תגית: פחד

לא ידעתי שנדבר אתמול.
הופתעתי שהתקשרת.
שבחרת בי.

השיחה אתך
הצטרפה לתנועה קיימת
והזיזה עוד משהו בתוכי.

מנגנוני ההדחקה
שלא ראו את זה מגיע
התעוררו בבהלה
ונכנסו לפעולה.

מעניין אם גם הפעם
הם יצליחו
לשמר עוד לקוח
ששוקל לעזוב.

**
כביש 531
הנסלל בשקט
במשך שנים
נפתח ברגע מפתיע אחד
ויצר תנועה חדשה
שלא היתה אפשרית עד כה.

מעניין מתי הנתיב התשתיתי
שנבנה ביסודיות בתוכך
יתגלה
וייפתח לתנועה…

**
בניגוד לאמונה הרווחת
החתולים השבעים והמדושנים
לא באמת נהנים מרביצתם.
הם פשוט מפחדים לצאת לרחוב.

חיים מלאים. היום.

פתאום ראיתי
כמה זה מפחיד אותך
והתמלאתי כבוד
ואהבה

**
עוד לא הגיע הזמן.
עוד לא הגיע הזמן לוותר
מוקדם מדי להתפשר או להמשיך הלאה.
אל תיבהל.
בא נחזיק את זה בחיים
עוד קצת.
ביחד.
בא נלך עוד צעד אחד
קדימה ופנימה.
ואז כבר נראה…

אתה לא לבד.
גם אנחנו כאן.
אתך.

**
חמישים ומשהו דקות
של הרבה מילים
הכינו את השטח
לשלוש דקות
של מפגש בינינו.

תודה שפגשת אותי אתמול.

חיים מלאים. היום.

" דאג האמרשלד, שהיה מזכיר האו"ם העיר פעם הערה עמוקה ורבת משמעות:
"הרבה יותר אצילי לתת את כולך לאדם אחד מאשר לטרוח ולעמול על הצלת האנושות כולה."
אני מבין את משמעות הדברים כך,
שגם אם אני מקדיש שמונה, עשר או שתים עשרה שעות ביום,
חמישה, שישה ואפילו שבעה ימים בשבוע למען אלפי אנשים ולטובת מיזמים רבים באשר הם,
ייתכן מאוד שבתוך ביתי פנימה אין לי מערכת של יחסים עמוקים עם בן/בת זוגי, עם בני או בתי המתבגרים ועם חבריי לעבודה.
כדי לבנות מחדש מערכת יחסים אחת אני נזקק להרבה יותר אצילות נפש, ענווה, אומץ ותעוזה,
מכפי שיידרשו לי כדי להמשיך ולעמול על כל אותן שעות למען אנשים ומטרות.

במרוצת 25 השנים שבהן יעצתי לארגונים שונים, נוכחתי שוב ושוב באמיתותה ובכוחה של אמרה זו.
רבות מן הבעיות שמהן סובלים הארגונים נובעות מקשיים ביחסי אנוש בצמרת –
בין שני שותפים במשרד, בין בעליה של חברה לנשיא החברה, בין נשיא החברה לבין סגנו.
אכן ההתמודדות עם בעיות אלה ופתרונן מצריכים אצילות נפש רבה יותר
מכפי שנדרש כדי להמשיך ולטרוח למען ההמונים באשר הם. "

