מחשבות ושיתופים על חיים מלאים. יום יום.
האדם הכי חשוב שתפגוש היום
הוא האדם שיביט אליך מהמראה.
התייחס אליו בכבוד וברגישות.
אהוב אותו.
האמן בו.
אל תהיה יותר מדי קשה אתו.
אל תוותר לו.
אל תוותר עליו.
למד אותו לחגוג ולשמוח.
היה לצדו בקושי, בכאב ובפחד שלו.
עודד אותו לנוח. לשחק. ללמוד.
היחס שלך אליו ישפיע על כל אדם אחר שהוא יפגוש היום.
חיים מלאים. יום יום.
יכול להיות שהסיבה שעדיין לא עשית את זה
אינה שאתה לא יודע,
או שאין לך מספיק זמן,
או שאין לך את התמיכה שאתה צריך,
או שאת מחוייבת לדברים אחרים כרגע,
או שעדיין לא החלטת לגבי זה,
או שזה לא מספיק מדויק עבורך,
או שהתזמון לא משהו,
או שלא מבינים אותך.
יכול להיות שהסיבה שעדיין לא עשית את זה
היא פשוט מכיון שאת/ה מפחד/ת.
לפעמים זו סיבה מספיק טובה לא לעשות משהו.
אם זו הסיבה כדאי לקרוא לילד בשמו.
להפסיק להתחבא. להפסיק לתרץ.
ואז… לבדוק בסקרנות –
מה בדיוק מפחיד אותך שם?
מה לא היית רוצה שיקרה?
מה לא היית רוצה להרגיש?
חיים מלאים. יום יום.
מוקדם מדי יכול להיות מסוכן.
רוב ההפלות קורות בשליש הראשון.
רעיון או מיזם בשלב עוברי פגיעים יותר, נתונים למתקפות.
מאוחר מדי יכול להיות בעייתי.
כי מישהו אחר כבר עשה מה שתכננו או כי הרכבת כבר יצאה ואנחנו לא עליה.
רעיון או מיזם שעברו "בישול ארוך" יכולים להיהפך ללא רלוונטיים או חסרי מרכיב מרכזי שפוספס.
כיצד דוחפים פרויקט?
מתי הרגע הנכון לחשוף רעיון?
איך נכון לשתף ביוזמה ולהניע תהליך?
מוקדם מדי ומאוחר מדי הם מונחים יחסיים וסוביקטיביים.
למעשה, אין לנו באמת מושג מתי זה "מוקדם" ומתי זה "מאוחר",
בטח שלא מה זה "מדי".
ההחלטה לגבי התזמון הנכון מבוססת במידה רבה על משוואת הפחד והתשוקה שלנו.
מה מניע אותנו כשאנו מתלבטים האם לצאת לאור עכשיו או לחכות עוד קצת?
– פחד מפספוס הזדמנות? מביקורת? מאיבוד שליטה? מ"גניבה"?
– תשוקה להיות ראשון? ליצור משהו שלא קיים? משיכה להרפתקה ולאתגר? להיות ביחד חלק ממשהו?
חיים מלאים. יום יום.