יג' ניסן – מתח של "גם וגם"

להחזיק את "הגם וגם" יוצר מתח.
זה לא פשוט.
לכאורה, יותר קל מנטלית לאמץ רק קצה אחד של המשוואה.
להחליט שחור או לבן,
ימין או שמאל,
בעד או נגד וללכת עם זה.

**
לא פשוט להחזיק את " הגם וגם "
במיוחד כשלא ברור אם ואיך זה אפשרי.

לא פשוט להחזיק את "הגם וגם"
משום שתוכנתנו לאורך שנים לחשוב "או – או".

לא פשוט להחזיק את "הגם וגם".
זה קשה על אחת כמה וכמה אם יש בינינו היסטוריה טעונה.

**
גם וגם.
גם טובת הארגון וגם טובת העובדים.
גם הצרכים שלך וגם הצרכים שלי.
גם שלום וגם ביטחון.
גם אמון וגם זהירות.
גם טקטיקה וגם אסטרטגיה.
גם תשתיות וגם תפוקה.
גם משפחה וגם קריירה.
גם מה שחשוב לך וגם מה שחשוב לי.

**
שלושה שלבים לחשיבת "גם וגם":
1. להתכוונן לגם וגם – לרצות את זה באמת, גם אם איננו בטוחים שזה אפשרי.
2. לזקק את מה שהכי חשוב לכולם – דיאלוג עם הרבה הקשבה וכבוד.
3. למצוא דרך שתקרב אותנו לשם – פעמים רבות אחרי שעברנו את שני השלבים הקודמים, הדרך מוצאת אותנו.

**
כשאנשים מסוימים שומעים "גם וגם" הם מפרשים את זה כחולשה, ויתור או התקפלות.
ב"גם וגם" הצרכים שלי חשובים לא פחות משלך.
הם על השולחן וימשיכו להיות שם.

חיים מלאים. יום יום.

א' ניסן – הצעד האפשרי הבא

כשאני פוגש אותך עכשיו
ורואה את הכאב וההצפה שאת חווה,
אני מבין שהצעד האפשרי הבא עבורך כרגע
שונה מהצעד שהייתי רוצה שיהיה אפשרי.

**
כשאני רואה את המתח שבין חברי הקבוצה
ואת השוני הגדול שבנקודות המבט שלהם,
אני מבין שהצעד האפשרי הבא בקבוצה כעת
שונה מהצעד שחשבתי שיהיה אפשרי.

**
כשאני מתבונן במורכבות של המצב הנוכחי
וברצף האירועים האחרונים שתרמו להיווצרותו,
אני מבין שהצעד האפשרי הבא
שונה מהצעד שהלוואי והיה אפשרי כרגע.

**
כשאני שם לב לעייפות וללחץ שבתוכי
לצד החשש וחוסר האונים,
אני מבין שהצעד האפשרי הבא הזמין לי כרגע
שונה מהצעד שקיוויתי שיהיה אפשרי עבורי.

**
כשאני מתמקד בצעד האפשרי הבא
ומפסיק להשקיע אנרגייה בצעדים שאינם אפשריים כרגע,
משהו בי נרגע והנשימה שלי מתרחבת.

**
הצעד הזמין האפשרי הבא
הוא צעד של נוכחות ושל הקשבה,
צעד של סבלנות, של קבלה ושל אומץ,
צעד של ענווה ושל אמונה.

חיים מלאים. יום יום.

כ"ז שבט – מנגנון פריקה של ברווזים

"מדי פעם, עשויים שני ברווזים להתקוטט –
בלי שום סיבה נראית לעין, או משום שאחד מהם פלש למרחב של האחר.
המאבק נמשך בדרך כלל מספר שניות, ואז הם נפרדים,
שטים לכיוונים מנוגדים, ומנפנפים בכנפיהם בחוזקה מספר פעמים.
לאחר מכן הם ממשיכים לשחות בשלווה,
כאילו המריבה מעולם לא התרחשה.
באמצעות נפנוף הכנפיים הם משחררים אנרגיה עודפת,
וכך מונעים ממנה להילכד בגופם ולהפוך לשליליות.
זוהי חוכמה טבעית, וזה קל להם,
משום שאין להם מוח המשמר את העבר שלא לצורך
ובונה את זהותו סביב עבר זה"

– מתוך "כוחו של הרגע הזה" מאת אקהרט טולה

**
אומרים שכתשעים וחמישה אחוזים מהקונפליקט הנוכחי שאנו חווים
הם שאריות מהעבר ומטענים מקונפליקט קודם.
רק חמישה אחוזים קשורים באמת למה שקורה בינינו כאן ועכשיו.

