אני מזמין אותך לאירוע שלי,
למרות שלא הכי מתחשק לי,
כי אני חושש שתפגעי אם לא אזמין אותך,
ואני מעדיף ללכת על בטוח.
אני מנחש שבעצם ההזמנה,
עולה משמעותית הסיכוי שתגידי לי "כן" ושתגיעי,
למרות שכנראה היית מעדיפה לא לקבל את ההזמנה
כי לא הכי מתחשק לך לבוא,
אבל את לא רוצה לפגוע בי
ומעדיפה ללכת על בטוח.
**
רציתי להגיד לך תודה על ההשקעה שלך בפרויקט האחרון
ולצ'פר אותך באיזשוהי מתנה נחמדה,
כי אני חושב שבאמת מגיע לך.
ואז חשבתי שאולי זה ייצר אצלך ציפייה שמעכשיו זה יהיה סטנדרט בכל פרויקט,
וגם.. מה יגידו אחרים שעבדו באותו פרויקט ולא קיבלו משהו כזה,
וגם… איך יגיבו אחרים שעבדו בפרויקטים דומים בעבר או שיעבדו בפרויקטים דומים בעתיד.
נראה לי שבסופו של דבר אוותר על זה
או שאתן לך ולכולם משהו סטנדרטי,
כדי שאף אחד לא ייפגע או יתאכזב וכדי שהעניינים לא יסתבכו יותר מדי.
**
מערכת היחסים בינינו חשובה לי,
אני מעריך אותך מאוד,
רוצה לדעת מה עובר עלייך עכשיו ואיפה המחשבות שלך.
אני חושש להגיד משהו שיפגע בך,
ולא רוצה להיכנס לטריטוריה שלך.
התעייפתי מללכת על ביצים,
לחשוב כל כך הרבה על מה לומר, איך לומר ומתי לומר.
נראה לי שפשוט אשמור על ריחוק בטוח ומכבד בינינו
ועל סטטוס קוו מוכר שאפשר להמשיך להתנהל אתו.
**
הלוואי הלוואי הלוואי שהייתי מוצא את הדרך,
לומר לך בכנות את מה שאני רוצה,
לדעת שתהיי מסוגלת להבין אותי,
לראות את המקום שאני מגיע ממנו,
ואז – להרגיש חופשיה ובטוחה,
להגיב בנוחות ובכנות עם מה שחשוב לך,
ובאיך שאת רואה את הדברים,
מבלי לחשב אינספור חישובים
שפוגעים גם בך וגם בי
ומרוקנים חיים משנינו.
חיים מלאים. יום יום.