תגית: צרכים

אל תספר לי על זה… תן לי לחוות את זה…
אל תמכרי לי את זה… בדקי איתי ביחד האם ואיך אני יכול להשתמש בזה…
אל תציף אותי במידע על עצמך ועל המוצר שלך… עזור לי להבין יותר על עצמי ועל הצרכים שלי…

**
שיחה ממוקדת מכירה וסגירת עסקה
שונה מאוד מדיאלוג מוכוון שותפות וערך הדדי גבוה.

חיים מלאים. היום.

כשמנהלים/הורים/מורים/[הוסף את החסר]
שואלים "איך מגבירים מוטיבציה?"
הם בעצם מתכוונים לשאול:
"איך גורמים לעובד/ילד/תלמיד/[הוסף את החסר]
לעשות את מה שאני רוצה שהוא יעשה?"

**
כשמנהלים/הורים/מורים/[הוסף את החסר]
שואלים "איך מגבירים מוטיבציה?"
הם מניחים שלעובד/ילד/תלמיד/[הוסף את החסר]
אין מספיק מוטיבציה ושצריכה להיות לו יותר.

**
1. בכל רגע נתון, ב 100% מהמקרים,
לעובד/ילד/תלמיד/[הוסף את החסר] יש מוטיבציה.
למשהו.

2. לפעמים המוטיבציה אינה לדבר שהיית רוצה שיהיה לו
או במידה שהיית רוצה שיהיה לו.

3. אחת הדרכים להגביר מוטיבציה היא להקשיב לה.
למוטיבציה.

4. דרך נוספת להגביר מוטיבציה היא להתייחס בכבוד.
לאדם שמולנו ולצרכים שלו.

5. דרך שלישית להגביר מוטיבציה היא לאפשר בחירה.
כשלגיטימי להגיד "לא" או "לא עכשיו", הסיכוי ל"כן" אמיתי גדל.

חיים מלאים. היום.

להקשיב
למה שחשוב לך וגם למה שחשוב לי
לכבד
את מה שחשוב לך וגם את מה שחשוב לי
להסכים לנסות
לכוון לגם וגם
לאחוז חזק והדוק את הצרכים
להחזיק רפוי ומשוחרר את הפתרונות
להאמין שאולי זה אפשרי
להיות פתוח לפתרון שעדיין לא רואים
לחפש כיוון ביחד
בדיאלוג
לסמוך אחד על השני
לבטוח ביצירתיות
להנות מהדרך
ומהתוצאה.

**
מוקדש לך ולך
שהסכמתם באומץ ובכבוד
להיכנס לדיאלוג משותף היום
בנושא חשוב, מאתגר ומורכב
שעדיין לא רואים את סופו…

חיים מלאים. היום.

שתי דרכים להתכונן לפגישה:

דרך 1: להתכונן לנצח (לא להפסיד…) בקרב !

• נושא הפגישה טעון מאוד – הם לא יתנו לי להשחיל מילה !
• בגלל חשיבות הנושא הם באים לנצח בהרכב הכי גדול והכי חזק שלהם.
• היא נעולה על מה שהיא רוצה להשיג ותבוא להילחם עד זוב דם.
• כבר עכשיו הוא לא עומד בעומס. אין סיכוי שהוא ייקח על עצמו משימה נוספת.
• חשוב שאבלבל את האויב ולא אחשוף בפניו את הנושאים הכואבים לי כדי שלא אפסיד.
• אני חייב להגיע מוכן עם כל המידע, להגדיר בדיוק מה אני רוצה ולעמוד על שלי בצורה נחרצת.

**
דרך 2: להתכוונן למציאת פתרון המשרת את כולם.

• נושא הפגישה טעון מאוד – הם לחוצים ורוצים לשים את העניין מאחוריהם- בדיוק כמוני.
• בגלל חשיבות הנושא הם באים בהרכב גדול עם טובי אנשיהם לטיפול בעניין.
• ייתכן שהיא לא סגורה על עצמה ושגם לה לא לגמרי ברור מה יותר נכון עבורה.
• הוא עמוס מאוד. כנראה שהוא יעדיף לקחת על עצמו רק משימות פשוטות שהערך המוסף שלהם ברור ומידי.
• כדאי שאשתף במה שחשוב לי ואקשיב למה שחשוב להם. זה יגדיל את הסיכוי לפתרון שמשרת את כולם.
• חשוב שאגיע מוכן עם מידע ועם כיוון אפשרי לפתרון. חשוב גם שאשאר פתוח לאפשרויות חדשות שעלולות להתפתח תוך כדי מפגש.

