תגית: צרכים

לפעמים הדבר הקשה ביותר הוא לומר "לא" למישהו שצריך עזרה.
בדרך כלל ניתן למצוא סיבה אחת או יותר העומדות בבסיס הקושי הזה:

1. ברמה עמוקה כלשהי אינכם מאמינים שהוא יכול להסתדר בעצמו או שהיא יכולה להחזיק מעמד.
אתם לא סומכים עליהם או בוטחים בהם מספיק.

2. אתם נמשכים להזדמנות לשחק את תפקיד הגיבור או המצילה.
זהו תפקיד נחשק. האפשרות להיות משמעותי עבור אדם אחר קורצת ומפתה.

3. אתם מזדהים עם הכאב, הפחד או המצוקה של האדם שאתכם,
חשים במתח שהוא חש ורוצים לעשות משהו כדי להקטין את המתח הזה.

4. אתם בטוחים שאתם מוכרחים, צריכים או חייבים להגיד להם "כן"
גם אם אין לכם חשק, אנרגיה או רצון לעשות זאת, מבחינתכם.. אין לכם ברירה או בחירה.

5. אתם מאמינים שהצרכים שלו בעדיפות על פני הצרכים שלכם.
מכיוון שהוא והעניינים שלו חשובים כרגע יותר מכם ומהעניינים שלכם, הוא יקבל עדיפות.

6. אתם משוכנעים שהעניין דחוף מאוד ומחייב תשומת לב מיידית כאן ועכשיו.
כל אפשרות אחרת נראית לכם פחות רלוונטית, מעשית או לגיטימית.

**
במצבים מסוימים,
אמירת "לא" לאדם המבקש עזרה
היא למעשה מהלך של אמון ובטחון.
לעתים זהו אקט של כבוד.
לאדם ולעצמכם.

מתנה יקרה ונדירה שניתן להעניק לאדם אחר היא להיות נוכחים איתו.
בלי להזדהות.
בלי להיבהל.
בלי להתבלבל.
בלי לקחת אחריות במקומו.
פשוט להיות אתו.
לראות אותו.
לנשום אתו.

**

ביום רביעי האחרון התקיים מפגש תקשורת מקרבת למנהלות ולמובילים
בביתה ובאירוחה המופלא של יונית.
בעיני, יש משהו ב"פורמט" הזה של קבוצה מצומצמת יחסית באווירה ביתית
שהופך את המפגש לאחר, עוצמתי ומיוחד. 

נותרו שני מקומות אחרונים לסדנת התקשורת המקרבת למנהלות ומובילים
שתתקיים ביום חמישי הקרוב 9/6 באלון הגליל אצל לימור ותומר.
פרטים והרשמה בקישור הבא.

נותרו מספר מקומות לסדנת התקשורת המקרבת למנהלות ומובילים
שתתקיים ביום חמישי ה – 23/6 בקיבוץ גת אצל גתית ותומר.
פרטים והרשמה בקישור הבא.

שבת של שלום,
חיים מלאים יום יום,
רוני ויינברגר

כשאתה בתוך עשייה אינטנסיבית, מתמשכת ומלאת פרטים
אל תאבד את זה.

כשאת מתחילה לצלול לעומק ולפגוש את כל המורכבות של העניין
אל תאבדי את זה.

אל תאבד קשר עין ולב עם המטרה שאתה מנסה להשיג.
אל תאבדי את המהות שלשמה יצאת לדרך.
אל תאבד את המצפן שלך.
אל תאבדי את הערכים שלך.

לפעמים זה מבלבל.

ארגונים שנוצרים כדי לשרת את העולם ולתת מענה לצרכים חשובים
יכולים למצוא עצמם אחרי זמן מה משרתים בעיקר את עצמם.

**
מספר דוגמאות:

תפקיד המחלקה המשפטית בארגון,
אינו לשמור על הארגון ולעצור כל מה שמריח כמו פוטנציאל לתביעה.
תפקיד המחלקה המשפטית בארגון הוא לסייע לארגון,
לממש את המהות שלו ולהגשים את המטרה החשובה שלשמה הוא כאן.

