10 עובדות על מערכת ההנחייה הרגשית שלך

מה "המספר" שלך עכשיו?

מה המספר שמתאר בצורה המדויקת או הקרובה ביותר את המצב הרגשי שלך כרגע?

1. הארה
2. שלווה/אושר
3. שמחה/רוגע/חמלה/הכרת תודה
4. אהבה
5. הבנה/בהירות
6. קבלה
7. אופטימיות/פתיחות/תקווה
8. אמון/מוגנות/בטחון
9. אומץ/מסוגלות
10. גאווה/בוז
11. כעס/שנאה
12. השתוקקות
13. פחד/חרדה
14. אבל/עצב/צער
15. אפטיה/חוסר אונים/ייאוש
16. אשמה/האשמה/חרטה
17. בושה/השפלה

ייתכן שמספר מצבים רגשיים שונים הם חלק מהמצב הרגשי שלך כרגע.
במידה וזה אכן כך, ניתן לבדוק בסקרנות האם אחד מהם דומיננטי יותר מאחרים.

**
הרשימה שלפניכם הינה אינטגרציה מתוך מספר מקורות שונים,
העוסקים ברגשות ובתפקיד שהם ממלאים עבור המין האנושי.
(מספר מקורות לדוגמא: תקשורת מקרבת, ספריהם של ג'רי ואסתר היקס, 
הספר "עוצמה מול כוח" מאת דייויד ר. הוקינס
הספר The Human Operating System מאת Senn Delaney)

זוהי אינה רשימה שלמה, מלאה או מוחלטת. 
מקורות שונים יציגו רגשות נוספים, אחרים או שונים, או יציגו את הרגשות שברשימה זו בסדר אחר.

להלן 10עקרונות, עובדות וכלים בנושא רגשות:

1. מסיבות שונות, לעתים קרובות אנו מנסים להתעלם מרגשותינו, להקטין או לשנות אותם.
הסיבות יכולות לנבוע מהדרך שבה גדלנו, התחנכנו או "אולפנו", מהתרבות שאנו חלק ממנה ועוד.

2. רגשות הן מערכת פידבק אנושית–טבעית המחזיקה בתוכה מידע חשוב, משמעותי ויוצא דופן עבורינו. 
ניתן להתייחס לרגשות כמצבים רגשיים או כ"מערכת הנחייה רגשית". EGS – Emotional Guiding System. 
בדומה ל GPS או ל Waze אנו יכולים להקשיב לרגשות או להתעלם מהם.

3. בין אם נקשיב לרגשות ובין אם לא, המידע שהם מכילים נמצא שם עבורינו. 
זהו מידע על מצבנו הנוכחי ועל הדרך שבה אנו תופסים את העולם ואת המציאות שאנו חלק ממנה כרגע.
מכאן נגזרים שני מרכיבים חשובים:
א. שלנו – מצבנו הרגשי הוא תוצר של החוויה הסובייקטיבית שלנו.
ב. כרגע – זהו מצב דינמי, המתאים לרגע נתון ומשתנה כל הזמן.

4. עפ"י הספר "עוצמה מול כוח" הרגשות (או המצבים הרגשיים) הם מצבים אנרגטיים.
מספר גבוה יותר מסמל תדר אנרגטי גבוה יותר.
לדוגמא: במצב 5 (הבנה/בהירות) רמת האנרגייה שלנו גבוהה משמעותית מבמצב 13 (פחד/חרדה).
גם אם זה מרגיש אחרת…
ככל שרמת האנרגייה שלנו גבוהה יותר, התפקוד האנושי שלנו מיטבי יותר.
המשמעות היא, שמצבנו הרגשי מכיל מידע חשוב לגבי מצבנו האנרגטי הנוכחי.

5. על-פי תקשורת מקרבת, רגש נעים הוא סימן לצורך חשוב שמתמלא עבורנו באותו רגע.
ובאותו אופן, רגש שאינו נעים הוא סמן לצורך חשוב שאינו מתמלא באותו רגע. 
דוגמא: 
נניח שאנו שומעים או חושבים על שינוי שעומד לפתחנו ושאנו עלולים לעבור בקרוב. 
פחד יכול להיות סימן לכך שצורך בוודאות או במוגנות לא מתמלא כרגע.
התלהבות יכולה להיות סימן לכך שצורך בעניין או בהתפתחות מתמלא כרגע.

