תגית: שינוי

אתה נכנס למעלית,
יש שם כבר ארבעה אנשים.
אחד מהם מצית סיגריה.
מה הסיכוי שזה יקרה היום?
ואם זה יקרה, כמה זמן ייקח למישהו לעצור את זה?

**
את נכנסת למעלית,
יש שם כבר ארבעה אנשים.
אחד מהם מדבר בסלולרי שלו.
מה הסיכוי שזה יקרה היום?
ואם זה יקרה, כמה זמן ייקח למישהי לעצור את זה?

**
אתה נכנס למעלית,
יש שם כבר ארבעה אנשים.
אחת מהם אוכלת בשר.
מה הסיכוי שזה יקרה היום?
ואם זה יקרה, כמה זמן ייקח למישהו לעצור את זה?

**
עישון, סלולר, טבעונות.
עבדות, הלקאת ילדים, צלילה בקישון, סביבה, הטרדות מיניות, ….
תופעות / מגמות / נורמות / דרכי התנהלות.
מה שמקובל ואופנתי בנקודת זמן מסוימת,
יכול להפוך ללא לגיטימי ואפילו פלילי בנקודת זמן אחרת.

כשאתם נעים בעולם היום –
מה אותם הדברים שכשתסתכלו אחורה בעוד כמה שנים לא תבינו איך עשיתם אותם?

**
מחשבה:
אנחנו יודעים יותר ממה שאנו מודים.
אנחנו מודים יותר ממה שאנו עושים.
אנחנו עושים פחות ממה שאנו יכולים.
מעניין לבדוק למה…

* ההשראה לפוסט של היום היא גיל מרחב וספרו "בונג'ון".
https://www.headstart.co.il/projectsupporters.aspx?id=18698

חיים מלאים. יום יום.

מה אתה עושה כשאתה על המגרש ולא רוצה לשחק לפי כללי המשחק?
מה את עושה אם את מאמינה שכשתשחקי לפי כללי משחק אחרים, תפסידי או תהפכי להיות לא רלוונטית?
איך משנים את חוקי המשחק תוך כדי המשחק עצמו??

**
למשחקים ובמגרשים מסוימים אין תשובות פשוטות.
אם אתה לא משחק, הימנע מלשפוט אחרים שמשחקים.
אין לך מושג מה עובר עליהם ומה הם עוברים.
אם את לא על המגרש, אל תהיי כל-כך בטוחה שיש לך פתרונות.
אולי את אפילו לא מבינה את הבעייה.
("בעיית ערכיות ושחיתות" יכולה להיות סיסמא פשטנית של צופה מהצד).

**
קצת ענווה כשאתה צופה במשחק השונה מהמשחק שלך.
נקודת התחלה אפשרית היא רצון אמיתי להבין,
כבוד לשחקנים שמתמודדים במגרש מורכב
והכרה בכך שאין לך הרבה מושג.

**
שני כיוונים לעזרה והשפעה:
– הצטרף למשחק ולשורת השחקנים שרוצה לשנות את הכללים מבפנים.
– סייע מבחוץ בדרך רלוונטית כלשהי. לשחקן מסוים או לשינוי הכללים. (בדגש על רלוונטית).

חיים מלאים. יום יום.

ניהול קונפליקטים:
1. להיכנס לפחות קונפליקטים.
2. לפתור קונפליקטים שנכנסת אליהם יותר מהר.
3. להיות פחות מושפע מקונפליקט קיים שפתוח.

מכירות:
1. לגייס לקוחות חדשים.
2. להפחית עזיבת לקוחות.
3. להגדיל מכירות ללקוחות קיימים.

ניהול זמן:
1. להקדיש יותר זמן לדברים חשובים.
2. לצמצם זמן המושקע בדברים לא חשובים.
3. לנצל טוב יותר את הזמן המוקדש לדברים חשובים.

כסף:
1. להגדיל הכנסות.
2. להקטין הוצאות.
3. לנצל יותר טוב כסף קיים.

בריאות:
1. תזונה.
2. פעילות גופנית.
3. שינה ומנוחה.

מצויינות:
1. להתחיל משהו חדש שמקדם.
2. להפסיק משהו קיים שמגביל.
3. לשמר ולשפר משהו קיים ובעל ערך.

***
5% שיפור באחד המרכיבים בתחום מסוים אפשרי ולפעמים אפילו קל.
זה מצריך בחירה, תשומת לב ומחויבות.

5% שיפור בכל שלושת המרכיבים של תחום מסוים,
מביא לקפיצת מדרגה (הרבה יותר מ 15%) באותו תחום.