תפקיד קבוצת ניהול הסיכונים,
אינו להוריד את הסיכון לאפס ולעצור כל דבר שנראה כמו איום על הסטטוס קוו.
תפקיד הקבוצה לניהול סיכונים הוא לסייע לארגון,
לממש את המהות שלו ולהגשים את המטרה החשובה שלשמה הוא כאן.

תפקיד המנהלים והעובדים בארגון אינו לעשות הכול, הכי טוב שאפשר וכמה שיותר בכל רגע נתון.
תפקיד המנהלים והעובדים בארגון הוא שהדברים החשובים,
יקבלו את תשומת הלב והמשאבים הנדרשים,
בכדי לממש את מהות הארגון ולהגשים את המטרה החשובה שלשמה הוא כאן.

**
כשהאתגר נובע משחיתות ואי – מוסריות זה יותר קל ברמה מסוימת.
יש "רעים" ויש "טובים".
יש "נכון" ויש "לא נכון".

אבל… במקרים רבים מאוד של אנשים (כמוך וכמוני ?) בסביבה מורכבת,
האתגר יכול לנבוע מהליכה לאיבוד, בלבול או ניתוק.
מהמטרה. מהדרך. מהערכים. מהמהות.

חיים מלאים. יום יום.

לפני שאתה מחליט אם לעשות את זה או משהו אחר,
חדד לעצמך את עקרונות המפתח שלך.

לפני שאת בוחרת אם להמשיך או להפסיק,
הגדירי לעצמך מה הכי חשוב לך.

מרחב הפתרונות יגלה את עצמו
לאחר שתבהירו מה עקרונות המפתח שלכם,
ותתקשרו בצורה חדה מה חשוב לכם.

**
לפני מספר שבועות, כמה דקות אחרי קריאת המאמר הזה, פרסמתי בפייסבוק את הפוסט הבא:

"אני מעוניין לבדוק אפשרות של קניית פירות וירקות בצורה שונה ממה שאני קונה היום.
שני עקרונות מנחים:
1- ישירות מחקלאים או דרך מתווכים שמאפשרים לכולם (כולל לי) להרוויח.
2 – אחת לשבוע, במקום מרוכז אחד, באזור מגורי (כפר סבא),
     שיאפשר את הנוחות והמגוון (כי אחרת יהיה לי קשה להתמיד בזה).

המלצות ורעיונות קונקרטיים ומעשיים יתקבלו בברכה. תודה !"

**
בתוך שעות בודדות קיבלתי הצעות למספר פתרונות
שאפשרו לי לעשות שינוי כבר באותו שבוע.

אם אין לך מושג מה חשוב לך,
הסיכוי שתמצא פתרון מתאים הוא נמוך עד אפסי.

אם אינך יודעת מה העקרונות המנחים שלך,
תתקשי לבחור הצעה שתשרת אותך.

עשרה עקרונות מנחים ו-"הכול חשוב",
יכולים להוביל לשיתוק.

את הפוסט המקורי שפרסמתי בפייסבוק ואת התגובות שקיבלתי ניתן למצוא כאן.

חיים מלאים. יום יום.

להחזיק את "הגם וגם" יוצר מתח.
זה לא פשוט.
לכאורה, יותר קל מנטלית לאמץ רק קצה אחד של המשוואה.
להחליט שחור או לבן,
ימין או שמאל,
בעד או נגד וללכת עם זה.

**
לא פשוט להחזיק את " הגם וגם "
במיוחד כשלא ברור אם ואיך זה אפשרי.

לא פשוט להחזיק את "הגם וגם"
משום שתוכנתנו לאורך שנים לחשוב "או – או".

לא פשוט להחזיק את "הגם וגם".
זה קשה על אחת כמה וכמה אם יש בינינו היסטוריה טעונה.

**
גם וגם.
גם טובת הארגון וגם טובת העובדים.
גם הצרכים שלך וגם הצרכים שלי.
גם שלום וגם ביטחון.
גם אמון וגם זהירות.
גם טקטיקה וגם אסטרטגיה.
גם תשתיות וגם תפוקה.
גם משפחה וגם קריירה.
גם מה שחשוב לך וגם מה שחשוב לי.

