תגית: שלווה

פעולות זעירות של טוב-לב.
נגיעות קלות של אהבה.
הבזקים חולפים של שמחה.
רגעים קצרים של שלווה.
מחוות עדינות של חמלה.

**
בקטנה…
בלי הצהרות.
בלי מהפכות.
בלי החלטות משנות חיים.
בלי תכניות חומש אסטרטגיות.

רגע ועוד רגע.
אדם ועוד אדם.
נקודה פה, נקודה שם…

זה כן משנה.

**
להרבות טוב בעולם.

כאן.
במקום הזה.
היום.
איפה שאנחנו.
במשפחה.
בעבודה.
בפרויקט.
בלימודים.
בפקק.
בסופר.

עם אחרים.
עם עצמנו.

לתרום למשהו.
לעזור למישהו.

יש מה לעשות.
יש אפשרות להיות.

חיים מלאים. היום.

"שום דבר לא עוזר.
כבר שנים.
אני מחליף שיטות, משנה טכניקות, לומד על זה ומתעסק עם זה בלי סוף…
שום דבר לא עוזר.
איכשהו, לא משנה כמה אני אוכל וכמה איכותי האוכל
מתישהו אני מרגיש רעב.
זה לא מספיק.
תחושת השובע לא מחזיקה מעמד.
כנראה שמשהו לא בסדר אצלי.
איך זה שעדיין לא מצאתי את הפתרון ???
אני תקוע.
יותר מארבעים שנה אני מנסה לפתור את הבעיה הזו
ואיכשהו היא תמיד חוזרת.
זה מחזיק לי מעמד רק כמה שעות ואז אני שוב מרגיש רעב."

**
"שום דבר לא עוזר.
כבר שנים.
אני מחליף שיטות, משנה טכניקות, לומד על זה ומתעסק עם זה בלי סוף…
שום דבר לא עוזר.
איכשהו, לא משנה כמה אני ישן ונח.
מתישהו אני מרגיש שוב עייפות.
זה לא מספיק.
תחושת הערנות לא מחזיקה מעמד.
כנראה שמשהו לא בסדר אצלי.
איך זה שעדיין לא מצאתי את הפתרון ???
אני תקוע.
יותר מארבעים שנה אני מנסה לפתור את הבעיה הזו
ואיכשהו היא תמיד חוזרת.
זה מחזיק לי מעמד רק כמה שעות ואז אני שוב מרגיש עייפות."

**
"שום דבר לא עוזר.
כבר שנים.
אני מחליף שיטות, משנה טכניקות, לומד על זה ומתעסק עם זה בלי סוף…
שום דבר לא עוזר.
איכשהו, לא משנה כמה אני חש שמחה ושלווה
מתישהו אני מרגיש שוב עצב, פחד או כעס.
זה לא מספיק.
תחושת השמחה והשלווה לא מחזיקה מעמד.
כנראה שמשהו לא בסדר אצלי.
איך זה שעדיין לא מצאתי את הפתרון ???
אני תקוע.
יותר מארבעים שנה אני מנסה לפתור את הבעיה הזו ואיכשהו היא תמיד חוזרת.
זה מחזיק לי מעמד רק כמה שעות ואז אני שוב מרגיש עצב, חשש או כעס."

**
איך זה ששתי "הבעיות" הראשונות נשמעות אבסורדיות ובלתי הגיוניות
בעוד "הבעיה" השלישית מרגישה אמיתית וכואבת במיוחד ?

חיים מלאים. היום.

מולטי-טסקינג היא אגדה אורבנית.
מיתוס מסוכן והרסני.
כשאת גם כאן וגם שם
את לא כאן ולא שם.
היי איפה שאת.
במקום אחד ויחיד.
התמקדי בדבר.
התמקדי ב"הדבר".
זהו המפתח לאפקטיביות.
לפשטות.
לאיזון.
לבריאות.
לקלות תנועה.
להנאה מהדרך.
לשלווה.
לשמחה.