6. משמעות הנקודה הקודמת: רגשותינו הם תוצר של צרכינו המתמלאים או לא מתמלאים ברגע נתון.
האם אינם תוצר של אמירות או מעשים של אנשים אחרים.
ובמילים אחרות: מה שאדם אחר אומר או עושה אינו "מייצר" את הרגש שאנו חווים (למרות שהוא יכול להיות טריגר לכך).
מה שמייצר את הרגש הם הצרכים שלנו שמתמלאים או לא מתמלאים באותו רגע.

7. על-פי מודל אפר"ת (אירוע – פרשנות – רגש – תגובה), הרגש שאנו מרגישים הוא תוצר של הפרשנות שלנו לאירוע שאנו חווים.
בחיבור לסעיף הקודם, בחלק גדול מאוד מהמצבים, 
הצרכים שמתמלאים עבורינו או שאינם מתמלאים עבורינו ברגע נתון הם רק סיפור שאנו מספרים לעצמנו. 
דוגמא: כשמישהו אומר לי "הרעיון שלך לא מספיק טוב והוא לא יעבוד",
אני יכול לספר עצמי סיפור שהוא מנסה להכשיל אותי ולכעוס (צורך בהערכה, בתמיכה או בשותפות לא מתמלא),
ואני יכול לספר לעצמי שהוא מנסה לעזור לי להצליח ולהרגיש הערכה וסקרנות (צורך בשותפות או במקצועיות מתמלא).

8. סקרנות ושיפוטיות
כשאנו מפעילים כוח ומנסים לשנות משהו או מישהו, פעמים רבות מופעל עלינו כוח נגדי מאותו אדם המתנגד לשינוי.
הפעלת כוח לשינוי נובעת מתפיסה שיפוטית שמשהו לא בסדר וצריך להשתנות. 
אחת הדרכים הכי אפקטיביות לשינוי היא סקרנות.
סקרנות למצבנו הרגשי הנוכחי (במקום לשפוט את עצמנו).
סקרנות למצבם הרגשי של אחרים (במקום לשפוט אותם).
סקרנות לגבי מידע חשוב על צרכים, פרשנויות וסיפורים שניתן לקבל מהרגשות (במקום ניסיון לשנות אותם).

9. זהירות משיפוטיות.
מצב רגשי מספר 11 (כעס/שנאה) אינו מצב טוב או רע.
כעס/שנאה הוא בסך הכול מצב רגשי-אנרגטי רגעי.
הוא מכיל אנרגייה רבה יותר ותפקוד מיטבי יותר בהשוואה לייאוש או אפטיה (מצב 15),
כמו גם פחות אנרגייה ותפקוד מיטבי פחות בהשוואה לשמחה/רוגע/חמלה (מצב 3).
בדומה למשחק "חם-קר" כל מצב רגשי מכיל מידע חשוב עבורנו והוא מה שהוא.

10. ברגע נתון, כלפי אדם או מצב מסוים, איננו יכולים להיות גם סקרנים וגם שיפוטיים.
אנחנו או סקרנים או שיפוטיים. 
שיפוטיות מקבעת אותנו או מורידה אותנו בסולם הרגשי-אנרגטי, סקרנות מעלה אותנו באותו סולם.

ברגע נתון, כלפי אדם או מצב מסוים, אנחנו יכולים לבחור האם להיות סקרנים או שיפוטיים.
**
שתי שאלות לסיכום:

א. מה "המספר שלכם" (המצב הרגשי) שלכם כרגע? האם הוא השתנה בדקות האחרונות?
ב. איזו נקודה או סעיף מושכים את תשומת לבכם במיוחד בפוסט הזה? למה…?

**
עד כאן 10 נקודות על ה-EGS (מערכת ההנחייה הרגשית) שלנו.

משהו אישי לסיום:

אני כותב את הפוסט הזה בדרכי חזרה לארץ, לאחר שבוע מפרה ומשמעותי בארה"ב,
שבמהלכו השתתפתי בסדנה העוסקת בתחומים דומים לאלו שתקשורת מקרבת ואני עוסקים בהם:
שיפוטיות, הקשבה, תפיסה, רגשות, הכרת תודה, אחריות, השפעה, שיתופי פעולה, עבודת צוות ועוד.