האנרגייה הנוצרת משיפור משולב בתחום מזינה את עצמה ומתעצמת.
מומנטום הנוצר ומתגבר לאורך זמן מביא לטרנספורמציה מופלאה.

**
זה לא "בשמיים".
בוחרים תחום חשוב.
מפנים זמן.
מקדישים תשומת לב.
בונים תכנית.
עושים צעד ראשון.
חוגגים התקדמות וממשיכים.

ב-21 ימים אפשר לראות תוצאות ולחוות התחלה של שינוי.

חיים מלאים. יום יום.

במקום של אשמה והאשמה יש מיקוד בשיפוטיות, הצטדקות והתגוננות.
אשמה והאשמה מייצרות כעס ופחד.
במקום של אשמה יש מעט מאוד (אם בכלל) למידה ואחריות.

**
הבנת התרומה (שלי ושלך) למצב הקיים היא הצעד הראשון בלקיחת אחריות.
הכרה בתרומה ההדדית (גם שלך וגם שלי) מפחיתה האשמות, יוצרת חיבור ומעודדת שינוי.
אנחנו כאן ביחד עכשיו בגלל שנינו.

**
לקיחת אחריות על מצב קיים היא צעד הכרחי ביצירת שינוי.
אחריות אישית + החלטות אסטרטגיות + פעולות גדולות יכולות לשנות את העולם.
אחריות אישית + החלטות יום-יומיות + פעולות קטנות ועקביות משנות את העולם.
כל יום.
גם היום.

חיים מלאים. יום יום.

מהות רבים מהארגונים היום היא לשרת את בעלי המניות שלהם.
תפקיד העובדים בארגונים הללו הוא לשרת את הארגון בתמורה לחוזה כזה או אחר.
זו התפישה הרווחת כרגע.

מה אם במקום זאת, מהות הארגון תהיה לשרת את העולם ואת עובדיו ?
לא את בעלי המניות ולא את הההנהלה הבכירה.
המהות תהיה לשרת את העולם ואת עובדי הארגון.
לא רק את העולם (במחיר כבד של העובדים) ולא רק את העובדים ("מועדון חברים אקסלוסיבי").
גם וגם.

זכות הקיום שלו תהיה כל עוד הוא משרת גם את העולם וגם את העובדים.
בכדי לעמוד בכך ולשגשג יהיה על הארגון להצטיין ולהצליח.
להיות רווחי (במקרה של עסק) ולהביא ערך גבוה.

*****
דמיינו ארגון/חברה/עסק בעולם החדש כפלטפורמה ל…
• ריפוי, שינוי והתפתחות אישית ומקצועית של כל החברים בו.
• רשת/קהילה חברית, אכפתית, תומכת, מתגמלת.
• עשיית משהו משמעותי ובעל ערך (של כל אחד מהמשתתפים באופן אישי).
• ניסיון משותף להפוך את העולם לטוב יותר (ביחד, ברמה ארגונית).
• חיים מלאים ואיכותיים תו"כ עשייה ויצירה יומיומיים (להבדיל מדרך לקבל שכר שיאפשר חיים מחוץ לשעות או לשנות העבודה)

*****
אנשים יבחרו להיות חלק מארגון (או מ"מסע") מסוים כי:
• עבורם זו דרך לריפוי, לצמיחה ולהגשמה (אישית ומקצועית).
• הם רוצים להיות חלק מרשת/חברה/שבט שמתאימים להם.
• זה יאפשר להם לעשות משהו משמעותי עבורם ברמה האישית.
• הם יהיו חלק מקבוצה שעושה משהו חשוב ובעל ערך בעולם או לעולם.
• זה ימלא את חייהם ויתרום לאיכות חיים אמיתית ומאפשרת (הכוללת בין היתר גם, אך לא רק, שכר הוגן ונאה).

*****
פנטזיה?
מציאות שכבר קיימת במקומות מסוימים?
המהפיכה הבאה שהגיע זמנה?

חיים מלאים. יום יום.

בהתחלה אנחנו לא רואים את זה.
אחר כך אנחנו רואים את זה רק לרגע, ואז זה נעלם.
אנחנו לא בטוחים שזה באמת היה ושוכחים מזה.