**
היה במקום שאתה נמצא בו.
במקום אחד ויחיד.
בחר.
קח אחריות.
התמקד בדבר אחד.
התמקד ב"הדבר".
הקדש לו את מלוא תשומת הלב.
את האנרגיה.
ואז עבור הלאה.
אחרי רגע או שעה.
לדבר "האחד" הבא.

**
הכול בסדר.
הכול כבר בסדר.
איך שזה.
איך שאת.
איך שאתה.

חיים מלאים. היום.

קרלינג הנו ספורט קבוצתי אולימפי (!!!) שנולד בסקוטלנד של ימי הביניים.
הוא יכול להתחרות בקלות על תואר הספורט האולימפי המוזר ביותר.
המשימה בקרלינג היא לשגר אבני גרניט עגולות על מסלול קרח ייעודי,
במטרה להגיע קרוב ככל האפשר למטרה המצוירת בקצהו.
כל שחקן בתורו משליך אבן המכוונת למרכז המטרה,
כששני שחקנים אחרים (מאותה הקבוצה) מטאטאים את הקרח
על מנת לשלוט בכיוון ובמהירות האבן.

*****
ספורט אולימפי שלא דורש כוח, מהירות או כושר גופני מיוחד.
המפתח לניצחון הוא בעצם טאטוא מהיר ומדויק של הקרח,
כך שייוצר פחות חיכוך ואבן הגרניט המושלכת תוכל להגיע ליעדה.
האלופים בסופו של דבר, עד כמה שזה נשמע הזוי,
הם "המטאטאים" הטובים ביותר.

*****

אולי אפשר ללמוד מזה משהו?

מה אם במקום לנסות לדחוף יותר חזק, לרוץ יותר מהר ולהספיק יותר דברים,
היינו משקיעים חלק מהאנרגיה שלנו בטאטוא?
טאטוא פנימי של מה שחוסם ומעכב אותנו.
טאטוא פנימי של מה שמפריד ומרחיק אותנו מעצמנו ומאחרים.
טאטוא פנימי של שיפוטיות, אמונות מגבילות, מטענים, אלימות ושנאה.
טאטוא פנימי יומיומי המסיר את הרעלים המצטברים בתוכנו כל הזמן.

*****
בדומה לאבני הגרניט המחליקות ללא מאמץ כשהנתיב "פתוח"
בכל פעם שנצליח להסיר כמה גרמים של "שומן טראנס" מחשבתי ורגשי
נפתח נתיב לזרימה ולנוכחות טבעית של יצירתיות, אהבה, שמחה ושלווה.

חיים מלאים. יום יום.

אחד המדדים המקובלים בעולם מערכות המידע לאיכות של מערכת הוא "זמן בין תקלות".
ככל שהזמן הממוצע בין תקלות גבוה יותר כך המערכת בריאה ויציבה יותר.
זב"ת (זמן בין תקלות) אפס, מציין שבכל רגע נתון במערכת יש תקלה מסוימת.

בדומה לבדיקת איכות המערכת אפשר לחשוב על מדדים שיראו את איכות החיים האנושית:

זב"ד – זמן בין דאגות.
מה הזמן הממוצע שעובר מדאגה אחת לאחרת אצלכם?
זב"ד אפס אומר שבכל רגע נתון אתם מודאגים ממשהו.
כשהזב"ד שלכם גבוה, המשמעות היא שיכול לעבור זמן ממושך שבמהלכו לא תהיו מוטרדים ממשהו עתידי.
זב"ד נמוך מצביע על איכות חיים נמוכה מכיוון שחלק גדול מהאנרגיה החשיבתית, הרגשית והנפשית מושקע בדאגה ובחרדה מדבר כזה או אחר שיקרה או שלא יקרה.
בכל אותו זמן אתם באיזשהו עתיד מדומיין ואתם לא כאן.