יש בי הכרת תודה גדולה על הזכות והאפשרות להשתתף בסדנה שכזו,
על ההזדמנות להרחיב ולהעמיק את הידע, המודעות והיכולות שלי,
על ההזדמנות להכיר מנחים מיומנים ומלאי תשוקה וללמוד מהם,
על ההזדמנות להיחשף לשיטות העברה שונות ומגוונות,
על ההזדמנות לבלות זמן איכות עם חברים לדרך,
להישען אחורה, לקחת את הזמן, להתמסר לחוויה ולהנות.

זה כל-כך לא מובן מאליו עבורי.
אני בדרך…
אני כאן… 

שבת של שלום,
חיים מלאים,
רוני ויינברגר 

הזמנות:

– להזמנת הרצאה או סדנה בנושאי ניהול, מנהיגות ותקשורת מקרבת ניתן ליצור איתי קשר דרך האתר.

– להצטרפות לרשימת התפוצה ולקבלת פוסטים שבועיים + קורס תקשורת מקרבת בן 9 שיעורים במייל ניתן להירשם באתר או לבקש (במייל חוזר) שאוסיף אתכם.

 

טריגר -> נוכחות -> עשייה משרתת

כשמשהו מפתיע ולא מתוכנן קורה בחיינו (=טריגר) הוא מעורר בנו רגשות שונים.

עוצמת וסוג הרגשות שנחווה ייקבעו ע"י מידת החשיבות שאנו מייחסים לטריגר ולהשפעתו הפוטנציאלית (ביטול פגישה או פקק תנועה יחוו שונה מעניין בריאותי) וע"י מידת ההפתעה והחריגות של הטריגר.
כשטריגר נחווה אצלנו כחשוב, חריג ובעל פוטנציאל השפעה גדול, הוא יעורר רגשות מסוימים בעוצמה גבוהה (למשל: דאגה, חשש, לחץ, חוסר אונים).

**
התגובה האוטומטית שלנו במצבים הללו: לרוץ עם "תסריטי אימה" שונים של דברים שעלולים לקרות + להיכנס לעשייה מתוך רצון לשלוט במצב ולשפר אותו.

תגובה שונה שאפשר לפתח: נוכחות + עשייה משרתת.

**
1. נוכחות:
לנשום. לשים לב למה שעולה, לתת מקום לחשש, לדאגה ולחוסר האונים (במקום לרוץ על תסריטי אימה).
שאלות המסייעות להגביר נוכחות: מה קורה עכשיו? למה אני שם לב? איך אני מרגיש? מה חשוב לי כרגע?

2. עשייה משרתת:
להתמקד בעשייה שמהותה לסייע ואשר יכולה להתבטא לעתים באי-עשייה (בשונה מעשייה המונעת בעיקר מתוך הלחץ וחוסר האונים שלנו ואינה מסייעת או משרתת).
שאלות המובילות לעשייה משרתת: איך אני יכול לסייע עכשיו ולמי? איזה עזרה אני צריך וממי?

חיים מלאים. היום.

הכרה

הכרה

יש את העניין עם הכאבים.
ויש את העניין עם העצירות.
ויש את העניין עם הבלבול.
ויש את העניין עם אי השקט.
ויש את העניין עם חוסר הסבלנות.
ויש את העניין עם הכעס והעצבנות.
ויש את העניין עם הפחד.
ויש את העניין עם התלות.
ויש את העניין עם המוגבלות.
ויש את העניין עם רגשות האשם.
ויש את העניין עם אי הנעימות.
ויש את העניין עם חוסר הוודאות.
ויש את העניין עם העייפות.
ויש את העניין עם חוסר השינה.
ויש את העניין עם הבירוקרטיה והטפסים.
ויש את העניין עם המנהלות, התיאומים והתורים.
ויש את העניין עם השינויים הלא צפויים.
ויש את העניין עם חוסר האונים.
ויש את העניין עם הזמן שלא עובר.
ויש את העניין עם הבדידות.
ויש את העניין עם התהייה. עד מתי ולשם מה.