**
– קרדיט לפוסט היומי לגילי תבור (תודה גילי !!!) שהגה וכתב אותו.
(הרשיתי לעצמי, באישור גילי, להכניס שינויים קלים).

חיים מלאים. היום.

הצרכים שלך חשובים.
הצרכים שלנו חשובים.
הצרכים שלך חשובים לא פחות מהצרכים שלנו.
וגם לא יותר.
הצרכים שלנו חשובים לא פחות מהצרכים שלך.
וגם לא יותר.

**
כשאני מבקש ממך לעשות את התפקיד הזה,
אני בעצם רוצה לומר ש… :
1. בראייה שלי ביצוע התפקיד המסוים הזה חשוב לארגון.
2. אני חושב שאת יכולה להצליח בתפקיד.
3. אני מאמין שעשיית התפקיד תתן מענה גם לצרכים חשובים שלך.

**
כשאני מבקש ממך לעשות את התפקיד הזה,
אני מקווה ש… :
1. שתסכימי לעשות את זה רק אם זה משרת גם את הצרכים שלך (ולא רק את שלנו).
2. שלא תסכימי אם את עומדת לעשות זאת רק מתוך חוסר ברירה, אי נעימות או פחד.
3. שנמשיך את הדיאלוג בינינו בחיפוש אחר פתרון מיטבי הנותן מענה גם לצרכים שלך וגם לצרכים שלנו.

**
כשמתכווננים ביחד ל"גם וגם",
אפילו בתוך מערכת מוגבלת, מורכבת ועתירת אילוצים,
ניתן ליצור מרחב שופע ואינסופי של פתרונות אפשריים.

חיים מלאים. היום.

25 דברים שניתן להקשיב להם:

להקשיב למילים.
להקשיב למה שבין המילים.
להקשיב למעשים.
להקשיב לדימויים.
להקשיב לגוף.
להקשיב לטון ולקצב.
להקשיב לנשימה ולדופק.
להקשיב לאנרגיה.
להקשיב לרגשות.
להקשיב לצרכים.
להקשיב לאינטואיציה.
להקשיב לכוונה.
להקשיב לקושי.
להקשיב למה שיש.
להקשיב למה שחסר.
להקשיב למי שמדבר.
להקשיב למי ששותק.
להקשיב לביקורת ולשיפוטיות.
להקשיב לטעויות, לפערים ולאי הדיוקים.
להקשיב לרוח ולמהות.
להקשיב למה שאתה מאמין בו ולמה שכבר מוכר לך.
להקשיב למה שחדש, אחר, שונה ומפתיע.
להקשיב להתנגדות.
להקשיב למה שברור וידוע.
להקשיב למה שעוד לא כאן ועוד לא קיים.

25 דברים שניתן להקשיב להם.
רשימה חלקית בלבד..

חיים מלאים. יום יום.

לְמַה את מחויבת כרגע?
את תמיד מחוייבת למשהו.
תמיד.
בכל רגע נתון.
זה יכול להשתנות מרגע לרגע, או להישאר קבוע לאורך זמן.
כך או כך, את תמיד מחויבת למשהו.

**
לְמַה אתה מחויב היום … ?
לקריירה? למשפחה? לחברים? לכסף?
לניצחון? לביטוי עצמי? להנאה? לכבוד?
לאמת? להרמוניה? לצדק? לביטחון?
לאיזון? לעמידה במילה שלך? ללמידה?

**
גם כשאתה מתחיל ומפסיק אתה מחויב.
גם כשאת לא עקבית או לא מתמידה את מחויבת.
אולי לנוחות. אולי לחופש. אולי לעצמאות.
אולי למשהו אחר…

**
אנחנו תמיד מחויבים למשהו.
האם אתם מבינים לְמַה אתם מחויבים היום…?
האם מתאים לכם להמשיך להיות מחויבים לזה…?

חיים מלאים. יום יום.