**
שלושה שלבים לחשיבת "גם וגם":
1. להתכוונן לגם וגם – לרצות את זה באמת, גם אם איננו בטוחים שזה אפשרי.
2. לזקק את מה שהכי חשוב לכולם – דיאלוג עם הרבה הקשבה וכבוד.
3. למצוא דרך שתקרב אותנו לשם – פעמים רבות אחרי שעברנו את שני השלבים הקודמים, הדרך מוצאת אותנו.

**
כשאנשים מסוימים שומעים "גם וגם" הם מפרשים את זה כחולשה, ויתור או התקפלות.
ב"גם וגם" הצרכים שלי חשובים לא פחות משלך.
הם על השולחן וימשיכו להיות שם.

חיים מלאים. יום יום.

אכפת לי ממך.
חשוב לי שיהיה לך טוב ושתרגיש טוב.
חשוב לי שתצליחי, שתתפתחי ושתהני מהעבודה.
זו זכותך המלאה. העבודה היא חלק חשוב מחייך. לא החלק היחיד.
אני מבין את זה, מכבד את זה ומכיר בזה.
הצרכים שלך, הצרכים שלי והצרכים של הארגון חשובים באותה מידה.

אין לי מושג איך דברים יתפתחו עם הזמן ובוודאות הם יהיו שונים מאיך שהם כרגע.
נמשיך ביחד כל עוד זה משרת את שנינו ואת הקבוצה שאנו חלק ממנה.
בקשר בינינו לא תהיה קביעות המבוססת על תואר, דרגה, תפקיד או מסמך.
בקשר בינינו הקביעות תנבע מאכפתיות, מכבוד הדדי ומערך אמיתי שנמשיך לתת ולקבל לאורך הדרך.

יש לי כוונה חזקה לקיים את החוזה הזה ומחוייבות לדיאלוג מתמשך פתוח, כן ויצירתי.
אני מקווה שנישאר ביחד הרבה שנים ושנמשיך להרוויח ממערכת היחסים הזו ביחד.
במידה ומשהו ישתנה אעשה כל שביכולתי כדי לסיים את זה בצורה מיטבית. לך ולי.
גם אז הצרכים שלך, הצרכים שלי והצרכים של הארגון יהיו חשובים באותה מידה.
החוזה הזה מחייב את שנינו. כל מה שאני מצפה מעצמי אני מצפה גם ממך.
מעבר לכך אין הרבה דברים שאני יכול להבטיח או רוצה לבקש.

מתאים לך שנתחיל לעבוד ביחד?

חיים מלאים. יום יום.

בכל פעם כשאני יוצא לריצה,
אני יודע איך זה מתחיל, ואין לי מושג איך זה יתפתח.
בכל פעם כשאני יוצא לריצה אני סקרן לראות:
מה יעלה, יתבהר, יתחדד, יופיע או יתגלה.
כמעט בכל ריצה עולה משהו מפתיע, חדש, אחר.
בריצה של היום בבוקר עלו כמה וכמה כאלה.
הפוסט הזה הוא אחד מהם.

**
בכל יום כשאני יוצא לפרויקט או לעבודה,
אני יודע איך זה מתחיל, ואין לי מושג איך זה יתפתח.
בכל יום יכול להיכנס מידע, רעיון או אדם חדש,
משהו לא צפוי עלול לקרות, התנאים יכולים להשתנות.
כשאני יוצא לפרויקט או לעבודה, בעולם מורכב, דינמי ומשתנה,
אני משתדל להחזיק הדוק כוונה וצרכים ולהחזיק רפוי תכניות ואג'נדה.

**
בכל רגע כשאני יוצא למסע או לחיים,
אני יודע איך זה מתחיל, ואין לי מושג איך זה יתפתח.
כמו בריצה, פרויקט או בעבודה,
בכל רגע משהו יכול להתרחש, להשתנות, להיוולד או למות.
יכול להיות שאראה את זה ויכול להיות שזה יעבור לידי.
זה יכול להגיע בעוצמה אדירה או בתנועה עדינה.
יש בזה משהו שיכול להלחיץ, להפחיד, לשתק.
יש בזה משהו שיכול לרגש, להסעיר, למלא חיים.

ערנות, סקרנות, כוונה וענווה יכולות לסייע. גם בריצה, גם בעבודה וגם בחיים.

