תגית: רגעים

שני כאבים

כאב הבדידות נובע מהמחשבה שאנחנו לבד. 
שאנשים לא רואים אותנו, לא מבינים אותנו, 
או שאולי רואים ומבינים אותנו אבל שלא אכפת להם מאתנו.

כאב חוסר-המשמעות נובע מהמחשבה שמה שאנחנו עושים לא משנה. 
שבין אם נעשה את זה ובין אם לא, 
זה לא ישנה דבר וממילא לאף אחד לא יהיה אכפת.

כשבדידות וחוסר-משמעות מגיעים ביחד, הם קטלניים.

בדידות וחוסר-משמעות הם לא משחק ילדים.

**
סיפורים

המחשבה שאנו לבד ושלאנשים לא אכפת מאתנו היא רק סיפור.
אנחנו יותר מחוברים ממה שנדמה לנו.
אנחנו אף פעם לא באמת לבד.

גם המחשבה שאין משמעות למה שאנו עושים היא רק סיפור.
השיעור הראשון ב"קורס לניסים" הוא שלשום דבר שאנו רואים אין משמעות.
השיעור השני באותו קורס, הוא שהמשמעות היחידה של כל דבר שאנו רואים היא המשמעות שאנו מעניקים לו.

בדידות וחוסר-משמעות אינם קיימים באמת בעולם.
הם תוצר של הסיפורים שאנחנו מספרים לעצמנו.

**
נוכחות היא התשובה לבדידות

על פי מרטין בובר, המתנה הגדולה ביותר שאנו יכולים להעניק למישהו היא הנוכחות שלנו. 
רק להיות עם מישהו.
להקשיב לו.
לראות אותו.
בלי לנסות לתקן אותו או לייעץ לו, 
בלי לפתור עבורו בעיות, 
בלי לקפוץ להציל אותו.

**
האמת השלישית של אן למוט

"אין כמעט שום דבר מחוצה לכם שיעזור איכשהו לנצח, אלא אם אתם מחכים להשתלת איבר. 
אי-אפשר לקנות, להשיג או לקבוע פגישה עם שקט ושלווה. 
זאת האמת הכי נוראה והיא מרגיזה אותי. 
זאת עבודה פנימית, ואיננו יכולים לארגן שלווה או שיפור נצחי לאנשים הכי אהובים עלינו. 
הם צריכים למצוא בעצמם את הדרך שלהם, את התשובות שלהם. 
את לא יכולה לרוץ ליד ילדייך הגדולים עם קרם שיזוף ומקלון שפתיים ב"מסע הגיבור" שלהם. 
את צריכה לשחרר אותם. 
זה חוסר כבוד, לא לעשות זאת. 
ואם זאת בעיה של מישהו אחר, סביר להניח שממילא אינך יודעת את התשובה.
העזרה שלנו בד"כ לא עוזרת במיוחד. 
לעתים קרובות העזרה שלנו מרעילה. 
ו"עזרה" היא הצד המואר של "שליטה". 
הפסיקו לעזור כל-כך הרבה. 
אל תשתפכו על כולם עם עזרתכם וטוב ליבכם."

הקטע צוטט מתוך הרצאת ה-TED של אן למוט – 12 אמיתות שלמדתי מהחיים ומהכתיבה.

תודה לאייל בר-איתן שבזכותו נחשפתי להרצאה הזו.

**
עזרה באישור בלבד

המילים של אן הזכירו לי את אחד השיעורים החשובים ביותר שקיבלתי בלימודי הרייקי.
רייקי הינה שיטת טיפול אנרגטית המחזקת את יכולת המטופל להתמודד עם מה שעובר עליו.
אנרגיית רייקי הינה אנרגיית ריפוי המועברת במגע או ללא מגע.
בעזרת הרייקי, ניתן לטפל גם באנשים שאינם בקרבתנו ושאין לנו תקשורת ישירה עמם.

על פי הרייקי, תנאי הכרחי לטיפול באדם כלשהו, הוא קבלת אישור ממנו.
גם כשאנו בטוחים שאנו יכולים לעזור או להציל, גם כשמדובר במחלות קשות ובענייני חיים ומוות,
אין לבצע טיפול רייקי באדם ללא הסכמתו המלאה.

כשאנו מציעים עזרה או טיפול והאדם מסרב לקבל אותם (מכל סיבה שהיא),
אנו מכבדים את בחירתו ונמנעים מלטפל בו.

זהו שיעור בכבוד ובענווה.
אנחנו לא אלוהים וגם לא הסגנית שלו.
אין לנו מושג מה באמת עובר על האדם ואיך המצב הנוכחי משרת אותו.