מתישהו אנחנו רואים את זה שוב. ושוב.
אנחנו מנסים לשכנע את עצמנו שזה לא קיים, לא נכון, לא כזה נורא או לא בדיוק כמו שזה נראה.
ואז אנו רואים את זה שוב…
ומבינים שזה כאן.
ושאולי זה יותר רלוונטי ומשפיע ממה שחשבנו.

כעת אנו רואים את זה ומנסים להתעלם ולהמשיך הלאה.
אפילו מצליחים לכמה רגעים (או ימים או שנים), ואז רואים את זה שוב.
ושוב.
ושוב.
ושוב.

מגיע שלב שבו איננו יכולים שלא לראות את זה.
אנו רואים את זה כל הזמן ובכל מקום.
זה שם. ברור ונוכח.
מפתיע איך לא ראינו את זה קודם.

בשלב הזה,
כשאנו רואים את זה בצורה חדה ובהירה,
מכירים בכך שזה שם, לא מנסים להדחיק או להתווכח עם זה,
משהו משתנה.
לפעמים אפילו מיידית.

חיים מלאים. יום יום.

"האנאלפביתים של המאה ה 21 לא יהיו אלו שלא ידעו לקרוא ולכתוב, אלא אלו שלא ידעו ללמוד " / אלווין טופלר

"The illiterate of the 21st century will not be those who cannot read and write, but those who cannot learn, unlearn, and relearn.” / Alvin Toffler

*****
בכדי לקיים את עצמנו לפני כמה מיליוני שנים יצאנו לצוד או ללקט.
בכדי לקיים את עצמנו לפני כמה אלפי שנים עבדנו את האדמה וגידלנו בעלי חיים. (המהפכה החקלאית)
בכדי לקיים את עצמנו לפני כמאתיים שנה חיפשנו עבודה במפעל או בחברה (המהפכה התעשייתית).
מי יודע איך נקיים את עצמנו בעוד עשר, עשרים או חמישים שנה?

*****
MBA עולה לא מעט (כסף והשקעה) וכבר לא מבטיח הרבה.
חומר שנלמד היום בשנה הראשונה באוניברסיטה יכול להיות לא רלוונטי בסיום התואר.
תלמידה בבי"ס יסודי תפגוש בעוד 15 שנה (כשתשתחרר מהצבא ?) מציאות שונה לחלוטין מהמציאות הנוכחית.

הדבר היחיד שקבוע ובטוח הוא השינוי.

בתי הספר נוצרו (לפני מאתיים שנה) בכדי להכשיר כוח אדם המוני לעבודה במפעלים.
קריאה, כתיבה וצייתנות היו מיומנויות מפתח.
המשכנו הלאה.
קריאה, כתיבה וצייתנות אינן מספיקות היום.
גם לא העתקה מגוגל או מויקיפדיה.

מיומנויות למידה והתמודדות עם שינוי הופכות להיות קריטיות יותר ויותר.
האנאלפביתים החדשים הם אלו שלא ידעו ללמוד ולהסתגל לשינוי.

*****
מה למדתם היום?
מה למדתם השבוע?

אפשר להפסיק להתבכיין על זה שבתי הספר או מקומות העבודה לא ממלאים את תפקידם.
(גם זה ישתנה בקרוב. לא מעט אנשים ומגמות פועלים בכיוון).
אם יש לכם מחשב או סמארטפון אתם במרחק לחיצה מלמידה משמעותית, רלוונטית וחינמית כמעט בכל נושא שהוא.

למדו איך ללמוד.
בחרו ממי ללמוד.

חופש, שפע והזדמנויות למידה שכאלו לא היו קיימים מעולם.

חיים מלאים. יום יום.

אחד המדדים המקובלים בעולם מערכות המידע לאיכות של מערכת הוא "זמן בין תקלות".
ככל שהזמן הממוצע בין תקלות גבוה יותר כך המערכת בריאה ויציבה יותר.
זב"ת (זמן בין תקלות) אפס, מציין שבכל רגע נתון במערכת יש תקלה מסוימת.

בדומה לבדיקת איכות המערכת אפשר לחשוב על מדדים שיראו את איכות החיים האנושית:

זב"ד – זמן בין דאגות.
מה הזמן הממוצע שעובר מדאגה אחת לאחרת אצלכם?
זב"ד אפס אומר שבכל רגע נתון אתם מודאגים ממשהו.
כשהזב"ד שלכם גבוה, המשמעות היא שיכול לעבור זמן ממושך שבמהלכו לא תהיו מוטרדים ממשהו עתידי.
זב"ד נמוך מצביע על איכות חיים נמוכה מכיוון שחלק גדול מהאנרגיה החשיבתית, הרגשית והנפשית מושקע בדאגה ובחרדה מדבר כזה או אחר שיקרה או שלא יקרה.
בכל אותו זמן אתם באיזשהו עתיד מדומיין ואתם לא כאן.

