונה.
וצרכים.
מעדכנים תכנית.
עושים צעד נוסף.
לומדים ומשתנים.
חיים.
ביחד.

וחוזר חלילה…

חיים מלאים. יום יום.

ו' תמוז – הדת החדשה

בארגונים ובתרבויות רבים,
אפקטיביות הפכה להיות הדת החדשה.
דת מקודשת של פרודוקטיביות, תקתוק משימות וניצול זמן.
דת המקדשת את היותר ואת העוד.

**
בדת האפקטיביות,
"זמן מת" הוא פשע,
מצב Idle הוא חטא
Downtime זו תקלה
ארוחה היא מותרות
ומנוחה זה לחלשים.

**
לקנאים הפנאטיים של כת האפקטיביות
חשוב לעשות הרבה ומהר.
להגיע מיד לשורה התחתונה.
לדבר בקיצור ולרוץ להוציא לפועל.
לעצירה, הורדת הילוך, שוטטות ומשחק אין מקום.
על בישול של רעיון, תהליך או מערכת יחסים
מסתכלים בעין עקומה.

**
כשעובדים את אלילי האפקטיביות
לא חייבים להעלות קורבנות
או להשתחוות לפסלים.

חיים מלאים. יום יום.

י"א סיון – סגירות

לשחרר בגד מהארון.
לוותר על זוג נעליים.
לפנות ספר מהספרייה.
להוציא חפץ מהבית.

לעזוב את קבוצת הוואטסאפ שסיימה את תפקידה.
לא להישאר שם גם אם היא סטטית או שקטה.
להסיר את עצמך מרשימת התפוצה של המיילים שאתה לא קורא.
להתנתק מקבוצת הפייסבוק ומהתראותיה התכופות.

לסיים את הדוחות בזמן.
לעשות את מה שהבטחת שתעשי.
לעצור את הדליפה.
להקפיד לשים גם סוגר שמאלי " ) ".
לשלוח משוב למפגש.

להודיע לה שלא בחרת בה. בהרבה כבוד.
במקום פשוט להעלם.
במקום לתת לה להבין את זה מהשתיקה שלך.

לסדר שולחן.
להשאיר נקי אחריך.

להחליט שזה נגמר.
במקום להשאיר את זה פתוח.
להפסיק למשוך את זה.

לעצור לפני שממשיכים הלאה.
לקחת זמן לעצירה.
לקחת את הזמן בעצירה.
להמשיך הלאה אחרי העצירה.

לעשות מסיבת סיום.
לחגוג.
לשבת שבעה.
להתאבל.

להודות.
עם כוונה מלאה.
למישהו.
על משהו.
לכתוב מכתב.
להיפרד.
לסכם.
לעצמך ועם אחרים.

לקום מהמחשב.
להתנתק מהסלולרי.
לכבות את האור.
ללכת לישון.

**
כשאלברט איינשטיין יצר או גילה את E=mc²
זה היה ביטוי קצר ומדויק עבורו לתורה שלמה,
המכילה עומק עצום והרבה מאוד משמעויות.

אתמול, תוך כדי צעידה לחוג הכדורסל,
צץ בתוכי משפט חדש.
קצר, חד, מדויק.
משפט שמחזיק עבורי
הרבה עומק והמון משמעויות.

ID NB R²O

זו חשיפה ראשונה, עולמית ובלעדית 🙂
משפט המחזיק תפישת עולם ודרך חיים יום-יומית.

ID NB R²O

ID = Intention Driven
NB = Needs Based
R²O = Relationships & Results Oriented

פירוט והסברים בהמשך…

ביום חמישי הקרוב 23/6,
תתקיים סדנת תקשורת מקרבת ממוקדת ניהול והובלה
בקיבוץ גת בביתם של גתית ותומר.

אם אתם מעוניינים להכיר, לחוות ולתרגל:
הובלה מונעת כוונה (IR) ,
ניהול מבוסס צרכים (NB),
ומנהיגות מונחית תוצאות ומערכות יחסים (R²O)
תוכלו לקרוא על הסדנה ולהירשם בקישור הבא.

זו יכולה להיות אחלה פתיחה לסוף השבוע הבא שלכם.
נותרו מספר מקומות.

לפרטים והרשמה

**
לפני שמונה ימים, ביום חמישי שעבר,
התארחתי אצל תומר ולימור,
למפגש תקשורת מקרבת מרגש ונוגע באלון הגליל.
היום תומר ולימור "ארחו" אותי שוב.
הפעם, בכפר ויתקין, בשבעה על אביה של לימור,
שנפטר במפתיע במהלך השבוע.
יהי זכרו ברוך.

ממש לפני שסוגרים את השבוע ונכנסים לשבת,
כדאי לקחת כמה דקות ולעצור.
לזכור שאנחנו כאן לזמן קצר,
להכיר במה שיש וכמה שום דבר אינו מובן מאליו.

שבת של שלום,
חיים מלאים. יום יום.
רוני ויינברגר