לא פלא שקשה…
יש הרבה עניינים עכשיו…

זמן לנשום…

חיים מלאים. היום.

ט' אלול – 25 דברים שניתן להקשיב להם

25 דברים שניתן להקשיב להם:

להקשיב למילים.
להקשיב למה שבין המילים.
להקשיב למעשים.
להקשיב לדימויים.
להקשיב לגוף.
להקשיב לטון ולקצב.
להקשיב לנשימה ולדופק.
להקשיב לאנרגיה.
להקשיב לרגשות.
להקשיב לצרכים.
להקשיב לאינטואיציה.
להקשיב לכוונה.
להקשיב לקושי.
להקשיב למה שיש.
להקשיב למה שחסר.
להקשיב למי שמדבר.
להקשיב למי ששותק.
להקשיב לביקורת ולשיפוטיות.
להקשיב לטעויות, לפערים ולאי הדיוקים.
להקשיב לרוח ולמהות.
להקשיב למה שאתה מאמין בו ולמה שכבר מוכר לך.
להקשיב למה שחדש, אחר, שונה ומפתיע.
להקשיב להתנגדות.
להקשיב למה שברור וידוע.
להקשיב למה שעוד לא כאן ועוד לא קיים.

25 דברים שניתן להקשיב להם.
רשימה חלקית בלבד..

חיים מלאים. יום יום.

כ"ה סיון – סיפור = מציאות = חיים

הסיפור שאנחנו מספרים לעצמנו על מה שקורה
הוא רק סיפור.
הוא לא באמת מה שקורה.
הסיפור אינו "המציאות".

התחושות והרגשות שאנו חווים
כתוצאה מהסיפור שאנו מספרים לעצמנו
הם אמיתיים. לגמרי.
הם מה שקורה.
גם אם הקשר בין הסיפור לבין המציאות רופף או לא קיים
המילים והמעשים שלנו הם המציאות.

גם כשהסיפור שלנו מדומיין
הסבל, הכאב, הפחד והכעס שלנו אמיתיים ומורגשים.
כמו גם, האושר, השמחה והאהבה.
כולם קורים במציאות ומשפיעים עליה.

הסיפור שלנו יוצר מציאות ומשנה אותה.
כל הזמן.
כל הזמן.
כל הזמן.
כל הזמן.
כל הזמן.
כל הזמן.
כל הזמן.
גם עכשיו.

מה שאנו מספרים לעצמנו
על עצמנו על אחרים
משפיע מיידית על חיינו,
על החיים של מי שסביבנו
ועל הסביבה.

הסיפור שלנו
על ילדינו,
על הזוגיות שלנו,
על המנהלת שלנו,
על העמיתים שלנו,
על הלקוחות שלנו,
על החברים שלנו,
על הפגישה האחרונה,
על האימייל ששלחו לנו,
על ההודעה שקיבלנו,
ועל מה שעשו או אמרו לנו
הוא רק סיפור.

זו רק פרשנות.
מאוד אישית,
מאוד סובייקטיבית.
100% שלנו,
הכול מדומיין.

ולמרות כל זאת –
הסיפור שלנו הוא המציאות שלנו.
הסיפור המדומיין שלנו, הוא בעצם,
הדבר הכי מציאותי שיש.

סיפור = מציאות = חיים

כמה שאלות חשובות:
– מה הסיפור שלך כרגע?
– אלו "תפקידים" אתה מעניק לעצמך ולאחרים בסיפור הזה?
– למה חשוב לך להמשיך להחזיק בסיפור הזה?
– איך הסיפור שלך שינה את חייך השבוע?
– איך הוא משנה את חייך ברגע זה?

**
השבוע פורסמו הפוסטים הבאים במסגרת הבלוג היומי:

אין סיכוי שתגיד את זה – גם אני לא הייתי אומר במקומך
האחיין של אסתר – מה גיליתי בזמן שהייתי עסוק?
שותפות בגובה עיניים – אני יכול להבין למה כעסת עלי הבוקר
חיה ותן לחיות – שיעור בוקר מהזבוב, היתוש, הנמלה והעכביש
שש שתיקות – איזו שתיקה אתם שותקים עכשיו?
מחלת זמן – מגיפה שכולנו סובלים ממנה

עד כה פורסמו (החל מראש השנה) בדיוק 291 פוסטים יומיים ברצף.
ניתן לקבל את הפוסט היומי ישירות למייל, טרי-טרי, לאחר הרשמה קצרה באתר.