זב"כ – זמן בין כעסים.
מה הזמן הממוצע שעובר בין כעס מסוים לכעס אחר אצלכם?
זב"כ אפס אומר שבכל רגע נתון אתם כועסים על משהו.
כשהזב"כ שלכם גבוה, המשמעות היא שיכול לעבור זמן ממושך שבמהלכו אתם משוחררים מכעס על דברים שקרו בעבר.
זב"כ נמוך מצביע על איכות חיים נמוכה מכיוון שחלק גדול מהאנרגיה החשיבתית, הרגשית והנפשית מושקע בכעס, בשיפוטיות, בהאשמות כלפי אנשים, התרחשויות, פעולות ואמירות.
הכעס יכול להיות מופנה כלים אנשים או כלפי מצבים, כלפי אחרים או כלפי אצלכם.
בכל אותו זמן אתם חיים בעבר, מסרבים לקבל את מה שכבר קרה ואינכם נוכחים כאן.

זב"ח – זמן בין חגיגות.
מה הזמן הממוצע שעובר בין חגיגה אחת לאחרת?
הכוונה אינה לחגיגת יום הולדת או לאירוע חיצוני טקסי אחר אלא לתחושה אותנטית של שמחה והכרת תודה.
זב"ח אפס אומר שבכל רגע נתון אתם חוגגים משהו. (זב"ח של אנשים "מוארים" ??).
כשהזב"ח שלכם גבוה, המשמעות היא שיכול לעבור זמן ממושך שבמהלכו לא תחוו חגיגה, שמחה, הכרת תודה, אושר, סיפוק ושביעות רצון.
זב"ח נמוך מצביע על איכות חיים גבוהה מכיוון שחלק גדול מהאנרגיה החשיבתית, הרגשית והנפשית מופנית להכרת תודה, לכל מה שכבר קיים ושאינו מובן מאליו.

ארבע נקודות מחשבה לסיכום:

1. קיים קשר בין שלושת המדדים הללו: זב"ד וזב"כ נמוכים יביאו לזב"ח גבוה.
ריבוי דאגות מהעתיד וריבוי כעסים על העבר מביאים לשביעות רצון נמוכה מהווה.
ולהיפך.

2. המדדים של שני אנשים שחווים מצבים זהים יכולים להיות שונים לחלוטין.
המציאות החיצונית והטריגרים שהיא מביאה לפתחנו אינה קובעת או מגדירה את התגובה החשיבתית, הרגשית והנפשית שלנו.
כעס, דאגה וחגיגה נובעים במידה רבה מבחירות תשומת הלב שלנו.

3. אחת השיטות הכי אפקטיביות לשנות את מדדי הזב"ד, זב"כ, זב"ח היא מודעות.
הבדיקה הסקרנית איפה תשומת הלב שלכם כרגע יכולה להשפיע מיידית ובעוצמה רבה.
אתמול בבוקר שמתי לב שאני מודאג מסדנה שהייתי אמור להעביר.
מייד לאחר הסדנה (שהתנהלה לשביעות רצוני) שמתי לב שאני מודאג ממשימה שרציתי להשלים.
מייד לאחר השלמת המשימה (שוב לשביעות רצוני) שמתי לב שאני מוטרד מכך שאולי אאחר לאזכרה שהיה חשוב לי להגיע אליה בזמן.
מייד לאחר שהגעתי בזמן (וחשתי הקלה) שמתי לב שאני מודאג ממשהו שיקרה מייד אחרי האזכרה.
המודעות לכך שבאופן עקבי אני מודאג ומוטרד (ושבאותה מידה הייתי יכול לחגוג ולשמוח) מציבה מראה חזקה מול הפרצוף.

4. ניתן לשלוט באנרגיית הכעס והדאגה שלנו.
זה מצריך זמן והתמדה. שינוי דפוסים שאינו קל.
ניתן לשנות את אנרגיית החגיגה שלנו.
זה מצריך בחירה להסכים לראות את מה שיש.
גם זה מצריך זמן והתמדה אך הוא קל יותר ליישום – התוצאות המיידיות מובטחות.