משהו שלמדתי מד"ר מרשאל רוזנברג (יוצר התקשורת המקרבת):

כשאני כועס שלושה דברים מתקיימים עבורי –
1. מישהו אומר/עושה משהו שאני מאמין שהוא לא אמור לומר/לעשות.
2. צרכים חשובים שלי לא מקבלים מענה (או לא מספיק).
3. אני עומד להגיב בצורה שעלולה להקטין את הסיכוי שהצרכים שלי יקבלו מענה כפי שהייתי רוצה.

**
כשאני כועס אני משתדל להזכיר לעצמי:
– לבדוק בזהירות ובסקרנות את הפרשנויות והשיפוטים שלי.
– לנהל את התגובות שלי ולא לתת להן לנהל אותי.
– להתמקד במתן מענה לצרכים החשובים לי ולא בלהילחם באדם שמולי.
– לקחת אחריות על ההחלטות והפעולות שלי.

משתדל.
לפעמים אני אפילו מצליח…

חיים מלאים. יום יום.

לפעמים זה לא הזמן.
לפעמים עדיף לעצור, לקחת הפסקה,
לזוז הצידה, לחזור בהמשך.
לינאריות אינה הדרך היחידה להתקדם.
כשמחזיקים כוונה וצרכים, גם כשמתנתקים,
ממשיכים להיות מחוברים.

**
במשולש "כוונה – צרכים – פתרונות"
אחיזה הדוקה של כוונה וצרכים
תוביל לגילוי יצירתי וגמיש של פתרונות רבים.
לרעיונות יש נטייה להופיע לאו דווקא בשעה שהוקצתה לסיעור מוחות.
פתרונות מתהווים לאו דווקא בשעה שנסגרה להם ביומן.
מה שקורה בין פגישות, חשוב לא פחות ממה שקורה בפגישות.

**
להחזיק הדוק כוונה וצרכים.
לבטוח בתהליך היצירתי, לתת לו מקום.
להיפתח למרחב פתרונות, לזמן אותם.
להיות קשוב וערני למה שמגיע.
מתי שמגיע.

חיים מלאים. יום יום.

 

כשעובדים/חיים עם אנשים בקבוצה
(משפחה, חברה, צוות ניהול, קהילה, ועד, מדינה, … )
ברוב הגדול של המקרים,
כמעט בכל רגע נתון,
לחלק מהאנשים ניצול הזמן/התקציב/המשאבים יראה מיטבי ולאחרים לא.
חלק מהאנשים יקבלו ערך / יהנו / יסכימו ואחרים לא.
חשיבת "0" / "1" משרתת מצבים מסוימים בלבד.
בדרך כלל "הפתרון האולטימטיבי" לא באמת קיים.

**
כשעובדים/חיים עם אנשים בקבוצה
זה כמעט אף פעם לא שחור או לבן.
אין אמת אחת מוחלטת. יש המון אמיתות.
נדיר ש- 100% מהאנשים יהיו מבסוטים,
לעולם לא יקרה ש 100% מהצרכים יתמלאו.

**
כשעובדים/חיים עם אנשים בקבוצה
תמיד תהיה מגבלת זמן ומשאבים.
תמיד תהיה "מלחמה" על תשומת לב וסדרי עדיפויות.
תמיד תהיינה פרספקטיבות שונות וצרכים מגוונים.

**
כשעובדים/חיים עם אנשים בקבוצה
מחזיקים כוונה.
וצרכים.
בוחרים לעשות צעד.
מתאמים ציפיות (מ 0/1 למשהו באמצע).
מכינים, מתכננים, מתכווננים, מחליטים.
עושים צעד.
עוצרים.
נושמים.
חוגגים את מה שמוצלח, יפה ומהנה.
מתאבלים ונותנים מקום למה שקשה, כואב ומאתגר.
מבקשים ומחפשים משוב.
חוגגים ומתאבלים. שוב.
לומדים.
לומדים.
לומדים.
ממשיכים להחזיק כוונה.
וצרכים.
מעדכנים תכנית.
עושים צעד נוסף.
לומדים ומשתנים.
חיים.
ביחד.

וחוזר חלילה…

חיים מלאים. יום יום.