**
משמעות היא התשובה לחוסר-משמעות

אנחנו רוצים לדעת שמה שאנחנו עושים משנה.
משנה למישהו.
משנה למשהו.
חשוב לנו להביא ערך.
אנחנו רעבים למשמעות.

**
לעשות משהו משמעותי ביחד

בהרצאת פיתוח קריירה שהעברתי השבוע,
העליתי את הרעיון שארגונים בעולם החדש יכולים להיות פלטפורמות.
פלטפורמות ליצירת ערך המשרת עולם ואדם ולא מנועים למקסום רווח המשרת את בעלי המניות.
מהות הארגונים וההצדקה לקיומם היא שירות.
שירות ומתן ערך לעובדים, ללקוחות, לספקים, לעולם, וכן…וגם לבעלי המניות.

משפחות וארגונים יכולות להיות פלטפורמות לעשייה של משהו משמעותי ביחד.
כשאנחנו עושים משהו משמעותי ביחד אנו נוגעים במתנות הנוכחות והמשמעות בעת ובעונה אחת.

**
נדיבות

יכול להיות שמתנה גדולה נוספת, 
אולי אפילו לא פחות גדולה ממתנת הנוכחות שבובר העלה, 
היא לאפשר למישהו להיות משמעותי עבורנו. 
להעניק לו את הזכות לסייע לנו, 
לתרום בדרך כלשהי לחיינו. 
לפעמים הנטייה שלנו היא לנסות להסתדר לבד.
אנחנו חוששים להכביד על אנשים אחרים ונמנעים מלהיעזר בהם.
על פי גישת התקשורת המקרבת, לבקש משהו ממישהו זה להיות נדיב איתו.
זה לאפשר לו להיות משמעותי עבורנו ולעשות משהו שיתרום לחיינו.

**
קורות חיים

לחלק מהאנשים הסובבים אותי,
(את חלקם אני מכיר באופן אישי, ועל אחרים אני קורא או שומע), 
יש קורות חיים מרשימים מאוד.
יש כאלו שהמציאו מוצר או רעיון ששינה ומשנה את העולם.
יש כאלו שהקימו חברות וארגונים בעלי השפעה עצומה חוצת גבולות ויבשות.
יש כאלו בעלי תפקידים מנהיגותיים ואסטרטגיים הנדרשים להחלטות משמעותיות והרות גורל.
יש כאלו המנהלים אלפי אנשים וחולשים על תקציבי ענק.
יש כאלו שהובילו תהליכים או מהפיכות ששינו ומשנים את פני החברה והמדינה.
ויש עוד ועוד ועוד…

השבוע, לאחר ערב יחידה מרגש במיוחד, עלתה בי מחשבה,
שאני לא יכול לכתוב בקורות חיי
על המצאה מיוחדת שהמצאתי,
על תפקידי ניהול בכיר שמילאתי,
על ארגונים פורצי דרך שהקמתי, 
על תהליכים משני חברה שהובלתי.

יכול להיות שקורות החיים שלי, 
וחשוב מכך – החיים שלי,
הם לא יותר מאוסף של רגעים, של נגיעות, של מפגשים…
עם אנשים שונים, בתפקידים שונים, במקומות שונים, בשלבי חיים שונים.
אוסף רגעים שלא ניתן לסכום למשהו אחד גדול ומשמעותי,
אוסף רגעים שבלתי אפשרי לכמת או להציג בפורמט כזה או אחר.
אוסף של רגעים אנושיים בעלי השפעה ומשמעות כלשהי, אינסופית ומוגבלת בעת ובעונה אחת,
שאת רובם איני זוכר ולחלקם הגדול אף איני מודע.

שבת של שלום,
חיים מלאים, היום,
רוני ויינברגר

שלושה קטעים:

1.
ידי אנשים אחרים

הבוקר כשהאזנתי לשיעור של ג'ואנה מייסי, נחשפתי לקטע המופלא הבא.
לאחר ניסיון קצר לתרגם אותו לעברית בחרתי לוותר.
התרגום שהגעתי אליו רחוק מאוד בעיני מהנוסח המקורי ומאבד מהיופי והמשמעות שלו:

“Each of us lives in and through an immense movement of the hands of other people.
The hands of other people lift us from the womb.
The hands of other people grow the food we eat, weave the clothes we wear, and build the shelters we inhabit.
The hands of other people give pleasure to our bodies in moments of passion, and aid and comfort in times of affliction and distress.
It is in and through the hands of other people that the commonwealth of nature is appropriated and accommodated to the needs and pleasures of our separate, individual lives.
And, at the end, it is the hands of other people that lower us into the earth.”