**
כשדליה נעלבת ממשהו שגדי אמר זה ישפיע על האינטראקציה הבאה ביניהם.
גם אם גדי לא מודע לכך או לא התכוון לפגוע.
גם אם הפרשנות של דליה מוטעית.

**
כשאלי כועס על משהו שזיוה עשתה,
הוא יביא את זה למפגש הבא שלהם.
במילים, ברגשות או במעשים. זה יהיה שם וזה ישפיע.

**
זרעים זהים של כעס וכאב
יכולים להתפתח לקונפליקט קשה, לנתק ולמלחמה
או לדיאלוג בריא, לחיבור בין שונויות ולהתפתחות של מערכת יחסים.

טיפול עדין בזמן אמת ו"מנגנון פריקה של ברווזים"
יכולים להיות ההבדל שבין אלו לאלו.

חיים מלאים. יום יום.

כד' טבת – עניינים לא סגורים

לעתים, תוך כדי תנועה, אנו צוברים "עניינים לא סגורים".
במשפחה, עם חברים, בקבוצה, בעבודה.
סביב נושא או במערכת יחסים מסוימת.
גם משהו שמתחיל כאירוע פעוט יכול להתפתח ולהתעצם.

"עניינים לא סגורים" משאירים משקעים ומרוקנים אנרגיה.
למרות שהיינו רוצים שהם ייעלמו כדי שנוכל לשים אותם מאחורינו,
ל"עניינים לא סגורים" יש נטייה להיסחב ולהמשיך אתנו הלאה.

"עניינים לא סגורים" כדאי לפתוח, לנקות ואז לסגור באמת.

חיים מלאים. יום יום.

ל' תשרי – לפחות 95%

אומרים שלפחות 95% מהמחשבות שאנו חושבים היום הן מחשבות "ממוחזרות" ושחוקות שחשבנו כבר.
רק 5% הן מחשבות טריות וחדשות שטרם חשבנו.

אומרים שבזמן קונפליקט לפחות 95% ממה שקורה בינינו קשור לעבר (היסטוריה, דפוסים, אמונות, תפישות).
רק 5% קשור למה שקורה כאן ועכשיו.

*****
איך היו נראים החיים אם לפחות 15% מהמחשבות שלנו היו טריות ורעננות?
אם בכל יום היינו פוגשים עוד כמה אנשים / רעיונות / דוגמאות / כלים / מחשבות / תובנות / חוויות חדשים ושונים?

איך היתה נראית מערכת היחסים אם היינו מצליחים לראות ברגע קונפליקט עוד 10% מהאדם שמולנו ופחות 10% מהתמונה הסטטית שיש לנו עליו?
איך היה נראה הקשר בינינו אם היינו מצליחים לראות זה את זה כאן ועכשיו (עם כל הכאב, הפחד, הפגיעות, הכעס, הייאוש, התסכול, הכמיהה)
ובלי כל סיפורי העבר (האמיתיים והמדומיינים) שאנו מספרים לעצמנו או שמישהו אחר מקפיד להאכיל אותנו בהם?

*****
תרגילים במודעות – בדקו עם עצמכם:
– האם המחשבה שאני חושב עכשיו טריה או פגת תוקף?
– אלו מחשבות / תובנות / חוויות / למידות חדשות פגשתי היום?
– האם אני רואה כרגע את האדם שמולי או תמונה סטטית שלו?
– מה עובר עליו כרגע? מה חי ונוכח עבורו בשניה הזו?
– מה עובר עלי כרגע? מה חי ונוכח עבורי בשניה הזו?

*****
אני חוגג עם עצמי ואתכם כתיבה רצופה של שלושים פוסטים יומיים וסגירה של חודש ראשון.
אני חוגג אתכם ועם עצמי את העובדה שחלק גדול מהמילים, הרעיונות, הדוגמאות והמחשבות שעלו כאן החודש הן בקטגוריית ה " 5% " שלי.
תודה על שאתם שם בקריאה, בתגובות ובהקשבה…