חיים מלאים. יום יום.

פארטו גילה את חוק ה- 80/20 הקרוי על שמו:
80% מהבעיות נמצאות ב-20% מהגורמים.
80% מהתוצאות נובע מ 20% מהפעולות
80% מהכנסות המדינה ממסים נובעות מ-20% מהאוכלוסייה.
80% מזמן השירות ללקוחות נצרכים על ידי 20% מהלקוחות.
80% מההחלטות מתקבלות במשך 20% מהישיבות.
80% מתנועת הנתונים באינטרנט נובעת מ-20% מהדפים.

**
פרקינסון הציע את "חוק פרקינסון" שלפיו
העבודה מתרחבת באופן כזה, שהיא מנצלת את כל הזמן המצוי לשם ביצועה.
אדם ינצל את כמות הזמן המקסימלית להשלמת מטלה מסוימת.
נתונים יתרחבו כך שימלאו את כל מרחב האחסון האפשרי.
ישיבת עבודה תסתיים בדקה האחרונה שנקבעה עבורה.
תיבת ה Inbox תכיל את כמות המיילים המקסימלית האפשרית שרק תלך ותגדל.

**
פוטנציאל הנזק או התועלת של "פארפר" (פארטו ופרקינסון) עצום:
בשעתיים איכותיות ניתן להגיע ל 80% הצלחה/משמעות/התקדמות/סיפוק של יום עבודה מלא.
ביום עבודה איכותי יחיד בשבוע (מסוג 20%) ניתן לייצר ערך של ארבעה ימים "רגילים" (מסוג 80%).
ובהמשך לקו הזה – ביומיים איכותיים ניתן לייצר 160% ערך !
בזמן איכות ריאלי (20%) ניתן ליצור מערכות יחסים יוצאות דופן במשפחה ועם חברים.

**
זה לא בלתי אפשרי:
לקיחת אחריות.
בחירה מודעת בצרכים ובסדרי עדיפויות.
משמעת וכבוד לזמן.
כבוד לעצמנו וכבוד לאחרים.
מיקוד של נוכחות ותשומת לב.
אומץ להגיד לא. אומץ להגיד כן.
מוכנות לשלם מחירים מסוימים.
אי מוכנות לשלם מחירים אחרים.

לפעמים הדברים הכי ברורים הם אלו שהכי קשה לראות. ועל אחת כמה וכמה ליישם.

חיים מלאים. יום יום.

לפעמים אי אפשר.
חסר זמן,
אין מספיק משאבים,
המורכבות גדולה מדי,
יש עדיפויות אחרות.

כשזה קורה,
חשוב להכיר במצב,
לזהות את המתח,
לחדד את מה שחשוב,
לחשב מסלול מחדש
ולהתחיל לנוע.

**
היום, כשזה קרה,
הבנתי שלא נספיק ב-100 הדקות שנותרו להגיע למה שרצינו.
התכנית המקורית כבר לא רלוונטית.
לטמון את הראש בחול, להתעלם מהמצב,
או לנסות להספיק הכול ומהר רק יחריפו את הפער.
המתח בחדר היום (בין היתר) היה בין עומק להתקדמות.
בין חשיבה איכותית שצריכה את הזמן שלה
לבין הרצון להוריד דברים לרמת השטח ולהגיע לתוצרים ברורים.

זיהוי המתח וביטויו מורידים חלק מהלחץ המצטבר,
מאפשרים לבחור במה שהכי חשוב,
ולעשות את המיטב בתנאים הנוכחיים.

**
שתי נקודות חשובות:

א. לפעמים אנו בטוחים שאי אפשר, ובעצם אפשר.
לעתים קשה לדעת האם החסם "אמיתי" או רק תוצר של ראייתנו המוגבלת.

ב. לאחר התמודדות עם מצב של "אי אפשר" חשוב לעצור ללמידה ולהפקת לקחים.
לקחת אחריות. להבין איך הגענו למצב הזה והאם היה ניתן היה למנוע אותו.
בדיעבד אני חושב, שמצב ה"אי אפשר" שפגשתי היום,
היה במידה רבה תוצר של אופטימיות יתר והערכת חסר שלי למורכבות התהליך.

חיים מלאים. יום יום.