— James Stockinger

**

2.
בוחרת בכל יום מחדש

"אחד הדברים שהגדרתי לעצמי הוא,
שהיחידים שאני חייבת להם משהו הם הילדים שלי.
בכל השאר אני בוחרת.
לא חייבת – בוחרת.
אני בוחרת, בכל יום מחדש, להיות עם זוהר בבית שלנו.
ומרגע שהגדרתי את זה לעצמי, משהו נרגע בי.
לא אני בחרתי את המצב הזה, את הכיוון שאליו הלכו החיים שלי.
אבל בתוך המצב הכללי אני בוחרת למצוא "יחידות" קטנות של אור."

– זהו ציטוט מדבריה של רותם כרמי, אמא לשירה, יובל וגלעד, אישה לזוהר,
יוצרת, מנחת סדנאות, בלוגרית, לוחמת.
זוהר אובחן לפני מספר שנים כחולה ALS (מחלת ניוון שרירים).

– תודה לאורית פרץ שבזכותה נחשפתי אתמול לרותם ולזוהר.

**
3.
חישוב מסלול מחדש / התארגנות מחדש

"חישוב מסלול" מחדש:
שינוי כיוון, סביבה או מסגרת.
בחירה בדרך אחרת, בנתיב חלופי.
עדכון לוחות זמנים.
תיאום ציפיות.
התאמות.

בחישוב מסלול מחדש המיקוד הוא בעולם החיצוני.
באיך אנחנו פוגשים אותו ונעים בתוכו.

**
"התארגנות" מחדש:
סדרים מוכרים מתפרקים.
לוחות טקטוניים בלתי נראים זזים.
תחושות, חלקים, מחשבות, ערכים.
לא לגמרי ברורים,
לא תמיד במילים.

בהתארגנות מחדש המיקוד הוא פנימי.
באיך אנחנו פוגשים את עצמנו.
במה שנע, מטולטל, נהרס, נבנה ומשתנה בתוכנו.

*****
שלושה קטעים שמעסיקים אותי היום.
שניים מצאתי "בחוץ",
אחד התגלה "בפנים".
החלטתי להביא את שלושתם.
בלי לבחור ביניהם.
בלי לפצל.

אל תתאמצו לחפש את הקשר.
אולי תמצאו.

חיים מלאים. יום יום.

 

רגעים של חיים. אתמול:

קריאה.
הליכה משותפת לביה"ס (כמה כאלו עוד יהיו ??).
שיחה משמעותית.
ועוד אחת.
קונפליקט.
בדיחה מצחיקה.
חיבור אישי.
הענות לבקשת עזרה.
אתגר לא פשוט.
שהייה עם מורכבות.
רפלקציה על דרך.
פריצת דרך ויציאה מתקיעות (למה חיכיתי כל כך הרבה.. ??)
שמעון פרס.
פרספקטיבה.
הודעה משמחת.
פוסט נוסף.
פרגון.
זמן איכות משותף.
הכרת תודה.
מודעות ללחץ.
תשומת לב.
ארוחת ערב ביחד.
השראה.
אולימפיאדת הפאראלימפיים.
שיחה משמעותית נוספת.
ועוד אחת.
חברות.

**
הרגעים הקטנים – גדולים.
היומיומיים.
עשרות בכל יום.
רגעים של חיים.
כל יום.
גם היום.

להפסיק לחפש.
לעצור.
להתחיל לראות.
בלי תפאורה מיוחדת, הפקות או זיקוקין דינור.
לא צריך שאראלה תתקשר.
פחות ריאליטי, דרמות וטרגדיות.

חיים מלאים. יום יום.

בשבוע שבו חטיבות הביניים והתיכונים יצאו לחופשת הקיץ,
בשבוע שבו הגנים ובתי הספר היסודיים יחלו במסיבות הסיום,
בשבוע שבו גולדיין סטייטס או קליבלנד תזכינה באליפות ה – NBA,
בשבוע שבו בריטניה תבחר אם לפרוש מהאיחור האירופי או להישאר,
בשבוע שבו נעבור דרך היום הכי ארוך בשנה והימים יתחילו להתקצר,

בשבוע שבו כל זה יקרה, יקרו בוודאות עוד כמה דברים…
חלקם צפויים וחלקם מפתיעים.
חלקם "מיוחדים" וחלקם "רגילים".
חלקם על פני השטח וחלקם מתחתיו.
חלקם ברורים וחלקם מעורפלים.
במשפחה, בעבודה, במקומות אחרים.

שבוע מלא.
רגעים של חיים.

מה מחכה מעבר לפינה?
מה מתבשל וממתין לפריצה?
האם תצליחי לראות את זה?
האם תהיה מספיק נוכח להבחין בכך?

חיים מלאים. יום יום.