מתוך "שבעת ההרגלים של אנשים אפקטיביים במיוחד" , סטיבן קובי, עמוד 227

~~~

האם יכול להיות שחלק מאותם מנהיגות ומנהיגים
המובילים שינויים חשובים בארץ ובעולם,
העומדים בראש ארגונים עסקיים, ציבוריים או חברתיים,
הפועלים למען אנשים, למען החברה ואפילו למען האנושות,
האם יכול להיות שבאופן כלשהו…
הם גם (אולי… קצת…) בורחים או מתחמקים ממשהו בביתם ?
האם יכול להיות שקל  יותר להתמסר לשינוי עולם ולהצלתו,
מאשר למערכת יחסים אחת מאתגרת במשפחה?
או למערכת יחסים עם עצמנו?

כשפועלים בנדיבות למען מטרה נעלה,
בין אם המטרה תושג ובין אם לא, זוכים בתחושת משמעות.
פעמים רבות זוכים גם במחיאות כפיים, בהערכה חברתית ואולי אפילו בהרבה "לייקים".
ברמה מסוימת זו השקעה סולידית עם תשואה מובטחת.
כשאנו עושים את זה, פעמים רבות אנחנו מספרים לעצמנו סיפור:
שאנחנו "נדרשים שם" למרות שאיננו רוצים,
שהמחיר "שווה את זה" שהרי אנחנו בעסקי הצלת עולם או טיוב אנושות,
ואולי אפילו שהמחיר כבד מדי אבל ש"אין לנו ברירה".

כשנוכחים באמת במערכת יחסים מאתגרת מסוימת,
עם בת/בן זוג, עם אחד הילדים או עם ההורים,
זה לפעמים יותר קשה, יותר כואב.
יש יותר מה להפסיד.
התשואה לא מובטחת.
הסיכון גדול.

אמא תרזה מצוטטת כמי שאמרה:
"אם אתה רוצה לשנות את העולם,
לך הביתה ותאהב את המשפחה שלך."

משהו לחשוב עליו…

שיהיה סוף שבוע ממלא,
עם הרבה אהבת משפחה ואהבה עצמית,

שבת של שלום,
חיים מלאים, היום,
רוני ויינברגר

זה לא רוע.
זו לא טיפשות.
זו גם לא אנוכיות.
ואפילו לא תאוות בצע.

**
זה בסך הכול בלבול.
אולי פחד…
או כאב…

**
אין לך מושג.
אין לך מושג מה עובר עליו.
אין לך מושג מה הסיפור שלה.
דברים הם לא בהכרח כמו שהם נראים.

**
לאט לאט…
קצת פחות שיפוטיות.
קצת יותר חמלה.

חיים מלאים. היום.

כתבת לי ש"נגמר".
זה לא נגמר.
זה משתנה.
הגיע הזמן.
מעכשיו זה יהיה אחרת.
ימשיך להתקיים.
רק אחרת.

להתראות בינתיים.
ניפגש בקרוב.

**
בדידות.
מצוקה.
עם ובלי
הכדור.
כל כך קרוב
כל כך רחוק.
עם כל הרצון
ועם כל המשאבים
חוסר אונים
בלבול
פחד
על הגבול.

איך מתחברים?
מה עושים?

חיים מלאים. היום.

אני לא בטוח אם כן או לא.
שואל שאלות, מקשיב לתשובות.
לא בטוח אם זה מדויק עבורי.
תוהה עד כמה זה מתאים לי.
מחפש עוד קצת מידע.
רוצה להבין משהו שלא לגמרי ברור לי.
חושב להתייעץ עם כמה אנשים.
רוצה לקחת קצת זמן לחשוב על זה.

**
הרבה מילים, המון מחשבות…

זה פשוט פחד.

פחד להתחייב. פחד להגיד כן. פחד להתמסר. פחד לקפוץ למים. פחד לצאת לדרך.

חיים מלאים. היום.

עשרה דברים שחיים בי כרגע.
מחשבות בעקבות אירוע בן יומיים שזכיתי להשתתף בו השבוע.

השפעה
השפעה של איש אחד.
במקרה הזה של אישה מסוימת אחת.
אסנת.
שלקחה על עצמה משימה קונקרטית,
להקים משהו שלא קיים
ושלא ברור אם ואיך אפשר ליצור אותו.
לקחה על עצמה ויצרה.
משהו יוצא דופן. מופלא.
בעל השפעה אינסופית
שנוגע במאות אנשים במעגל ראשון
וברבבות במעגלים נוספים.

**
התפתחות
האירוע התרחש במלון ליאונרדו באשדוד.
כשנתיים לפני כן השתתפתי באירוע "דומה", של אותו ארגון ובאותו מלון.
דומה בהיבטי הכותרת והמיקום.
שונה מאוד כמעט בכל היבט אחר.
התפתחות אינסופית של אנשים, תוכן, רעיונות, תהליכים, השפעה.
התפתחות אינסופית שחלקה תולדה של חשיבה, תכנון, עבודה וחזון
וחלקה ספונטנית, יצירתית, מפתיעה, מקורית ואקראית.

**
פחד
פחד של אנשים.
פחד מאיבוד מקום.
פחד מעולם משתנה.
פחד מאיבוד רלוונטיות.
פחד מפספוס הזדמנות.
פחד שזה לא מספיק.
פחד מהעתיד וממה שיהיה.
לא רק פחד.
גם חרדה.
גם חוסר אונים.
מטען כבד.

**
זיכרון
זיכרון של משפט מסוים שנאמר לפני שלוש או ארבע שנים.
משפט שמישהו זכר שאמרתי ושאני כבר מזמן שכחתי.
זיכרון חי ונוכח של משפט אחד.
הבחירה להזכיר את המשפט ולהפיח בו חיים.
זיכרון לא לינארי.
למילים יש כוח.

**
אינטימיות
שיחה קצרה בין שני אנשים.
כמה דקות.
מוכנות להיפתח.