זב"כ – זמן בין כעסים.
מה הזמן הממוצע שעובר בין כעס מסוים לכעס אחר אצלכם?
זב"כ אפס אומר שבכל רגע נתון אתם כועסים על משהו.
כשהזב"כ שלכם גבוה, המשמעות היא שיכול לעבור זמן ממושך שבמהלכו אתם משוחררים מכעס על דברים שקרו בעבר.
זב"כ נמוך מצביע על איכות חיים נמוכה מכיוון שחלק גדול מהאנרגיה החשיבתית, הרגשית והנפשית מושקע בכעס, בשיפוטיות, בהאשמות כלפי אנשים, התרחשויות, פעולות ואמירות.
הכעס יכול להיות מופנה כלים אנשים או כלפי מצבים, כלפי אחרים או כלפי אצלכם.
בכל אותו זמן אתם חיים בעבר, מסרבים לקבל את מה שכבר קרה ואינכם נוכחים כאן.

זב"ח – זמן בין חגיגות.
מה הזמן הממוצע שעובר בין חגיגה אחת לאחרת?
הכוונה אינה לחגיגת יום הולדת או לאירוע חיצוני טקסי אחר אלא לתחושה אותנטית של שמחה והכרת תודה.
זב"ח אפס אומר שבכל רגע נתון אתם חוגגים משהו. (זב"ח של אנשים "מוארים" ??).
כשהזב"ח שלכם גבוה, המשמעות היא שיכול לעבור זמן ממושך שבמהלכו לא תחוו חגיגה, שמחה, הכרת תודה, אושר, סיפוק ושביעות רצון.
זב"ח נמוך מצביע על איכות חיים גבוהה מכיוון שחלק גדול מהאנרגיה החשיבתית, הרגשית והנפשית מופנית להכרת תודה, לכל מה שכבר קיים ושאינו מובן מאליו.

ארבע נקודות מחשבה לסיכום:

1. קיים קשר בין שלושת המדדים הללו: זב"ד וזב"כ נמוכים יביאו לזב"ח גבוה.
ריבוי דאגות מהעתיד וריבוי כעסים על העבר מביאים לשביעות רצון נמוכה מהווה.
ולהיפך.

2. המדדים של שני אנשים שחווים מצבים זהים יכולים להיות שונים לחלוטין.
המציאות החיצונית והטריגרים שהיא מביאה לפתחנו אינה קובעת או מגדירה את התגובה החשיבתית, הרגשית והנפשית שלנו.
כעס, דאגה וחגיגה נובעים במידה רבה מבחירות תשומת הלב שלנו.

3. אחת השיטות הכי אפקטיביות לשנות את מדדי הזב"ד, זב"כ, זב"ח היא מודעות.
הבדיקה הסקרנית איפה תשומת הלב שלכם כרגע יכולה להשפיע מיידית ובעוצמה רבה.
אתמול בבוקר שמתי לב שאני מודאג מסדנה שהייתי אמור להעביר.
מייד לאחר הסדנה (שהתנהלה לשביעות רצוני) שמתי לב שאני מודאג ממשימה שרציתי להשלים.
מייד לאחר השלמת המשימה (שוב לשביעות רצוני) שמתי לב שאני מוטרד מכך שאולי אאחר לאזכרה שהיה חשוב לי להגיע אליה בזמן.
מייד לאחר שהגעתי בזמן (וחשתי הקלה) שמתי לב שאני מודאג ממשהו שיקרה מייד אחרי האזכרה.
המודעות לכך שבאופן עקבי אני מודאג ומוטרד (ושבאותה מידה הייתי יכול לחגוג ולשמוח) מציבה מראה חזקה מול הפרצוף.

4. ניתן לשלוט באנרגיית הכעס והדאגה שלנו.
זה מצריך זמן והתמדה. שינוי דפוסים שאינו קל.
ניתן לשנות את אנרגיית החגיגה שלנו.
זה מצריך בחירה להסכים לראות את מה שיש.
גם זה מצריך זמן והתמדה אך הוא קל יותר ליישום – התוצאות המיידיות מובטחות.