שבת של שלום,
חיים מלאים. יום יום.
רוני ויינברגר

יב' אייר – 13 שיעורים ראשונים בניסים

13 שיעורים ראשונים בניסים

(מתוך הספר "קורס בניסים")

שיעור 1: כל מה שאני רואה בחדר הזה אין לו משמעות.
שיעור 2: אני נתתי לכל מה שאני רואה בחדר הזה את כל המשמעות שיש לו עבורי.
שיעור 3: אינני מבין שום דבר מכל מה שאני רואה בחדר הזה.
שיעור 4: למחשבות האלה אין כל משמעות. הן כמו הדברים שאני רואה בחדר הזה.
שיעור 5: לעולם איני מוטרד בגלל מה שאני חושב.
שיעור 6: אני מוטרד מפני שאני רואה משהו שלא נמצא.
שיעור 7: אני רואה את העבר בלבד.
שיעור 8: שכלי מוטרד במחשבות עבר.
שיעור 9: איני רואה מאומה כמו שהוא עכשיו.
שיעור 10: מחשבותיי אין להן כל משמעות.
שיעור 11: מחשבותיי חסרות המשמעות מראות לי עולם חסר משמעות.
שיעור 12: אני מוטרד מפני שאני רואה עולם חסר משמעות.
שיעור 13: עולם חסר משמעות מוליד פחד.

**

13 שיעורים ראשונים בניסים –
טריגר למחשבה, חסרת או בעלת משמעות.
אפשר להסכים עם השיעורים או לא.
לעצור ולהרהר, או להמשיך הלאה.

(תרגול מעניין:
קחו את נושא "ביבי-בוגי-ליברמן" שבכותרות עכשיו
ושימו לב לכל מה שאתם מספרים לעצמכם בהקשר הזה)

מספר נקודות שמתחברות לי עם תקשורת מקרבת:
– המרחק בין מה שרואים לבין מה שקורה.
– הפער בין מה שאומרים לבין איך שמפרשים.
– המרווח שבין האירוע לבין התחושות והרגשות.
– ההבדל שבין סימני קריאה לסימני שאלה.

מה דעתכם? מה זה מעורר בכם… ?

שבת שלום. חיים מלאים. יום יום.

יא' אדר א' – מהמקום שבו את נמצאת עכשיו

הבוקר, תוך כדי קריאה, פגשתי קטע קצר שתפש אותי ונכנס עמוק.
תחושת הדיוק הורגשה מייד, בעוצמה מפתיעה,
עוד לפני שהבנתי מדוע ומה יש כאן עבורי.

**
" אלפי ספרים נכתבו על מערכות יחסים בינאישיות
ובהם יועצים ומלומדים מנסים להתוות גישות ודרכי התנהגויות שונות,
אולם רובם מחמיצים לגמרי את ההבנה
שיש יותר מגישה או דעה נכונה אחת ביחס לכל תחום ונושא,
וזאת בגלל שתי סיבות חשובות ביותר:

1. ראשית, מהמקום שבו את נמצאת עכשיו, אין לך גישה לכל המחשבות.

2. הקביעה אם מחשבה כלשהי ראויה היא רלוונטית אך ורק יחסית למקום שבו את נמצאת עכשיו. "

~ מתוך "כוחם המדהים של הרגשות" / אסתר וג'רי היקס

**
כמה נקודות שתופשות אותי בצמד המשפטים הללו:
– כבוד לאדם ולמקום שהוא נמצא בו.
– גישה למשאבים (כגון מחשבות) היא דינמית ותלוית מצב.
– תזכורת לאי– השיפוטיות (" אל תדין את חברך עד שתגיע למקומו").
– חשיבות הצעד המדויק הבא. צעד מוביל לצעד. מחשבה מובילה למחשבה.
– הדרך או הפתרון יתגלו עם הזמן. גם אם לא ניתן לראות אותם כרגע.

חיים מלאים. יום יום.