לשתף ולהקשיב.
להיות נוכח.
בלי להיבהל. בלי לשפוט.
בלי לפתור. בלי לייעץ.
רק להיות ביחד.
לכמה רגעים.
אינטימיות של עשר דקות
שיכולה להיהפך לדבר הכי משמעותי באירוע שלם.

**
מתח
יש את זה ויש את זה.
גם וגם.
מתח בין סיפורים שמתנגשים.
מתח בין צרכים שונים.
מתח בין תחושות.
בין הכרת תודה והשראה לבין תסכול.
בין חיבור לניתוק.
בין קירבה לבדידות.
מתח של פוטנציאל שרוצה להתממש.

**
בחירה
"דלתות מסתובבות".
בקיץ 2015, לאחר התלבטות בין שתי אפשרויות, בחרתי בחירה.
פיצול בנתיב חיים שהוביל אותי במסלול מסוים ולא במסלול אחר.
השבוע, באירוע , קיבלתי הצצה לנתיב החלופי.
פגשתי אנשים שבבחירה שונה, אז באותה נקודת זמן,
היו יכולים להיות חלק מחיי (ואני חלק מחייהם)
והיום אנחנו לא.
היה מעניין ומרתק לפגוש אותם.
להכיר אישית חלק מהם.
מתח של גם וגם.
שמחה על אותה בחירה וגם צביטה קלה בלב.

**
חברים
אנשים שכיף לך להיות במחיצתם.
שאתה נהנה לפגוש.
להגיד שלום.
להתחבק.
לדבר.
קרובים יותר וקרובים פחות.
חברים חדשים וותיקים.
חברים לדרך.
חברים לחיים.

**
הכרת תודה
בכדי שאירוע כזה יתרחש ושאני אוכל להשתתף בו
צריכים לקרות אינספור אירועים מקדימים.
עשייה, החלטות, פעולות והשקעה
של אינספור אנשים בנקודות זמן שונות.
את חלקם אני מכיר ואחרים לא.
חלקם מכירים אותי ואחרים לא.
בהסתכלות פשטנית מסוימת,
החיבור שלי לאירוע המסוים הזה
התחיל להיווצר כבר לפני שבע שנים.
זרע עוברי,
מפגש ראשוני עם קבוצה מצומצמת של אנשים
שחלקם עדיין כאן ואחרים כבר לא.
עצירה להכרה ולהיזכרות.
הכרת תודה הפרושה על פני שבע שנים.

עשרה דברים שחיים כרגע.

שבת של שלום,
חיים מלאים, היום,
רוני ויינברגר

אויר זורם מלחץ גבוה ללחץ נמוך.
גם מידע.
כשאת מנסה ולא מצליחה
לקבל מידע,
להבין משהו לא ברור,
או להגיע לחיבור עם תשובה לשאלה שמעסיקה אותך,
יכול להיות שזה בגלל לחץ גבוה.

**
לחץ גבוה בתוכך.
לחץ גבוה של פחד,
או של שיפוטיות,
או של עומס,
או של ידיעת-כל,
או של תלות בתוצאה מסוימת.

**
כשהלחץ הפנימי גבוה,
המידע לא יכול לזרום.
(גם אם הוא ממש רוצה)

כשהלחץ הפנימי נמוך,
מידע רלוונטי, חשוב ומרגש
לא יכול שלא להגיע.

חיים מלאים. היום.

קצת מלחיץ.
לא הכי נעים.
לא בטוח איך יהיה.
יציאה ממרחב נוחות.

**
יש הרבה סיבות למה לא לעשות את זה.
ועוד יותר סיבות למה לא לעשות את זה עכשיו.
לא חשבתי על הכול עדיין.
יש כמה פינות לא סגורות.
איני בטוח שזה מה שאני רוצה.
איני בטוח שכך בדיוק אני רוצה.
יכול להיות שאנשים ייפגעו.
ייתכן שמשהו יתפשל.

**
אחת שתיים ושלוש…
קפיצה למים.

פחד.
התרגשות.
לחץ.
דופק גבוה.

תרגול בחיים מלאים.

חיים מלאים. היום.

שני קטעים על פחד, מתוך "השטן והעלמה פרים" מאת פאולו קואלו:

**
"…יש שני דברים המונעים מאדם להגשים את חלומותיו:
המחשבה על היותם בלתי אפשריים, או, כתוצאה מסיבוב פתאומי של גלגל המזל,
מראה החלומות ההופכים לאפשריים ברגע הבלתי צפוי ביותר.
הרגע שבו נתקף האדם פחד פתאומי מן הדרך שאיש אינו יודע לאן היא מובילה,
מחיים מלאים באתגרים לא ידועים, מן האפשרות שהדברים המוכרים לו ייעלמו לבלי שוב.
אנשים רוצים לשנות הכול ורוצים שהכול יישאר כמו שהוא."

**
" כל אחד מן האנשים על החוף היפה הזה, ביום הנפלא הזה, שרוי בפחד.
פחד מהבדידות, פחד מהחשיכה הממלאת את דמיונם בשדים, פחד לעשות כל דבר שאינו כתוב במדריכים להתנהגות טובה, פחד ממשפט האלוהים, פחד מביקורת של אחרים, פחד מהחוק שיעניש על כל טעות, פחד לנסות ולהיכשל, פחד מהצלחה ומהצורך לחיות עם קנאה, פחד לאהוב ולהדחות, פחד לבקש העלאה בשכר, להיענות להזמנה, לנסוע למקומות לא נודעים, פחד מאי היכולת לדבר שפה זרה, מאי היכולת לעשות רושם על אנשים, פחד מהזיקנה, מהמוות, מהאפשרות שלא יתייחסו אליך כלל, לא בגלל חסרונותיך ולא בגלל מעלותיך.
פחד, פחד, פחד.
החיים הם שלטון האימים בצילה של הגיליוטינה. "

חיים מלאים. היום.